אגי משעול

אגי משעול

לידה	20 באוקטובר 1946 (גיל: 78) צ'כו סילבאניי, טרנסילבניה, רומניה
שם לידה	אגנס (אגי) פריד
לאום	ישראלי
שפות היצירה	עברית
תחום כתיבה	שירה
פרסים והוקרה	פרס זביגנייב הרברט לשירה (2019) פרס ניומן (2018) פרס יהודה עמיחי (2002) פרס היצירה לסופרים עבריים (1995)

אגי משעול (נולדה ב-20 באוקטובר 1946) היא משוררת ישראלית.

קורות חיים

משעול נולדה בעיר צ'כו סילבאניי (בהונגרית סילאג'צ'ה) בטרנסילבניה שברומניה, בשם אגנס (אגי) להורים יהודים דוברי הונגרית, ניצולי שואה. עלתה ארצה בגיל 4 עם הוריה. המשפחה התיישבה בגדרה. כבר בהיותה תלמידת תיכון החלה לכתוב.

היא למדה ספרות, תחילה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב ואחר כך באוניברסיטה העברית בירושלים, שבה קיבלה תואר שני בספרות עברית.

במהלך שנות ה-70 הוציאה שלושה קובצי שירה שלא זכו כמעט לתגובה ביקורתית ולהכרה. חדירתה למרכז השירה העברית החלה רק בשנת 1986, כאשר פרסם חוקר הספרות, המתרגם והעורך דוד ויינפלד, שהיה עורך סדרת השירה בהוצאת "כתר", את קובץ שיריה "יומן מטע". ויינפלד אף המשיך לתמוך במשעול ולסייע לה בתהליך התקבלותה. למחייתה, לימדה משעול ספרות בתיכון האזורי "באר טוביה".

בשנות ה-90 זכתה משעול לפופולריות הולכת וגוברת גם בקרב מבקרים וגם אצל קוראים מן השורה, ובשנת 1995 אף זכתה בפרס ראש הממשלה לסופרים עבריים. כן זכתה בפרס הראשון על שם יהודה עמיחי, ובפרס עיריית חולון. בשנת 2002 שיתפה פעולה עם האמנית הפלסטית איריס איריסיה קובליו בספר "מחברת החלומות", ששילב שירים קצרים ועבודות פלסטיות הנוגעות בנושא החלום.

בשנת 2004 הועלה לראשונה, במסגרת פסטיבל ישראל, המופע "ינשופות" - תיאטרון תנועה מוזיקלי המבוסס על שיריה (בימוי: נועה לב, מוזיקה: מיקה דני). בשנת 2006 ראה אור בהוצאת Graywolf בארצות הברית הספר "Look There", המכיל מבחר משיריה בתרגומה של ליסה כץ.

כיום משעול מרצה במכללת עלמא בתל אביב ומלמדת במסלול לכתיבה של אוניברסיטת תל אביב. היא מנהלת בית-הספר לשירה של "הליקון", ומנחה סדנאות כתיבה במסגרות שונות. היא מתגוררת בכפר מרדכי.

אחדים משיריה של משעול הולחנו, בעיקר על ידי קורין אלאל, שבאלבומה "פשוט כל כך" משנת 2008 כלולים חמישה שירים שכתבה משעול. אלאל גם הלחינה את שירה של משעול "נשימה" לזמרת רוני אלטר. שיר נוסף של משעול שזכה ללחן הוא "הצריף", שהלחינה ושרה יהודית רביץ.

ב-2018 הועבר ארכיונה האישי של משעול לספרייה הלאומית בירושלים, ובו כתבי היד שלה, טיוטות, תצלומים, יומנים אישיים, יומני חלום ומכתבים שקיבלה מאנשי רוח ומבקרים.

מונתה לסופר אורח לשנת 2020-2021 במכון הישראלי ללימודים מתקדמים באוניברסיטה העברית ירושלים.

הוקרה

• ב-2014 קיבלה תואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת תל אביב, ”על היותה אחת המשוררות הבולטות והאהובות בישראל; על תרומתה האדירה להעשרת התרבות הישראלית; ועל הסיפורת הכנה פרי עטה, המתארת את המצב האנושי ואת החיים תוך שהיא מטביעה בקורא חותם רגשי בל יימחה”.
• ב-2014 זכתה בפרס LericiPea (איט') לשירה באיטליה.
• ב-2016 קיבלה תואר דוקטור לשם כבוד ממכון ויצמן למדע. בנימוקי הוועדה להענקת התואר נכתב כי ”כתיבתה מצטיינת באיזון נדיר בין דיוק פואטי מילולי וצורני לבין נגישות לקורא באמצעות תערובת של שפה מדוברת, סלנג והמצאות מילוליות מקוריות. לעיתים נסוכים באירוניה או בהומור, אלו שירים אישיים מאוד אך בה-בעת מכילים תובנות אנושיות נרחבות.”
• ב-2017 הופקד ארכיונה האישי, הכולל את כתבי ידה, יומני כתיבה וטיוטות, בספריה הלאומית בירושלים.
• ב-2018 קיבלה תואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת בר-אילן.
• בנובמבר 2018 קיבלה את פרס ניומן לספרות מטעם האוניברסיטה העברית בירושלים, על מפעל חיים בתחום הספרות.
• ב-2019 הוכרזה כזוכת פרס זביגנייב הרברט לשירה.

טבעונות וזכויות בעלי חיים

משעול היא טבעונית ותומכת בפעילות לזכויות בעלי חיים, וברבים משיריה היא עוסקת בנושא זה. בין השאר ניתן למצוא בשיריה מחאה נגד תעשיית הבשר על ניסויים בבעלי חיים ועל נטישת כלבים. השיר "אפרוח" מורכב כולו מטקסט מתוך התקנות שקבע משרד החקלאות לחוק צער בעלי חיים, המורות כיצד יש לגרוס אפרוחים כאשר אין להם ערך כלכלי לתעשיות הבשר או הביצים.

ניתוח וביקורת

בשנת 2003 הוציאה משעול אוסף משיריה עד כה, הכולל מסה מקיפה מאת חוקר הספרות דן מירון. במאמר, שכותרתו "הסיבילה הקומית", ניתח מירון את עולמה השירי של משעול החל מספריה הראשונים, וקבע בין השאר כי ”אגי משעול היא משוררת שעומדת עתה במלוא כוחה, בצהרי היום השירי הגדול שלה... אגי משעול שייכת, ללא ספק, לשושלת המשוררות העבריות הגדולות - רחל בלובשטיין, יוכבד בת-מרים, לאה גולדברג, דליה רביקוביץ ויונה וולך”. עם זאת, במעמדה המרכזי של משעול בשירה העברית הטילו ספק מספר מבקרים, בהם יצחק לאור וגבריאל מוקד, המגדיר אותה כ"משוררת מן השורה השנייה".

ספרי השירה של אגי משעול

• נני ושנינו, עקד, 1972
• סריטה של חתול, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1978
• גַלוֹפּ, הקיבוץ המאוחד, 1980
• יומן מטע, הוצאת כתר, 1986
• יונת פקסימיליה, הקיבוץ המאוחד, 1991
• השפלה הפנימית, הקיבוץ המאוחד, 1995
• ראה שם, תג-הליקון, 1999
• מחברת החלומות, אבן חושן, 2000
• נרות נץ החלב, אבן חושן, 2002
• מבחר וחדשים, הקיבוץ המאוחד, 2003
• מומנט, הקיבוץ המאוחד, 2005
• קורים דברים, הקיבוץ המאוחד, 2007
• ביקור בית, הקיבוץ המאוחד, 2009
• סידור עבודה, הקיבוץ המאוחד, 2012
• ערה, הקיבוץ המאוחד, 2013
• מלאך החדר, הקיבוץ המאוחד, 2015
• מה לך נשמונת, הקיבוץ המאוחד, 2019
• קפל, הקיבוץ המאוחד, 2020

לקריאה נוספת

• קובי נסים, "חיתוך דיבור כפול", על המשמר, 9 באוגוסט 1991, עמ' 21. על: אגי משעול, יונת פקסמיליה : שירים (תל אביב : הקיבוץ המאוחד, 1991).
• נוית בראל, "מה מוביל את השיר כולו", על הספר "ביקור בית" מאת אגי משעול. עתון 77, גיליון 343 (דצמבר 2009), עמ' 8–9.
• חנה סקרה, "לחבר אדמה לשמים: על מרחב ה'אני' בשיריה של אגי משעול", עתון 77, גיליון 281 (2003), עמ' 17–19.
• אגי משעול, "הרוח שבין החתלתול למלאך", בתוך רות קרטון-בלום (עורכת), מאין נחלתי את שירי - סופרים ומשוררים מדברים על מקורות השראה, הוצאת ידיעות אחרונות, 2002, עמ' 49–62
• רוז'ה פלנצבוים גבר, להתגעגע לקיוטו: פנטזיית הזהב בשירתם של יצחק לאור ואגי משעול, רסלינג, 2016
• דן מירון, הקול האורפיאי: עיונים בשירתן של משוררות ישראליות, כרך 2: אגי משעול, יהודית מוסל־אליעזרוב, בת־מרים, הוצאת אפיק, 2017.
• אגי משעול, לא היו נפגעים, באנתולוגיה "תמונה קבוצתית" (ספרות ישראלית במאה ה-21), עמ' 337–338, הוצאת כרמל, 2017.

קישורים חיצוניים

• אגי משעול, באתר "שירשת" (כולל אחדים משיריה)
• נוית בראל, מלאך החדר: מדוע אגי משעול היא משוררת כה אהובה, באתר הארץ, 10 ביוני 2015
• עקיבא אלדר, "אגי משעול: לא רוצה להיות משוררת לאומית" באתר al-monitor
• נרי ליבנה, אגי המשוררת, באתר הארץ, 5 באוגוסט 2003
• אגי משעול, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
• אגי משעול, ב"לקסיקון הסופרים העברים בהווה"
• אגי משעול, באתר המכון לתרגום ספרות עברית (באנגלית)
• ורד לי, כמו לתפוס פרפר במעופו, באתר הארץ, 3 במאי 2012
• McHenry, Eric; Brouwer, Joel (23 באפריל 2006). "Poetry Chronicle". New York Times. נבדק ב-2017-07-16. {{cite news}}: (עזרה)
• Előbb van a zene, aztán a hangszerek, ראיון שערך גאבור סאנטו עם אגי משעול באתר היהודי הונגרי "סומבאט", 3 ביולי 2008
• עודד וולקשטיין מקריא פסטיש על שיר של אגי משעול מאת יונתן סואן בערב ספרותי של כתב העת "מטעם", 18 במרץ 2010
• איריס שמחוני שגב, המשוררת אגי משעול במפגש עם אנשי פסיכולוגית העצמי - איך משוררים חושבים. 2010, באתר פסיכולוגיה עברית.
• אגי משעול באנתולוגיה מקוונת לשירה עברית, באתר של נילי דגן
• עינת יקיר, ‏צמאים לכל מילת יחס, בפרויקט "קול אישה" של "בית אבי חי", 31 במאי 2012
• אגי משעול, במיזם "סופרים קוראים" של מרכז הספר והספריות בישראל
• הודעה על קבלת פרס Lericipea באיטליה, 2014
• רפי רשף, "אינטימי" ראיון אחד על אחד עם אגי משעול, באתר של "רשת 13", 2 ביולי 2016 (במקור, מאתר "nana10")
• לעבור דירה לארכיון: המשוררת אגי משעול הפקידה את ארכיונה בספרייה הלאומית, באתר הספרייה הלאומית, 29 אוגוסט 2017
• בתאל קולמן, ‏ופשוטים הדברים: אגי משעול מתגעגעת לימים שטרם הרשתות החברתיות, בעיתון מקור ראשון, 16 במאי 2018
• גילי איזיקוביץ, אגי משעול לא רוצה להיות מסומנת כמשוררת פוליטית, באתר הארץ, 7 במרץ 2019
• גאולה אבן-סער - "שיחה אישית" (פרק 12) : אגי משעול, באתר כאן 11, 30 ביוני 2019

מיצירתה

• המשוררת אגי משעול מקריאה מפרי עטה: "הטווס", באתר הערוץ האקדמי
• אגי משעול, באתר של נילי דגן
• מילים לשירים של אגי משעול, באתר "שירונט"
• המשוררת עונה לשאלות הקהל, באתר הארץ, 8 באפריל 2009
• אגי משעול, כותבת שיר, באתר הארץ, 30 במאי 2017
• סיפור: קרפיון, באתר הארץ, 28 בדצמבר 2017
• רכבת בגרמניה, באתר הארץ, 27 בינואר 2020
• שירים באתר הארץ | הקוצר; יפה נוף (2009) | שחרית באל-על (2009) | פגישה (2011) | שקר לבן; קרמבו (2010) | שיהיו בריאות הסלמנדרות; אסנה; אי תנועה; זבוב על קיר רואה; יקיצה, סוג של; דיוקן עצמי עם נוף בתצלום בזק; דברים ירוקים; מראה לך; שלומי; ברגע זה (2011) | החזיר; תזכורות (2013) | כל החַיות עצובות אחרי המִשגל (2013) | הדרשה (2017) | המשקוף; אקורדיאון (2017) | הקבצן; שחרית (2017) | נְשָׁמֹנֶת (2018) | אתה; הורוסקופ (2018) | כפר מרדכי; לילה בכפר; העטלפים; מיינה; עיניים שחורות; חנינה (2018) | יבלית; שיר סיפורי ארוך (2018) | רחב (2019) | עוד לא; נסיך גדול (2019) | אלכסון; דוגית נוסעת; דצמבר; Facetime; ימים יגידו; יום אחד; פיליפס (2020) | לִפְנֵי מוֹתוֹ; מָוֶת רָגִיל; לְכֹל מֵת יֵשׁ שֵׁם; צֶ'לוֹ (2020) | לכתוב (2014) |

על כתביה

• נוית בראל, נשים כותבות שירה, באתר ynet, 25 בנובמבר 2007
• נוית בראל, מלאך החדר: מדוע אגי משעול היא משוררת כה אהובה, באתר הארץ, 10 ביוני 2015
• סיגל נאור פרלמן, עולם שאינו מצליח להפסיק להיות יפה, באתר הארץ, 3 בפברואר 2008850
• אלי הירש, על "ביקור בית", ידיעות אחרונות 5 ביוני 2009
• סבינה מסג, שירה, הרף הנצח, על ספרה "ביקור בית", באתר הארץ, 10 ביוני 2009
• nrg מעריב, אגי משעול עורכת ביקור בית, באתר nrg‏, 2 ביוני 2009
• אלי הירש, על "סידור עבודה", ידיעות אחרונות 30 במרץ 2012
• ארז שוייצר, "סידור עבודה" של אגי משעול: המשוררת של מלאכת החיים, באתר הארץ, 11 באפריל 2011
• אמיר בקר, מייל לשומר גן עדן, באתר הארץ, 8 בספטמבר 2013
• יהודה ויזן, הספר החדש של אגי משעול הוא מתנה מושלמת לדודה לכבוד החג, באתר הארץ, 21 במרץ 2019
  • מאמר תגובה, יהודה ויזן, אל תקרא לי "דודה". זה שוביניסטי ופוגעני", באתר הארץ, 26 במרץ 2019

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

29789672אגי משעול