רבי אברהם שמעון הלוי אנגל-הורוביץ
 | |
| לידה |
1886 תרל"ו זליחוב (אנ') |
|---|---|
| נרצח |
1943 (בגיל 57 בערך) תש"ג |
| מקום פעילות | מזרח אירופה |
| תחומי עיסוק | ראש ישיבה ומשגיח רוחני |
| תלמידיו | הרב שמואל הלוי וואזנר, הרב יצחק פלקסר, הרב ברוך שמעון שניאורסון, הרב נתן לוברט, הרב יצחק שטרנהל, הרב ירחמיאל ישראל יצחק דומב |
הרב אברהם שמעון הלוי אנגל-הורוביץ (ר' שימעל'ה זעליחובער, תרל"ו, 1876 - תש"ג, 1943) היה ראש ישיבה ומשגיח רוחני בישיבות מזרח אירופה.
ביוגרפיה
נולד בזליחוב בפולין, ועל שם עיירת הולדתו כונה כל ימיו – ר' שמעון מזליחוב. אביו היה יצרן של חומץ, מחסידי קוז'ניץ. לאחר שאביו נשא אשה בזיווג שני, עזב את ביתו ועבר ללמד כעשר שנים בבית מדרשו של האדמו"ר רבי זעליג אלעזר מקוז'ניץ. אחרי נישואיו היה סמוך על שלחן חותנו כנהוג אז, ומשנתרושש חותנו, חזר לעיר הולדתו ועסק כאביו בייצור חומץ, בהתאם לדרכו שלא להתפרנס מלימוד התורה. לאחר שמפעלו פשט את הרגל עבר לעסוק במסחר בכלי חרסינה וראה ברכה בעמלו, אולם לאחר זמן עסקיו חוסלו.
בעקבות כך הוא יצא לעיר צאנז בגליציה ושם לימד בישיבה לצעירים, משם עבר ללמד בישיבה בקשאנוב, ומשם עבר ללמד בישיבת בית ישראל בסטולין בנשיאות רבי משה פרלוב. לאחר מכן היה ראש ישיבה בישיבת תומכי תמימים בוורשה, בהסכמת הריי"צ מליובאוויטש.
היה נוסע לרבי משה יחיאל אלימלך מלברטוב, לרבי אהרל'ה מקוזניץ וכן לרבי פנחס מאוסטילה.
עיקר פרסומו היה כשהחל לשמש בשנת תרצ"ב (1932) כר"מ ומשגיח, בישיבת חכמי לובלין. ר' שמעון התבלט בדרכו המיוחדת, בתפילתו הארוכה, ובהיותו עטוף בטלית ותפילין עד חצות היום, וכן נודע כבעל זיכרון פנומנלי וכבקי בכל ספרות חז"ל והפוסקים, וכן בספרי הקבלה המהר"ל והחסידות.
דעותיו היו יחודיות ויוצאות דופן, הביע התנגדות חריפה לשיטת הפלפול ודרש ללמוד אך לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא ולהיות בקי בתנ"ך ומשניות ובתלמוד על הסדר,[1], וכן התנגד להנהגת בית פשיסחה ובפרט לחומרות הנהוגות שם בעניני קדושה[2]. כמו כן התנגד לעיסוק במוסר על פי שכל אנושי, ובפרט לשיטת נובהרדוק, וכן נהג בשיחותיו לצטט מכתבי האר"י. דעותיו והנהגותיו אלו גרמו למתיחות בינו לבין ראש הישיבה רבי מאיר שפירא[3]. מספר חודשים אחרי פטירת ראש הישיבה (1933), התגברה המתיחות בינו לבין ההנהגה החדשה של הישיבה, ויושב ראש הישיבה האדמו"ר רבי שלמה אייגר מלובלין פסק שעליו לעזוב את הישיבה. תלמידיו עוררו מהומה רבה בישיבה, והמשטרה נאלצה להתערב להשקיט את הרוחות[4], תלמידיו כונו "שמעונאים". אחרי עזיבתו כתב מאמר מיוחד ובו הסביר בהרחבה את שיטתו בעבודת ה' ובלימוד התורה, ותשובות לטענות מתנגדיו[5]. מלובלין עבר לעיר קרקוב שם לימד חוג תלמידים מצומצם, נגידי העיר החזיקו אותו כלכלית, בין הנגידים הבולטים היה עקיבא טייכטל סוחר בדים מפורסם בקרקוב.
בסתיו תרצ"ט (1938) ערב פרוץ מלחמת העולם השנייה, פרסם בדפוס כרוז בשם "שובה ישראל", ובו קרא ליהודים: לנטוש את התרבות האירופית והמותרות, ולדבוק בשמירת התורה והמצוות. את הכרוז סיים במילים –"גורו לכם מפני חרב, כי לא אדם הוא ה' אלוקי ישראל שתעשו איתו פשרות, והוא בפשרות לא יחפוץ... היבדלו מדרכי העמים ומהבלי תענוגיהם וחכמתם... כי באם לא בהכרח לגלות מלכותו יתברך לעד על ידי הייסורים הקשים המפורשים היטב בשירת האזינו"[6].
בעת חיסול גטו קראקא, יצא הרב מעוטף בטליתו. שוטר יהודי הבחין בו ורצה להצילו, אך הוא סירב להצעתו במילים: "כלך לך מזה! אינני רוצה שתצילני! ברצוני לצאת יחד עם כל היהודים – על קידוש ה'!"[7]. בקיץ תש"ג (1943) גורש ר' שמעון יחד עם יהודי קראקא אל מחנות ההשמדה על ידי הכובש הגרמני, ומצא בתוכם את מותו.
דברי תורתו ומכתביו ומאמרי תלמידים לזכרו כונסו בספר "נהרי א"ש" על ידי תלמידו הרב ירחמיאל ישראל יצחק דומב.
מתלמידיו
- רבי שמואל הלוי וואזנר – ראש ישיבת חכמי לובלין בבני ברק[8]
- רבי יצחק פלקסר – ראש ישיבת שפת אמת בירושלים
- רבי ברוך שמעון שניאורסון – ראש ישיבת טשיבין בירושלים
- רבי יצחק שטרנהל – רב בזלצבורג ובבולטימור.
- רבי נתן לוברט - ר"מ בישיבת שפת אמת בירושלים, בעל שארית נתן.
- רבי ירחמיאל ישראל יצחק דומב – ממנהיגי נטורי קרתא, ועורך ספר מדברי תורתו.
לקריאה נוספת
- אהרן סורסקי, מרביצי תורה מעולם החסידות, חלק ו', בני ברק, תשמ"ח עמ' קיב–קנ
- יצחק לוין, אלה אזכרה חלק ג' עמ' 41-51
- מאמר שובה ישראל, מתורתו של הרב אברהם שמעון אנגל הי"ד, אתר "תורתך לא שכחתי"
- משה נטע לנגרוק, הגיונות דברי חכמים, תל אביב, התשנ"א
- Wojciech Tworek, "Mystic, Teacher, Troublemaker: Shimon Engel Horovits of Żelechów and the Challenges of Hasidic Education in Interwar Poland," Jewish Quarterly Review 110:2 (2020): 313-342
- אשכול אודותיו, הגה"צ ר' שמעון זעליכובער, בפורום אוצר החכמה
- ישראל שפירא, המשגיח שגער בתלמידים המתפלפלים; "דער אמת ליגט אופן ארט" באתר כיכר השבת, י"ח בטבת 11.01.23
הערות שוליים
- ^ נהרי אש מאמר א'
- ^ נהרי אש מכתב נ', ספר מים חיים אנטווערפן תשע"ו עמוד תרס"ז
- ^ ישורון חלק טו עמוד תתל"ג.
- ^ שמואל אברהם נוסבוים, מים חיים, אנטוורפן ה'תשע"ו עמוד צד' וכן תרסז
- ^ נדפס בנהרי אש מאמר א'
- ^ הנוסח המלא בנחלת צבי שנה ב' עמ' כ"ג, בני ברק תש"נ. מעמ' 25
- ^ עדות – חורבן יהדות אירופה, רות ליכטנשטיין, עמ' 43.
- ^ בהסכמה לספר המבוא לקבלה - "מפתחי חכמת האמת", של ר' שאול בוימאן (נספה בשואה) מופיעה הסכמתו של ר' שמעון מזליחוב. בהוצאה חדשה של הספר משנת תשל"ז מופיעה הסכמתו של הרב וואזנר והוא כותב שאינו מבין בתורת הקבלה ולכן – "אין בכחי להסכים, אבל היות כי ראיתי בין המסכימים בהדפסה ראשונה מכתבו של מורי רבי הגאון העצום מרא דכולא תלמודא אשר כל שבילי התורה הנגלית והסתרי תורה הוו נהירין ליה כנתינתן מסיני רבי אברהם שמעון הלוי אנגל הורוביץ זי"ע הי"ד מזעלכוב...אם כן אין אחר דבריו הקדושים כלום, ומה אעיד ומה אדמה עוד."
31871815אברהם שמעון הלוי אנגל-הורוביץ