צ'ארלס רני מקינטוש
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אמן ריקה. צ'ארלס רני מקינטוש (באנגלית: Charles Rennie Mackintosh; 7 ביוני 1868 – 10 בדצמבר 1928) היה אדריכל, מעצב ואמן סקוטי. מוביל בארכיטקטורה מודרנית של המאה ה-20. גישתו האמנותית הייתה קרובה מאד לתנועת 'הסימבוליזם'[1] האירופית. אשתו הייתה האמנית מרגרט מקדונלד מקינטוש.
ביוגרפיה
צ'ארלס רני מקינטוש נולד ב-7 ביוני 1868 בגלאזגו, סקוטלנד. הוא היה הילד הרביעי במשפחה בת אחד עשר ילדים, לאביו, ויליאם מקינטוש, שהיה הפקיד הראשי והמפקח הראשי של משטרת גלאזגו ולאמו מרגרט רני מקינטוש.
בשנת 1878 כשרווח למשפחה היא עברה לפרוור דניסטאון שמחוץ לעיר. שם טיפח האב גינת ירק ושם ספג הבן לראשונה את הקשר לעולם הצומח. מקינטוש למד בבית ספר הציבורי ריד, Reid והשתלם באדריכלות במכון אלן גלן (Allan Glen's institution).
ב-1880 זכה במלגה של מסע לימודי לחקר הארכיטקטורה הקלאסית העתיקה. כשחזר עבד כמתלמד במשרדו של האדריכל ג'ון האצ'ינסון.
ב-1889 החל לעבוד כמתמחה בחברת קפי והנימון, Honeyman & Keppie, שם תכנן את הפרויקט הארכיטקטוני החשוב הראשון שלו, בית הראלד, מגדל פינתי למערכת העיתון "הראלד" בגלזגאו שהיום ידוע בשם "המגדלור" (Light House). במקביל למד בבית הספר לאמנויות של גלאזגו ושם ב-1892 פגשו מקינטוש וחברו הרברט מקנייר גם הוא מתמחה בחברת הנימן וקפי זוג אחיות אמניות מרגרט ופרנסיס מקדונלד. שלמדו גם הן באותו מוסד. הארבעה גילו שיש להם שפה אמנותית משותפת ושיתפו פעולה בפרויקטים עיצוביים רבים. "הארבעה" כך כינו אותם, היו דמויות בולטות בחבורת המעצבים שיצרו את סגנון העיצוב של גלאזגו.
מקינטוש נישא למרגרט ב-1900. לזוג לא היו ילדים. מקנייר נשא לאישה את אחותה פרנסיס שנה לפני כן.
ב-1904 לאחר שתכנן פרויקטים שזכו להצלחה נעשה מקינטוש שותף בחברה שנקראה מאז: הנימן, קפי ומקינטוש.
בשנת 1913 בעקבות מצב כלכלי קשה, גם החברה המשותפת נקלעה לקשיים. מקינטוש התפטר ופתח עסק משלו. כישלונות כלכליים ואולי גם שתייה ודיכאון גרמו לו לנטוש את האדריכלות ולעבור לציור נופים ופרחים בצבעי מים. הציורים נעשו פעמים רבות בשותפות עם רעיתו מרגרט כשסגנונם הופך לזהה. הזוג עבר לכפר סאפוק Suffolk שבוולברסוויק ב־1914. בשל מבטאו הכבד וטיוליו לאורך החוף הוא נחשד כמרגל גרמני וב-1915 אף נעצר. מסאפוק עברו לצ'לסי והתפרנסו ממכירת עיצובים ליצרני טקסטיל.
ב-1923 עברו לעיר חוף בדרום צרפת ליד הגבול הספרדי - פורט וונדרס, שם מזג האוויר היה חמים ונוח יותר והמחייה זולה יותר. בצרפת נטש מקינטוש לחלוטין את האדריכלות ועסק בציור בצבעי מים של נופים: נופים מהטבע וגם כאלה מעשה ידי אדם. הוא השאיר אחריו. ציורים רבים של פורט וונדרס ושל רוסיון (ווקלוז).
ב-1927 הזוג נאלץ לחזור ללונדון בגלל מחלתו של מקינטוש-סרטן הלשון. ממנה נפטר שנה אחר כך בגיל 60. על פי בקשתו האפר שלו פוזר בים התיכון מאחד הצוקים שצייר בפורט וונדרס.[2][3][4]
השפעות וסגנונות
המאה ה-19 שמקינטוש נולד בה הייתה מאה של שינויים גדולים שמקורם היה במהפכה התעשייתית. גלאזגו, עיר הולדתו, הייתה כבר אז מפורסמת בתעשייה כבדה ובמספנות שלה שבהן נבנו אוניות קיטור מהגדולות של אותה תקופה. השינויים בטכנולוגיה והמעבר לייצור המוני גרמו לאמנים המעצבים שמקינטוש היה מהמובילים בהם, ליצור שפה גאומטרית פשוטה שתשרת לא רק את האסתטיקה אלא גם את הפונקציונליות, עיצוב פשוט שיותאם לאמצעי הייצור. השנים בהן היה יוצר פורה-עשרים השנים האחרונות של המאה ה-19 ועשרים הראשונות של המאה ה -20 אופיינו בתנועות מחאה אמנותיות שהחשובה ביניהן בבריטניה הייתה תנועת האמנויות והאומנויות "ארטס אנד קרפטס" בהנהגתו של ויליאם מוריס ובסגנונות חדשים שהבולט בהם הוא הארט נובו. ביצירותיו של מקינטוש בתחומי האדריכלות והאומנויות הדקורטיביות ניכרות ההשפעות של השניים בקישוט במוטיבים מהטבע, בעיצובים בעלי קווים פשוטים אורכיים וישרים, ובהתייחסות שווה לתכנון ולבניית כל הפריטים במבנה, החל מהחוץ-הקירות וכלה ברהיטים, בעבודות הזכוכית, באביזרים ובקישוטים. ברוח ה"ארטס אנד קרפטס" מקינטוש גם ייחס חשיבות לקליגרפיה ופיתח סגנון מיוחד. גם השפעה יפנית (ג'פוניזם), שחילחלה לעולם האמנות לאחר שיפן נפתחה לסחר עם המערב, ניכרת ביצירותיו של מקינטוש. הוא העריץ את הסגנון היפני בגלל הצורות הפשוטות, החמרים הטבעיים והאיפוק של הפריטים לעומת הראוותנות והגודש בפרטים בסגנונות המסורתיים.
הסגנון של אסכולת גלאזגו בעבודות של "הארבעה", שמקינטוש היה הבולט והמוכר ביניהם, וגם בשל מקינטוש ואשתו, היה "נקי" ואלגנטי. במבנים, לבד מאבן הרבו להשתמש בזכוכית ובמתכות. הצבעים המועדפים היו שחור, לבן ומעט צבעי פסטל. הרהיטים בעלי אופי אבסטרקטי, קווים ישרים, מאונכים ומאוזנים וקישוט גאומטרי. הייחוד של מקינטוש היה בפרופורציות מיוחדות כמו הכיסאות השחורים עם משענות גבוהות במיוחד שמזוהים עם שמו. בעבודות היה שילוב בין סגנון מודרניסטי, פונקציונלי של זוויות ישרות וקווים פשוטים-למוטיבים דקורטיביים בקווים רכים בעיקר של פרחים בהשראת הארט נובו והג'פוניזם.. פרחים הוא מוטיב חוזר בקישוטים בעיקר ורד (שושנה) מסוגנן, שזכה לשם "שושנת מקינטוש". סגנון אסכולת גלאזגו הקיף עיצוב ארכיטקטוני, עיצוב פנים, רהיטים, טקסטיל[5] ועבודות מתכת.[2][3][6]
מבנים מפורסמים
בית הארלד
העיצוב הארכיטקטוני הראשון של מקינטוש 1895. הוספת מגדל פינתי עם גרם מדרגות מתגלגל לבית העיתון. לימים זכה המגדל בשם מגדלור (lighthuse). היום משמש מרכז חינוכי שמדגים את החיבור בין עיצוב ארכיטקטוני, פונקציונליות, כלכלה וחברה.[7]
בית הספר לאמנות של גלאזגו
התכנון שנעשה על ידי מקינטוש 1903 כשעבד בחברת קפי והנימון, תכנון שזכה בפרס הראשון נחשב היום לאחת מיצירות המופת הארכיטקטוניות בבריטניה. בניין אבן בסגנון סקוטי מסורתי עם חלונות זכוכית גדולים מלבניים לניצול האור, במסגרות ברזל שחור. מתחת לחלונות מעקה ברזל מעוצב בסגנון ארט נובו. בשותפות עם אשתו עיצב מקינטוש גם פריטי ריהוט: שולחנות, כונניות, ספרייה. הבניין נפגע בשריפה אחת ב-2014 ושנייה ב-2018 וכיום נותר השלד החיצוני בלבד.[8][9]
בית התה "וילו" - Willow Tea Rooms
מקינטוש יחד עם אשתו מרגרט עיצבו לקייט קרנסטון שהייתה פטרון נדיב ונלהב שלו את הפנים של ארבעה בתי תה שלה, הראשון ברחוב ווילו נפתח ב-1903. בתי התה הם מהעיצובים המרשימים שלו:, קירות מקושטים במראות ובציורים, הכיסאות המיוחדים בעלי משענות גבוהות, עבודות סבכה, כלי אוכל מעוצבים, חדרים לנשים בלבן כסוף וורוד, לגברים-לביליארד ועישון בשחור, חדר סיני בצבעי אדום ירוק וכחול. בשנות ה -80 של המאה ה-20 נפתחו כמה בתי תה בעיצובי הפנים והריהוט המקוריים של מקינטוש שזוכים לפופולריות רבה. בתי התה מייצגים את התפישה של חדרים כעבודות אמנות.[6][10][11]
כנסית מקינטוש, כנסיית צלב המלכה - Queens Cross Church
ההזמנה לתכנון הכנסייה נמסר לחברת קפי והנימון ב-1896 והתכנון בפעל נעשה על ידי מקינטוש. הכנסייה נבנתה בסגנון הכנסיות הסקוטיות-סגנון גותי, גג עץ קמור, מגדל בסגנון ימי הביניים. חותמו של מקינטוש ניכר בפשטות הקווים, החלונות הגדולים יחסית לניצול האור, והקישוטים המסוגננים-קווים מפותלים ואלמנטים פרחוניים על הקירות והחלונות שהם אופייניים לארט נובו. הכנסייה נפתחה לשרות הציבור ב-1899.[12]
בית לחובבי אמנות - House for Art Lovers
תוכנן על ידי מקינטוש ב-1901.נבנה כשמונים שנה מאוחר יותר ב-1996 בפרק בלווסטון בגלזגאו. התכנון נעשה בעקבות תחרות שהוכרזה על ידי עיתון עיצוב גרמני למבנה מודרני וחדשני. חוקי התחרות היו נוקשים לגבי גודל החדרים, גרם המדרגות וגימור חיצוני. השופטים התרשמו מהמקוריות של מקינטוש וההתאמה בין פנים לחוץ.[13]
"בית ההר" - The Hill House
בית מגורים שנבנה בין 1902 ל-1904 בפרבר מערבי לגלאזגו, הלנסברו, למוציא לאור, וולטר בלקי walter Blackie. נחשב לאחת מהיצירות המרשימות והחשובות של מקינטוש. מבחוץ המבנה מאופיין באסימטריה המושלמת שלו, מפלסי גג בגבהים שונים, מינימום קישוטים, קירות אבן עבים, חלונות מלבניים, מייצג ארכיטקטורה סקוטית מסורתית. החוץ גברי, קשוח, הפנים: נשי, צבעוני, מואר, אלגנטי. אריחים וזכוכיות מקושטים באלמנטים מהצומח. מככבים בו כיסאות הסולם המפורסמים שלו. בגן: עצי פרי ומגרש טניס.[14]
מיצירותיו של מקינטוש
-
כיסא הסולם של מקינטוש 1903 -
כסא גבה משענת, 1897' nehbyua -
חדר התצוגה של רהיטי מקינטוש במוזיאון Kelvingrove, Glasgow -
בית שנבנה על פי תוכניותיו של מקינטוש -
רהיטים לחדר שנה בעיצוב מקינטוש -
ציור בצבעי מים, מקינטוש, 1900 -
תוכנית חדר האוכל של בית האוהבים, 1901, מקינטוש -
צילום של כנסיית צלב המלכה, כנסיית מקיטוש, 2012 -
אלמנט קישוטי של מקינטוש -
צילום של בי"ס ברחוב סקוטלנד שתוכנן על ידי מקינטוש, 2012 -
ציור בצבע מים של פריטילריה, מקינטוש, 1915 -
כלנית, צ'ארלס ומרגרט מקינטוש, 1915
_(3838792113).jpg)
הערכת האמן ותרומתו
היום אין עוררין על תרומתו הגדולה של מקינטוש לעיצוב ארכיטקטוני ולעיצוב פנים במעבר המאות ובתחילת המאה ה-20. אמני האוונגרד של אירופה העריכו את חדשנותו וכישוריו של מקינטוש כבר בחייו, עבודותיו הוצגו ב-1900 בתערוכה של תנועת המחאה האמנותית האוסטרית "הזצסיון הווינאי", וזו פיתחה בהשראתו שפה עיצובית הבנויה ממלבנים וקווים ישרים. העבודות הוצגו גם במינכן, בודפשט, דרזדן, וונציה ומוסקבה. בעיר הולדתו היו לו כמה פטרונים כמו הגב' קרונסון (בית התה) וולטר בלקי (בית ההר) שבעזרתם הצליח להפוך את דמיונו היצירתי למציאות, אבל העיצובים שלו זכו להשפעה ולהערכה בארצו רק כמה עשרות שנים לאחר מותו. היום מקינטוש נחשב לאחד מאבות הקלסיקה המודרנית. בזכות המבנים שלו גלאזגו הוכרה כאתר מורשת תרבות ב-1900. הכרזה שלוותה בתערוכה של עבודותיו של מקינטוש ואשתו במשך שנה. בית הספר לאמנות שתכנן הוכרז על ידי הממסד הארכיטקטוני לאחד מהבתים המצוינים-משובחים בבריטניה. המבנים שתכנן נפתחו לביקורי הציבור הרחב. בתי התה שלו משוחזרים ומתפקדים. במוזיאון העיצוב הסקוטי V&A, שנפתח ב-2018 בדנדי, שוחזר בשלמותו חדר האלון של בית התה שהיה בשעתו ברחוב אינגרם בגלזגאו.[15][6]
ב-1996 נערכה במוזיאון המטרופוליטן לאמנות תערוכה רטרוספקטיבית של עבודותיו.
ראו גם
קישורים חיצוניים
שגיאות פרמטריות בתבנית:בריטניקה
פרמטרי חובה [ 1 ] חסרים
הערות שוליים
- ^ Alan Senior, The Symbolic Art of Charles Rennie MacKintosh, The Theosophical Society in America, May-June 2002 (באנגלית)
- ^ 2.0 2.1 קטי חומיצר, מקינטוש צ'ארלס רני, באתר עמלנט
- ^ 3.0 3.1 מרב שדה, מעצבי הפנים הגדולים, מקינטוש
- ^ תולדות חייו, באתר .mackintosh-architecture.gla.ac.uk
- ^ [https://www.charlesrenniemac.co.uk/start-here/margaret-mac-donald Margaret MacDonald Who was Margaret MacDonald?], we love Charles Rennie Mackintosh (באנגלית)
- ^ 6.0 6.1 6.2 רעיה אביבי, ענתיקס, משק בן שמן: מודן
- ^ המגדלור, באתר thelighthouse.co.uk (ארכיון)
- ^ תמונות
- ^ ביה"ס לאמנות-תיאור
- ^ Steven Brocklehurst, [www.bbc.com/news/uk-scotland-45019383 חדרי התה שהחזירו את מקינטוש לחיים], באתר .bbc.com
- ^ Alyn Griffiths, [.https://www.dezeen.com/2018/06/08/willow-tea-rooms-150-charles-rennie-mackintoshs-interior-design חדרי התה-עיצוב הפנים המושלם של מקינטוש], באתר .dezeen.com, 8.6.2018
- ^ כנסיית המלכה של מקינטוש, באתר mackintoshchurch
- ^ .house for an artlover, /www.houseforanartlover.co.uk
- ^ אטרקציות, באתר .glasgowmackintosh.com
- ^ מקינטוש צ'רלס רני, אדריכל סקוטי. מייסד הארט נובו בסקוטלנד
30120300צ'ארלס רני מקינטוש