רבי אברהם יצחק גרשונוביץ
 | |
| רבי אברהם יצחק גרשונוביץ | |
| לידה | אולשאן, פלך וילנה |
|---|---|
| פטירה |
27 ביוני 1954 כ"ו בסיון תשי"ד |
| תאריך עלייה | תרצ"ז (1937) |
| למד ב | ישיבת טלז, ישיבת סלבודקה |
| תחומי עיסוק | רבה של ז'אבינקה, ראש ישיבת תפארת ציון |
| רבותיו | רבי אליעזר גורדון, רבי רפאל שפירא |
| בת זוג | שרה בילה (בייער) |
| אב | רבי שמואל דוד |
הרב אברהם יצחק גרשונוביץ (? - כ"ו בסיוון תשי"ד, 27 ביוני 1954) היה רבה של ז'אבינקה שבמחוז בריסק, ובארץ ישראל ראש ישיבת תפארת ציון.
תולדותיו
[1]נולד באולשאן שבפלך וילנה בקיסרות הרוסית (כיום בלארוס), משפחתו נודעה כמשפחת רבנים אביו הרב שמואל דוד, היה דור 18 שישב על כס ההוראה, אברהם יצחק התייתם בגיל צעיר. בעודו נער אמו נפטרה. ולאחר זמן, ואביו נרצח בידי גווים. גדל בבית דודו הרב מלידיבאן. למד בישיבות טלז, (כשהיתה השריפה הגדולה בטעלז -נשרפה גם הישיבה) עבר לסלובודקה. לאחר שישה שבועות מהגיעו לישיבה. הגיע ר' דוד טעבל דינובסקי וביקש מהסבא מסלבודקה. קבוצת בחורים לייסד ישיבה בעירו מאלטש. ואברהם יצחק נשלח עם עוד קבוצת בחורים ליסדה.
שם משפחתו המקורי. רבינוביץ. והחליפה כשברח מרוסיה לפולין בימי המלחמה.
נישא לשרה בילה, בתו של הרב משה אליעזר הכהן בייער ממוטלה. היה מקורב לרבותיו הרב אליעזר גורדון מטלז והרב רפאל שפירא מוולוז'ין שסמכו אותו לרבנות.
לאחר נישואיו כיהן כר"מ בישיבה לצעירים בלאפיטש'. לאחר מכן כיהן כרב במונסטרישצנה, וכעבור זמן עבר לכהן כרב בפשראלשלה, מחוז סובלק. בשנת תרפ"ה (1925), התמנה לאב״ד (רבה) של ז׳אבינקה (לאחר פטירת רבה הזקן). שבמחוז קוברין. בין בריסק לקמינץ.
היה מקורב לרבני בריסק, (הסמוכה לז'אבינקה). ובראשם הרב יצחק זאב סולובייצ'יק והרב שמחה זליג ריגר. ולרבי ברוך בער ליבוביץ שישיבתו הייתה בעיירת קמניץ הסמוכה לז׳אבינקה. [הייתה בה תחנת רכבת מרכזית ששימש את העירות הסמוכות. ובניהם קמניץ].
נלחם למניעת הקמת בית ספר של תנועת המזרחי ושאר תנועת ציוניות, בעירו. ולשם כך הזעיק את רבי ברוך בער ליבוביץ שנשא נאום נגד ההשכלה. ואכן מנע את הקמתו.
פעל לחיזוק מעמדו של וועד הישיבות. היה שותף לכל אספות הוועד. תרומתיהם הכספיות של בני עירו היו גדולות משאר ערים שבמחוז.
בשנת תרצ"ז (1937) עלה לארץ ישראל. והתיישב בבני ברק. בתחלה כיהן כר״מ בישיבת בית יוסף שהוקמה ע״י גיסו הרב מתתיהו זאב שציג׳ל. מיד עם בואו מונה על ידי החזון איש לכהן כראש ישיבת תפארת ציון, שנוסדה שנה קודם לכן. החזון איש העיד עליו כי הוא "מתלמידיו של אהרן הכהן, אוהב שלום ורודף שלום", וכן אמר עליו ש"אף פעם לא הניע את ראשו ללא מחשבה וכוונה"[2]. כיהן בתפקידו עד פטירתו בשנת תשי"ד, חצי שנה לאחר פטירת החזון איש.
בנו בכורו רבי שמואל דוד, (למד בגרודנא אצל הגרש״ש) מילא את מקומו ברבנות בז'אבינקה, ונספה בשואה.
משפחתו
שני גיסיו של הרב גרשונוביץ - חתניו האחרים של הרב בייער - הם:
- הרב מתתיהו שטיגל - מייסד ישיבת בית יוסף בבני ברק.
- הרב חיים חלוונה יוז'וק - אביהם של הרב שמעון יוז'וק וד"ר דב ירדן.
בניו:
- הרב שמואל דוד גרשונוביץ - אב"ד זאבינקה (חתן הרב יצחק אלחנן וולקין, אב"ד אנטופול), נספה בשואה.
- הרב ראובן יוסף גרשונוביץ - מראשי ישיבת הנגב (חתנו של הרב צבי יהודה אדלשטיין, שיכהן כרבה של שומיאץ ורמת השרון).
- בנו הרב צבי יהודה - מראשי ישיבת שכר שכיר בנתיבות.
- חתנו הרב ירחמיאל אונגרישר - ראש ישיבת בית מדרש עליון בבני ברק.
חתניו:
- הרב מיכל יהודה ליפקוביץ – ראש ישיבת פוניבז' לצעירים וממנהיגי הציבור הליטאי.
- הרב שלמה הרשלר - מרבני כולל חזון איש.
- בנו הרב יהודה אריה הרשלר, היה ר"מ בישיבת בית מתתיהו.
- הרב ברוך מרדכי הלוי וולפא.
הערות שוליים
