שמעון יוז'וק

מתוך המכלול
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אין תמונה חופשית

הרב שמעון אריה יוז'וק (תרע"ו, 1916 - תשנ"ג, 1993) היה דיין ואב"ד וכן חבר מערכת "אוצר הפוסקים".

תולדותיו

נולד בעיירה מוטלה שבמחוז פינסק לחיים חלוונה יוז'וק וללאה, בת משה אליעזר הכהן בייער ממוטלה. למד בישיבת נובהרדוק בפינסק, משם עבר לישיבת ברנוביץ' והיה מתלמידיו של הרב אלחנן וסרמן. זיכרונותיו משם מתוארים בביוגרפיה של הרב וסרמן, 'אור אלחנן', מאת אהרן סורסקי. בהמשך למד בישיבת מיר.

בשנת תרצ"ג (1933) עלה לארץ ישראל. למד בישיבת בית יוסף בבני ברק, שבראשה עמד דודו, הרב מתתיהו שצ'יגל. בשל התקרבותו ומגעו עם קבוצת חלוצים שהתיישבה בסמוך לישיבה בניגוד לעמדת ראשי הישיבה, סולק מהישיבה עם חברו שמואל בן ארצי[1]. הוסמך לראשונה מרבה של בני ברק, הרב יוסף צבי קליש. והיה ממקורבי החזון איש[דרוש מקור]. בשנת תרצ"ח (1938) עבר ללמוד בישיבת חברון בירושלים.

נשא לאשה את צירה, בתו של הרב משה אריה לייב שפירא, ראש ישיבת תורת אמת. לאחר נישואיו למד בכולל "אוהל תורה" של הרב שמואל יצחק הילמן. בשנת תשי"ח (1958) קיבל "תעודת כושר" לדיינות. היה חבר בית הדין הרבני בפתח תקווה במשך שנים. אחר כך כיהן כאב בית הדין בנתניה. מסר שיעורי תורה בבית הכנסת "מקור חיים" ובבית הכנסת הגדול בפתח תקווה.

משפחתו

בניו הם: הרב מאיר בנימין - מחבר ספרי "אמרי בנימין" על מסכתות הש"ס, הרב חיים - מחבר ספרי "שמועת חיים" על מסכתות הש"ס (נשוי לנכדת הרב יעקב ישראל קנייבסקי), הרב יוסף ישר - רבה הראשי האשכנזי של עכו. חתנו הוא הרב דוד צבי הופמן - מרבני פתח תקווה (נפטר: ט' בתשרי תשע"ב).

אחיו הבכור הוא ד"ר דב ירדן. אחיו הצעיר, שמואל ירדן, תיעד את הווי עיירת מולדתם בספר "סיפורה של מוטלה". אחותם היא תמה (פרומה) אשת הרב יוסף רוזנטל ר"מ בישיבת נובהרדוק "בית יוסף" בפינסק, שניהם נרצחו בשואה[2].

דודותיו, אחיות אימו, שרה ומרים, היו נשואות בהתאמה לרב אברהם יצחק גרשונוביץ ולרב מתתיהו שטיגל (שצ'יגל).

יצירתו

עם ייסוד "אוצר הפוסקים" נבחר לחבר המערכת והטביע חותמו על סגנון וצורת העבודה. כמו כן הרבה לכתוב ולחדש בכל תחומי העניין היהודיים, ומאמרים תורניים וסקירות ספרים פרי-עטו ראו אור בכתבי עת תורניים כמו: המאור, תבונה (כתב עת).

בשנת תשנ"ד, לאחר מותו של הרב יוז'וק, הדפיס הרב מיכל יהודה ליפקוביץ מתוך כתביו את מהדורתו המוערת לספרו של רב האי גאון "משפטי שבועות". הספר נדפס כנספח לספרו הגדול של רב האי גאון "המקח והממכר" העוסק בדיני קניין במשפט העברי, ובדרכי הקניין.

לקריאה נוספת

  • אברהם בר-אוריין (עורך), 100 שנים רבנות ורבנים בפתח תקווה (תרל"ח-תשל"ח), בהוצאת הרבנות הראשית לפתח תקווה, תשל"ח

הערות שוליים

  1. שלמה טיקוצינסקי, שמואל בִּילְגוֹרַיֶיער, אתר 'מוסף שבת' של מקור ראשון, נובמבר 2011
  2. אריה אביב"י (יוזוק), ואני בגולת סיביר עמ' 8-9.
סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0