אדה (סרביה)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אָדָה
Ада
בית הכנסת באדה (גלויה, 1900)
בית הכנסת באדה (גלויה, 1900)
מדינה סרביהסרביה סרביה
מחוז באנאט הצפוני
נפה באצ'קה
חבל ארץ וויבודינהוויבודינה וויבודינה
שטח 90.9 קמ"ר
אוכלוסייה
 ‑ בעיירה 9,564 (2011)
 ‑ במטרופולין 16,991 (2011)
 ‑ צפיפות 119 נפש לקמ"ר (2011)
קואורדינטות 45°48′N 20°08′E / 45.800°N 20.133°E / 45.800; 20.133
אזור זמן UTC +1
http://www.ada.org.rs

אָדָהסרבית קירילית: Ада, ביידיש: אדא) היא עיירה ורשות מקומית בצפון סרביה בשטח הפרובינציה האוטונומית וויבודינה, השוכנת בסמוך לנהר טיסה.

היסטוריה

עדויות ליישוב במקום קיימות משלהי המאה ה-12 עת נשלט האזור על ידי ממלכת הונגריה. בראשית המאה ה-13, במהלך פלישת המונגולים, חרב היישוב. ב-1526 נכבש האזור על ידי צבאו של סולימאן הראשון, סולטאן האימפריה העות'מאנית, ובתעודות עות'מאניות מצוין קיומו של כפר במקום. ב-1699, לאחר הסכם קרלוביץ, נסוגו העות'מאנים מהאזור, הכפר עבר לחזקת ממלכת הונגריה ובהמשך נכלל בשטחי האימפריה האוסטרו-הונגרית. ב-1883 זכה היישוב למעמד של עיירה, ב-1889 הונחה במקום מסילת רכבת וב-1910 חוברה העיירה לרשת החשמל.

לאחר מלחמת העולם הראשונה עברה העיירה לשטחי ממלכת יוגוסלביה. באפריל 1941, במהלך מלחמת העולם השנייה, כבשה גרמניה הנאצית את ממלכת יוגוסלביה, ולאחר הכיבוש סופח אזור באצ'קה ובכלל זה העיירה אדה, להונגריה.[1] באוקטובר 1944 שוחררה אדה על ידי כוחות הצבא האדום, ולאחר תום המלחמה נכללה בשטחי יוגוסלביה עד לפירוקה. לאחר פירוק יוגוסלביה עברה העיירה לחזקתה של סרביה. בעיירה זו נולד מתיאש ראקושי, שהיה שליט הונגריה לאחר מלחמת העולם השנייה.

הקהילה היהודית

הקהילה היהודית באדה נוסדה ב-1790 על ידי יהודים יוצאי בוהמיה ומורביה. בשנת 1848 כספיח למהפכה ההונגרית שאירעה באותה שנה, התפרצה לעיר יחידה לא סדירה של הצבא הסרבי וחטפה 60 יהודים, בהם רב הקהילה, הרב יעקב היילברון. מחוץ לעיר הם הוצאו להורג.

היהודים התפרנסו בעיקר מחקלאות וטחנות קמח וממסחר בתוצרת חקלאית. בהמשך עסקו היהודים בענפי מסחר ותעשייה נוספים.

רב העיר הראשון היה הרב אהרון אקרמן, לאחריו הרב יעקב היילברון שנרצח כאמור. ב-1852 כיהן בקהילה הרב מרדכי אליעזר ובר שעלה לאחר מכן לירושלים. בתקופת כהונתו, ב-1853 התאחדה הקהילה עם קהילת הכפר באצ'קו פטרובו סלו. עם הקרע ביהדות הונגריה, הצטרפה קהילת אדה למחנה האורתודוקסי. ב-1880 מנתה הקהילה 410 נפשות וב-1896 הוקם בית הכנסת בעיירה.[2] הרב האחרון היה הרב יעקב פרגר שנפטר ב-1922. ב-1921 מנתה הקהילה 370 נפשות[3] וב-1925 הגיעה לשיא גודלה ומנתה 470 נפשות. מאמצע שנות ה-20 החלה הגירה פנימית מקהילת אדה לקהילות מבוססות יותר בערים הגדולות בממלכה.[4]

באדה נרשמה פעילות ציונית ענפה, והיו בה תנועות נוער וקבוצות ספורט.

החל משנות ה-30 השוחט של העיירה היה הרב חיים הירש פרידמן, שהיגר לשם מהעיר אונגוואר (אז - בצ'כוסלובקיה).[5] משפחתו הצליחה להישאר בעיירה עד שנת 1944, ואז המשפחה נשלחה לאושוויץ והוא עצמו נלקח לעבודות כפייה, ונהרג על ידי הנאצים סמוך לסוף המלחמה. חלק מילדיו שרדו את המחנות ועלו לישראל.

ב-1940 מנתה הקהילה 350 נפשות.[4] כאמור, באפריל 1941 פלשה גרמניה הנאצית ליוגוסלביה ואזור באצ'קה ובכלל זה העיירה אדה סופח להונגריה. 60 יהודים נרצחו כבר בתחילת השלטון ההונגרי. רוב יהודי הקהילה כ-290 איש נספו בשואה.[3] שארית הפליטה, 59 נפשות, עלו לישראל ב-1948. ב-1971 נהרס בית הכנסת בפקודת השלטונות.

דמוגרפיה

ב-1921 הגיע אוכלוסיית העיירה לשיא גודלה, עת נמנו במקום 13,106 תושבים.[3] מנתוני מפקד האוכלוסין שנערך ב-2011 עולה כי מספר התושבים באדה נמצא במגמת קיטון. בין 1971 ל-2011 ירד מספר התושבים מ-12,347 ל-9,564, נתון המהווה ירידה של 22.54 אחוזים. מבחינת התמהיל האתני עולה כי ב-2011 היו 75.04 אחוזים מתושבי הכפר ממוצא הונגרי, 17.4 אחוזים היו סרבים, 1.9 אחוזים היו בני רומה, והשאר בני לאומים שונים.

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אדה בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ יהדות יוגוסלביה, באתר יד ושם, אוחזר ב-4 באפריל 2014.
  2. ^ קהילת אדה, באתר jewishgen.org, אוחזר ב-9 באפריל 2014.
  3. ^ 3.0 3.1 3.2 שמואל ספקטור, ג'פרי ויגודר, ‏The Encyclopedia of Jewish Life Before and During the Holocaust: A-J, הוצאת אוניברסיטת ניו-יורק, 2001, אוחזר ב-9 באפריל 2014.
  4. ^ 4.0 4.1 קהילת אדה, באתר הספרייה היהודית המקוונת, אוחזר ב-9 באפריל 2014.
  5. ^ יש 4 עדויות אודות חיים הרש פרידמן ב"המאגר המרכזי של שמות קרבנות השואה": עדותה של גב' חנה ויזל, עדות גב' אסתר אוביץ, עדות גב' ברטה רוזנברג, עדות דינה פרל. כולן בנותיו.
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0