רבי שמעון יוז'וק
הרב שמעון אריה יוז'וק (תרע"ו, 1916 - תשנ"ג, 1993) היה דיין ואב"ד וכן חבר מערכת "אוצר הפוסקים".
תולדותיו
נולד בעיירה מוטלה שבמחוז פינסק לחיים חלוונה יוז'וק וללאה, בת משה אליעזר הכהן בייער ממוטלה. למד בישיבת נובהרדוק בפינסק, משם עבר לישיבת ברנוביץ' והיה מתלמידיו של הרב אלחנן וסרמן. זיכרונותיו משם מתוארים בביוגרפיה של הרב וסרמן, 'אור אלחנן', מאת אהרן סורסקי. בהמשך למד בישיבת מיר.
בשנת תרצ"ג (1933) עלה לארץ ישראל. למד בישיבת בית יוסף בבני ברק, שבראשה עמד דודו, הרב מתתיהו שצ'יגל. באותה העת למד בישיבה גם שמואל בן ארצי, ועל פי סיפורו אחרי שנים רבות, הם נענשו באותה העת בסילוק מהישיבה בשל התקרבותם ומגעם עם קבוצת חלוצים שהתיישבה בסמוך לישיבה בניגוד לעמדת ראשי הישיבה[1]. הוסמך לראשונה מרבה של בני ברק, הרב יוסף צבי קליש. והיה ממקורבי החזון איש[דרוש מקור]. בשנת תרצ"ח (1938) עבר ללמוד בישיבת חברון בירושלים.
נשא לאשה את צירה, בתו של הרב משה אריה לייב שפירא, ראש ישיבת תורת אמת. לאחר נישואיו למד בכולל "אוהל תורה" של הרב שמואל יצחק הילמן. בשנת תשי"ח (1958) קיבל "תעודת כושר" לדיינות. היה חבר בית הדין הרבני בפתח תקווה במשך שנים. אחר כך כיהן כאב בית הדין בנתניה. מסר שיעורי תורה בבית הכנסת "מקור חיים" ובבית הכנסת הגדול בפתח תקווה.
משפחתו
אחיו הבכור הוא ד"ר דב ירדן. אחיו הצעיר, שמואל ירדן, תיעד את הווי עיירת מולדתם בספר "סיפורה של מוטלה". אחותם היא תמה (פרומה) אשת הרב יוסף רוזנטל ר"מ בישיבת נובהרדוק "בית יוסף" בפינסק, שניהם נרצחו בשואה[2].
דודותיו, אחיות אימו, שרה ומרים, היו נשואות בהתאמה לרב אברהם יצחק גרשונוביץ ולרב מתתיהו שטיגל (שצ'יגל).
צאצאיו:
בנו הרב מאיר בנימין - מחבר ספרי "אמרי בנימין" על מסכתות הש"ס, מראשי ישיבה לצעירים 'גבעת רוקח' בני ברק, נפטר ה' אייר תשפ"ד[3].
בנו הרב חיים - מחבר ספרי "שמועת חיים" על מסכתות הש"ס (נשוי לבת רבי שאול ברזם, נכדת הרב יעקב ישראל קנייבסקי).
בנו הרב יוסף ישר (יוז'וק)- רבה הראשי האשכנזי של עכו.
חתנו הוא הרב דוד צבי הופמן - מרבני פתח תקווה (נפטר: ט' בתשרי תשע"ב).
יצירתו
עם ייסוד "אוצר הפוסקים" נבחר לחבר המערכת והטביע חותמו על סגנון וצורת העבודה. כמו כן הרבה לכתוב ולחדש בכל תחומי העניין היהודיים, ומאמרים תורניים וסקירות ספרים פרי-עטו ראו אור בכתבי עת תורניים כמו: המאור, תבונה (כתב עת).
בשנת תשנ"ד, לאחר מותו של הרב יוז'וק, הדפיס הרב מיכל יהודה ליפקוביץ[4] מתוך כתביו את מהדורתו המוערת לספרו של רב האי גאון "משפטי שבועות". הספר נדפס כנספח לספרו הגדול של רב האי גאון "המקח והממכר" העוסק בדיני קניין במשפט העברי, ובדרכי הקניין.
ערך רשימת שמות אנשים ונשים מתוך אלפי גיטין שנכתבו בבתי-הדין הרבניים בארץ ישראל. רשימותיו נדפסו במהדורת סטנסיל, ואחר זמן הוקלדו ומופיעים במאגר שמות גיטין של הרבנות הראשית לישראל [5] וכן בתכנת המחשב אוצרות התורה.
לקריאה נוספת
- אברהם בר-אוריין (עורך), 100 שנים רבנות ורבנים בפתח תקווה (תרל"ח-תשל"ח), בהוצאת הרבנות הראשית לפתח תקווה, תשל"ח
קישורים חיצוניים
משפטי שבועות, עם הערות הרב שמעון יוז'וק, באתר אוצר החכמה
הערות שוליים
- ^ שלמה טיקוצינסקי, שמואל בִּילְגוֹרַיֶיער, אתר 'מוסף שבת' של מקור ראשון, נובמבר 2011
- ^ אריה אביב"י (יוזוק), ואני בגולת סיביר עמ' 8-9.
- ^ בעל ה'אמרי בנימין': הגאון רבי מאיר בנימין יוז'וק זצ"ל
- ^ חתן דודו, רבי אברהם יצחק גרשונוביץ
- ^ [1] מאגר שמות גיטין
36669300שמעון יוז'וק