אגרות שניות

מתוך המכלול
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

אגרות שניות הוא שמו של המנהג הנהוג בקרב החסידים לשמוח ביום כ"ג בסיוון זכר לנס שאירע ביום זה, כאשר לאחר תליית המן, נתן אחשורוש רשות לאסתר ומרדכי לכתוב 'אגרות שניות' - אשר תוכנן מבטל את האגרות הראשונות שבהן נאמר לגויים להרוג את היהודים ביום י"ג באדר, ומעתה, ביום זה יוכלו היהודים להרוג את אויביהם.

על שם כך נקרא יום זה 'יום מסוגל לישועה ולשמחה'.

דבר זה נלמד מהפסוק במגילת אסתר:

וַיִּקָּרְאוּ סֹפְרֵי הַמֶּלֶךְ בָּעֵת הַהִיא, בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁלִישִׁי הוּא חֹדֶשׁ סִיוָן, בִּשְׁלוֹשָׁה וְעֶשְׂרִים בּוֹ וַיִּכָּתֵב כְּֽכָל אֲשֶׁר צִוָּה מָרְדֳּכַי אֶל הַיְּהוּדִים, וְאֶל הָאֲחַשְׁדַּרְפְּנִֽים וְהַפַּחוֹת וְשָׂרֵי הַמְּדִינוֹת אֲשֶׁר מֵהֹדּוּ וְעַד כּוּשׁ, שֶׁבַע וְעֶשְׂרִים וּמֵאָה מְדִינָה מְדִינָ֤ה וּמְדִינָה כִּכְתָבָהּ וְעַם וָעָ֖ם כִּלְשֹׁנ֑וֹ וְאֶל הַיְּהוּדִים כִּכְתָבָם וְכִלְשׁוֹנָם: וַיִּכְתֹּב בְּשֵׁם הַמֶּ֣לֶךְ אֲחַשְׁוֵרֹשׁ, וַיַּחְתֹּ֖ם בְּטַבַּעַת הַמֶּלֶךְ, וַיִּשְׁלַח סְפָרִים בְּיַד הָרָצִים, בַּסּוּסִים רֹכְבֵי הָרֶכֶשׁ הָֽאֲחַשְׁתְּרָנִים בְּנֵי הָרַמָּכִים: אֲשֶׁר נָתַן הַמֶּלֶךְ לַיְּהוּדִים, אֲשֶׁר בְּכָל עִיר וָעִיר, לְהִקָּהֵל וְלַעֲמֹד עַל נַפְשָׁם, לְהַשְׁמִיד וְלַהֲרֹג וּלְאַבֵּד, אֶת כָּל חֵיל עַם וּמְדִינָה הַצָּרִים אֹתָם, טַ֣ף וְנָשִׁים וּשְׁלָלָם לָבוֹז: בְּיוֹם אֶחָד בְּכָל מְדִינוֹת הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵר֑וֹשׁ, בִּשְׁלוֹשָׁה עָשָׂר לְחֹדֶשׁ שְׁנֵים עָשָׂר הוּא חֹדֶשׁ אֲדָר:

אסתר פרק ח פסוקים ט - יב

כיום נוהגים במנהג זה בעיקר בקרב החסידים אך יש למנהג זה מקור קדום עוד לפני שהוקמה תנועת החסידות, בדברי המקור חיים[1] - כ"ג סיון יש לזכור נס פורים, כי בו נכתבו אגרת האחרונים התשועה ולרבות בו שמחה".

אמנם, יש שפיקפקו[2] על מנהג זה, שהרי יום זה נקבע לתענית בין הימים שנמנו בשולחן ערוך (סימן תק"פ סעיף ב')[3] משום שכ"ג בסיון בטלו הביכורים מלעלות לירושלים בימי ירבעם בן נבט". מטעם זה כתב המקור חיים[4] לנהוג פשרה בין שני המנהגים ויתענה, אך לא ישלים התענית. ואילו המשנת יעקב[5] כתב לשמוח אך לא לבטל אמירת תחנון.

עובדות ומנהגים ביום זה

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. סוף סימן תצ"ד
  2. משנת יעקב לרבי יעקב ניסן רוזנטל ח"ג עמ' ח'
  3. בשם הטור (שם), בשם בה"ג
  4. או"ח תק"פ ב'
  5. לרבי יעקב ניסן רוזנטל ח"ג עמ' ח'
  6. קובץ 'בית אהרן וישראל' קובץ ע"ט ה'תשנ"ט, מאמר מנהגי רבותינו מסטולין קרלין לחודש ניסן וחג הפסח הערה ט
  7. על פי דברי 'כדכד' בשם לוח דבר בעתו, בפורום אוצר החכמה
  8. עמוד קיט
  9. על פי דברי 'מעיין' בפורום אוצר החכמה
  10. עדות 'הא לחמא עניא' ששמע ממנו בפורום אוצר החכמה
  11. על פי עלון 'יחי המלך' שבת פרשת שלח ה'תשע"ג עמ' 8-9
Stub judaism.png ערך זה הוא קצרמר בנושא יהדות. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.