אדריכלות אקספרסיוניסטית
אדריכלות אקספרסיוניסטית הייתה תנועה בתחום האדריכלות אשר התפתחה באירופה במהלך העשורים הראשונים של המאה ה-20 במקביל להתפתחות האקספרסיוניזם בתחומי אמנות אחרים.
היסטוריה
המונח "אדריכלות אקספרסיוניסטית" תיאר בתחילה את פעילותם של פעילי אוונגרד בגרמניה, הולנד, אוסטריה, צ'כיה ודנמרק, בין השנים 1910 עד 1924 לערך. בהגדרות מאוחרות יותר הורחב המונח וכלל אף עבודות החל משנת 1905 וכן עבודות שנעשו במדינות אחרות באירופה. המונח "אדריכלות אקפרסיוניסטית" בימינו רחב עוד יותר ולמעשה כולל עבודות אדריכליות מכל תקופה, או מקום, שלה מאפיינים הבולטים בעבודות ראשוני האדריכלות האקספרסיוניסטית, כגון: עיוות, פרגמנטציה, או מבנים המביעים רגשי אלימות ומתח.
סגנון זה התאפיין באימוץ מודרניסטי-מוקדם של חומרי בנייה חדשים, חדשנות עיצובית, מיקום חריג של עיקר מסת הבניין, מבנים השואבים לעיתים השראתם מצורות שבטבע, ניצול שיטות בנייה חדשניות המאפשרות ייצור המוני של לבנים, קורות פלדה ובמיוחד זכוכית. אדריכלים אקספרסיוניסטים רבים לחמו במלחמת העולם הראשונה וניסיונם, יחד עם אי היציבות המדינית בגרמניה בעת מהפכת נובמבר, הניבו השקפה אוטופית וסדר יום סוציאליסטי רומנטי. התנאים הכלכליים בגרמניה, בין 1914 ושנות ה-20 של המאה ה-20, הגבילו עד מאד את המבנים שנבנו את מספר המבנים שנבנו, ולכן רבים מן הרעיונות בתחום האדריכלות האקספרסיוניסטית מאותה תקופה נותרו על הנייר בלבד.
בין האירועים הבולטים בתולדות האדריכלות האקספרסיוניסטית ניתן לציין את תערוכת ורקבונד (Werkbund Exhibition) שנערכה בקלן בשנת 1914. השלמת "התיאטרון הגדול" (בגרמנית: Großes Schauspielhaus) בברלין בשנת 1919, מכתבי השרשרת המכונים "שרשרת הזכוכית" (בגרמנית: Die Gläserne Kette) בין נובמבר 1919 ודצמבר 1929 בין אדריכלים גרמנים ופעילות אסכולת אמסטרדם (בהולנדית: Amsterdamse School) בין 1910 ל-1930 לערך. המבנה המזוהה יותר מכל עם זרם האדריכלות האקספרסיוניסטית הוא מגדל איינשטיין בפוטסדאם. עד לשנת 1925 נטשו רוב הדמויות המובילות באדריכלות האקספרסיוניסטית, בהם ברונו טאוט, אריך מנדלסון, ולטר גרופיוס, לודוויג מיס ון דר רוהה והנס פולציג, כמו גם אקספרסיוניסטים בתחומי אמנות אחרים, תנועה זו לטובת זרמים חדשים, מעשיים יותר, באדריכלות. בשנת 1933, עם עליית הנאציזם בגרמניה, הוכרזה האמנות האקספרסיוניסטית כאמנות מנוונת והוצאה אל מחוץ לחוק. עד לשנות ה-70 המעיטו חוקרי אדריכלות בהשפעת האדריכלות האקספרסיוניסטית על הסגנון הבינלאומי, אולם מאז קיימת הערכה מחודשת להשפעתה של תנועה זו באדריכלות.
מאפיינים
אדריכלות אקספרסיוניסטית הייתה יצירה של יחידים ובמידה רבה דחתה דוגמה אסתטית, אולם עדיין ניתן לנסות ולזהות קריטריונים מסוימים שאפיינו אותה. בעבודתם של אדריכלים אקספרסיוניסטים ניתן למצוא מאפיינים החוזרים על עצמם ומתבטאים במידה זו או אחרת בעבודותיהם.
- עיוות הצורה ליצירת תגובה רגשית.
- הכפפת הריאליזם לביטויים סימבוליים או סגנוניים של ניסיון רגשי.
- מאמץ לבטא חדשנות, מקוריות וחזון.
- שפע של עבודות על הנייר ומודלים, בהם גילוי החדש וייצוג של רעיונות חשוב יותר מאשר העבודה המעשית המוגמרת.
- לעיתים קרובות פתרונות היברידיים, שלא ניתן לבטאם ברעיון בודד.
- נושאים של תופעות טבע רומנטיות, כגון מערות, הרים, ברק, גבישים, ותצורות סלע. נטייה רבה יותר לצורות מינרלים וליסודות בסיסיים, משר לפלורה ולמודלים אורגניים אשר אפיינו את האר נובו.
- שימוש בפוטנציאל היצירתי של אומנים.
- נטייה רבה יותר לאדריכלות גותית מאשר לאדריכלות קלאסית, ואף נטייה רבה יותר לאדריכלות רומנסקית ורוקוקו מאשר לאדריכלות קלאסית.
- אף שתנועה זו מולדתה באירופה, יש בביטוייה האמנותיים אותה מידה של תרבות מזרח ומערב. יצירותיה שואבות השראה במידה שווה מאדריכלות מורית, אסלאמית, מצרית עתיקה, והודית, ומאדריכלות רומית, ויוונית.
- התפיסה כי אדריכלות היא יצירת אמנות.
רקע
שינויים מדיניים, כלכליים ואמנותיים מהווים את הרקע לביטויים המוקדמים של אדריכלות אקספרסיוניסטית. הדבר בולט באופן מיוחד בגרמניה, שם האיכויות האוטופיות של אקספרסיוניזם אומצו על ידי הקהילה האמנותית השמאלנית, אשר בקשה לספק תשובות לחברה הגרמנית חסרת המנוח לאחר מלחמת העולם הראשונה. תבוסת גרמניה במלחמה, התפטרותו הכפויה של וילהלם השני, קיסר גרמניה, תקופת המחסור ועליית הסוציאל-דמוקרטיה והאופטימיות של רפובליקת ויימאר, הולידו חוסר רצון מצד אדריכלים להשלים פרויקטים שהחלו לפני המלחמה, ולחפש פתרונות אדריכליים חדשים. חלק משמעותי בקהילה האמנותית הגרמנית, שבה אף היו אדריכלים, חיפשו אחר מהפכה דומה לזו שהתרחשה ברוסיה.
תנועות אמנותיות אשר קדמו לאדריכלות האקספרסיוניסטית והמשיכו עימה בחפיפה מסוימת היו ארטס אנד קרפטס ואר נובו. עבודה משותפת של אדריכלים עם אומנים הייתה חלק מגישת ארטס אנד קרפטס והמשיכה אף בפעילותם של אדריכלים אקספרסיוניסטים. הטבע כהשראה אמנותית אשר אפיין את האר נובו, ואשר היה אף נפוץ בתנועת הרומנטיקה, המשיך אף באקספרסיוניזם אולם נושאי ההשראה הטבעיים היו דוממים ולא מן הפלורה.
תנועת האדריכלות הפוטוריסטית והקונסטרוקטיביסטית וכן זרם הדאדא פעלו במקביל לאקספרסיוניזם ולעיתים קרובות הכילו ביטויים אמנותיים דומים. אולם, בניגוד לאקספרסיוניזם, זרמי הפוטוריזם וקונסטרוקטיביזם הדגישו מיכון ואורבניזציה. מן הבחינה הזו האדריכל מנדלסון היה יוצא דופן בין האקספרסיוניסטים בכך שעבודתו גבלה בפוטוריזם וקונסטרוקטיביזם.
תנועת האדריכלות האקספרסיוניסטית אף הושפעה מעבודתם של אדריכלים בולטים כגון פרנק לויד רייט ואנטוני גאודי. שרטוטיו של רייט הוצגו בהרצאותיו של אריך מנדלסון והיו מוכרות בחוג האדריכלים האקספרסיוניסטים. גאודי השפיע והושפע מאדריכלי ברלין. אף עבודתו של האדריכל צ'ארלס רני מקינטוש הייתה מוכרת בקרב אדריכלי ברלין האקספרסיוניסטים ובחלק מעבודותיו ניכרת השפעה אקספרסיוניסטית.
ראו גם
קישורים חיצוניים
26621254אדריכלות אקספרסיוניסטית