אדוארד החמישי, מלך אנגליה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אדוארד החמישי
Edward V of England
כיתוב
לידה 2 בנובמבר 1470
וסטמינסטר, ממלכת אנגליה
פטירה אחרי 26 ביוני 1483
מצודת לונדון, ממלכת אנגליה
מדינה ממלכת אנגליהממלכת אנגליה ממלכת אנגליה
מקום קבורה הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת מנזר וסטמינסטר, לונדון
מלך אנגליה
9 באפריל 148325 ביוני 1483
(11 שבועות ויום)

אדוארד החמישיאנגלית: Edward V of England; ‏2 בנובמבר 14701483 לערך) היה מלך אנגליה למשך כחודשיים, ב-1483, בגיל שתים-עשרה, בעיצומן של מלחמות השושנים. הוא לא הוכתר מעולם, וכעבור תקופה קצרה הוכרז כממזר והוחלף על ידי דודו, ריצ'רד השלישי. אדוארד ואחיו, ריצ'רד משרוסברי, דוכס יורק, שוכנו או נכלאו במצודת לונדון. שני הנסיכים שבמצודה לא נראו עוד לאחר שנת 1483.

ביוגרפיה

אדוארד החמישי נולד בכנסיית וסטמינסטר שבלונדון בעת שאמו קיבלה שם מחסה מאנשי בית לנקסטר, בשעה שאביו, אדוארד הרביעי, איבד את השלטון במהלך מלחמות השושנים. אדוארד החמישי הוכרז כנסיך ויילס ביוני 1471, לאחר שאביו השיב את השלטון לידיו, ונהג להופיע עם הוריו באירועים ממלכתיים.

אדוארד הרביעי הקים מועצה להסדרת ענייניה של ויילס, ושלח את בנו אדוארד, אז בן 12, אל טירת לדלו על גבול ויילס, על מנת שיעמוד בראש המועצה, כנשיאה הרשמי. בטירת לדלו קיבל אדוארד החמישי את הידיעות על מותו הפתאומי של אביו, באפריל 1483. דודו, אחי אביו, ריצ'רד דוכס גלוסטר, מונה לעוצר ולאחראי על אדוארד החמישי ועל אחיו בן התשע, ריצ'רד דוכס יורק.

ריצ'רד פגש את שיירתם של אחייניו בדרכה מוויילס ללונדון והמשיך ללוות את השיירה, אשר הגיעה ללונדון ב-4 במאי 1483. אדוארד השתכן בטאואר של לונדון (אז אחד מארמונות בית המלוכה ולא רק בית כלא).

הכתרת המלך הצעיר נדחתה מספר פעמים, עד שב-25 ביוני התכנס הפרלמנט, והכריז כי אדוארד הוא ממזר, בהסתמך על ראיות שאדוארד הרביעי התארס לאישה בשם אלינור טלבוט, בטרם נישא לאמו של אדוארד, אליזבת וודוויל. עובדה זו הפכה את נישואי הוריו של אדוארד לבלתי חוקיים, ואת אדוארד ואחיו לממזרים שאינם ראויים לשאת את הכתר. יורשו של המלך המת, אדוארד הרביעי, לא היה אם כן אדוארד החמישי, כי אם אחיו ריצ'רד, אשר הוכתר כ"ריצ'רד השלישי".

אדוארד ואחיו, שני הנסיכים שבמצודה, לא נראו עוד מחוץ למצודה. אין לדעת מה אירע להם, ומניחים כי נרצחו.

לאחר העלמות הנסיכים הייתה אי ודאות רבה באשר לגורלם. ב-1495 הכריז אדם בשם פרקין וורבק כי הוא ריצ'רד, דוכס יורק, אשר נעלם בטאואר תריסר שנים קודם לכן. היו שקיוו כי אכן הוא הנסיך האמיתי, והראו כי הסימפתיה לבית יורק עודה רוחשת אף תחת שלטונו של הנרי השביעי לבית טיודור הסמכותי.

ב-1674, בעת שיפוצים שנעשו בטאואר בתקופת מלכותו של צ'ארלס השני, נמצאו שני שלדי אדם קטנים. בתחילה נזרקו השלדים אל ערימה של זבל, אך לאחר מספר שבועות נזכר מאן דהוא כי אלו יכולים להיות שלדי הנסיכים. השלדים נאספו, ונשמרו בכד קבורה בכנסיית וסטמינסטר. בשנת 1933 נבדקו השלדים, ולאחר מכן הושמו בכוך שמתחת לכנסיית וסטמינסטר. המומחים לא הצליחו להגיע להסכמה לגבי גילם של בעלי השלדים, או אף לגבי מינם. שלד אחד היה גדול מן השני, ורבות מן העצמות היו חסרות.

אילן יוחסין

ריצ'רד מקוניסבורג, רוזן קיימברידג'
 
אן מורטימר
 
ראלף נוויל, רוזן וסטמורלנד
 
ג'ואן ביופורט, רוזנת וסטמורלנד
 
ריצ'רד וודוויל
 
ג'ואן ביטלסגייט
 
פטר הראשון, רוזן סנט-פול
 
מרגריט מבו
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ריצ'רד פלנטג'נט, דוכס יורק
 
 
 
 
 
ססילי נוויל
 
 
 
 
 
ריצ'רד וודוויל, רוזן ריברס
 
 
 
 
 
ז'אקטה מלוקסמבורג
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
אדוארד הרביעי, מלך אנגליה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
אליזבת וודוויל
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
אדוארד החמישי, מלך אנגליה


קישורים חיצוניים


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0