רבי יעקב חיים שמעון דייטש
| מקום קבורה | ראדזין |
|---|---|
| פטירה |
כ"ג באייר תקפ"ו ראדזין |
| מקום פעילות | בארנוב, סקאהל, פילוב, זליחוב וראדזין |
| רבותיו | החוזה מלובלין, המגיד מקוז'ניץ, הרב מאפטא |
| בני דורו | רבי יעקב יצחק מפשיסחה ורבי בונם מפשיסחא |
רבי יעקב חיים שמעון דייטש (כונה גם: רבי שמעון מזליחוב, או רבי שימע'לה זעליחובר; נפטר בכ"ג באייר תקפ"ו), היה רב במספר ערים בפולין, מתלמידי החוזה מלובלין ואדמו"ר בזליחוב.
ביוגרפיה
פרטי משפחתו ומקום מוצאו לוטים בערפל. ידוע ששם אביו היה רבי משה. המקורות חלוקים אם מוצאו מגרמניה ומכאן כינויו "דייטש" וחתימתו "אשכנזי", או שמא מוצאו מוישניצא[דרושה הבהרה]. בילדותו למד בישיבתו של רבי שמואל שמלקה הורוביץ בניקלשבורג אשר מאוד שיבחו[1].
בצעירותו כיהן כרב בערים בארנוב וסקאהל, ומאוחר יותר כיהן בפילוב.
לא ידוע מתי התקרב לחסידות, אך כבר בכהונתו בפילוב היה מחסידי החוזה מלובלין. על התקרבותו לחסידות סיפר רבי חיים מאיר יחיאל ממוגלניצא שרבי שמעון חווה מקרה של מוות קליני ובמהלכו ראה את גדלותו של המגיד מקוזניץ בשמים[2], ומאז נסע למגיד מקוזניץ, ובעיקר לחוזה מלובלין, אותו ראה לרבו המובהק.
כשהקים רבי יעקב יצחק מפשיסחה, "היהודי הקדוש", את חצרו בפשיסחה, תוך חידוש דרך שונה בחסידות, ראה זאת רבי יעקב שמעון כפגיעה בכבוד רבו החוזה מלובלין, והיה מראשי הלוחמים בשיטתו.
בשנת תקס"ט מונה על ידי רבותיו לרבה של זליחוב, במהלכה של חתונה רבת משתתפים שהתקיימה שם. על שם עיר זו התפרסם ביותר. הנהגתו היתה תקיפה, וההחוזה מלובלין הזהיר להישמר ממנו שלא יקפיד.
לאחר פטירת רבו, היה נוסע לרבי אברהם יהושע העשיל מאפטא, ובמקביל החל לנהל חצר חסידית משלו בזליחוב, ובין השאר היה נוסע אליו רבי ברוך מריקא, שהיה מישישי צדיקי דורו, מתלמידי הבעל שם טוב והמגיד ממעזריטש.
בשנת תקפ"ג, לאחר 14 שנות רבנות בזליחוב, התעוררה מחלוקת נגדו, והוא נאלץ לעזוב את עירו ועבר לראדזין[3].
נוסח מצבת רבי שמעון מזליחוב
|
|---|
|
פה נטמן |
בשנת תקפ"ד, כשהתקיימה החתונה הגדולה באוסטילה, והיה בראש המחנה שביקשו לנצל את כינוס צדיקי החסידות במעמד החתונה לברר את שיטתו של רבי שמחה בונים מפשיסחא, ואם לא יתקבלו דבריו – להחרימו.
נפטר בראדזין בכ"ג באייר תקפ"ו. רבי ברוך מריקא ששהה אצלו בעת פטירתו התבטא על כך: ”מעולם לא ראיתי הסתלקות כזה, הלואי שיתן לי השי"ת שתהא אחריתי כמוהו”[4]. נקבר בראדזין. לידו נקברה אשת רבי מרדכי יוסף ליינר מאיזביצא.
קישורים חיצוניים
- קובץ שפתי צדיקים, יב, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
הערות שוליים
- ^ תולדות שמואל, פרק י"ב אות כ"א.
- ^ הוצאת מעיין החכמה, קדושת ישראל, באתר אוצר החכמה.
- ^ רבי נתן נטע מקאלביעל, צרור החיים, בתוך "שמונה ספרים מתלמידי הבעש"ט", באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
- ^ רבי אברהם זוסמן, ברוך מבנים, וילנא תרכ"ט, בהקדמה