רבי אברהם אלטר פולק
| לידה |
ה' בכסלו תרצ"ה ברהובה, צ'כוסלובקיה | ||
|---|---|---|---|
| פטירה | כ' באלול תשס"ו (בגיל 71) | ||
| מקום קבורה | הר המנוחות בירושלים | ||
| מקום מגורים | פתח תקווה, אלעד | ||
| רבותיו | אביו חורגו רבי אהרן מבעלזא ורבי שמואל וואזנר | ||
| חיבוריו | אמונת איתן על ענייני שביעית וערלה, על הש"ס | ||
| בת זוג | בלומה | ||
| אב | רבי יוסף מאיר מבערגסאז | ||
| אם | חנה | ||
| מספר צאצאים | 12 | ||
| |||
רבי אברהם אלטר פולק (ה' בכסלו תרצ"ה, 12 בנובמבר 1934 – כ' באלול תשס"ו, 13 בספטמבר 2006) היה האדמו"ר מבערגסאז-פתח תקווה. בנו החורג של האדמו"ר רבי אהרן רוקח מבעלז. מחבר ספר 'אמונת איתן' על ענייני שביעית, על הש"ס, ועוד.
ביוגרפיה
נולד בעיר בערגסאז (אז צ'כוסלובקיה, כיום אוקראינה) לחנה, בתו של הרב יחיאל חיים לאבין ממאקאווא[2] ולרבי יוסף מאיר ראש חבורת שומר אמונים בבערגסאז (נינו של רבי יוסף מאיר וייס מספינקא). נקרא אברהם על שם סבו, אבי אביו, רבי חיים אברהם מבערגסאז, והוסיפו לו את השם אלטר (שפירושו ביידיש זקן) כסגולה, היות שהסבא נפטר בצעירותו, דודו זקנו בעל החקל יצחק שימש כמוהל.
שנה אחרי שפרצה מלחמת העולם השנייה גירשו את היהודים בעירו בערגסאז. בין המגורשים היו רוב החסידים של אביו רבי יוסף מאיר שנשלחו לאושוויץ שם נרצחו. לאמו הייתה אזרחות הונגרית שבזכותה הצליחה לברוח למאקווא בהונגריה יחד עם ילדיה אברהם ואחותו בילא חיה (שלאחר שנים התחתנה עם רבי מנחם מנדל מנדלזון גאב"ד קוממיות).
כאשר נכנסו הנאצים לעיר מאקווא החלו להעלות את היהודים על רכבות ולהסיעם למחנות ריכוז. גם משפחתו הועלתה אל הרכבות, אך הרב פולק לא היה באותה רכבת בה היו שאר בני משפחתו. באמצע הדרך הצליח לעבור אל הרכבת בה שהו אמו ובני משפחתו, דבר שגרם להצלתו, כיוון שהגיעה הוראה לפיה הרכבת עליה שהו תחזור למאקווא, והרכבת שבה שהה קודם המשיכה בדרכה לאושוויץ וכל נוסעיה נרצחו.
לאחר המלחמה באייר תש"ז בגיל 12, עלה ביחד עם אמו וחלק מבני משפחתה, בספינה שהפליגה לישראל[3] לחוף בחיפה, משם נסע ביחד עם אמו לירושלים והתגורר בבית זקנו האדמו"ר ממאקווא.
בשנת תש"ט לאחר שנישאה אמו בזיווג שני לרב אהרן רוקח האדמו"ר מבעלזא אומץ כבנו. למד אצל הרב שמואל הלוי וואזנר בישיבת חכמי לובלין ונישא לבתו של הרב מרדכי וובר מחשובי חסידי בעלזא.
במשך 26 שנים התגורר בירושלים, ולאחר מכן עבר לפתח תקווה שם הקים את החצר - "בית אהרן" על שם רבי אהרן מבעלזא, והיו לו אוהדים רבים, בשנים האחרונות לחייו הקים חצר באלעד. חיבר ספר בשם "אמונת איתן".
בשנותיו האחרונות סבל ממחלת הסוכרת. הוא נפטר בכ' באלול תשס"ו, ונקבר בהר המנוחות בירושלים, בסמוך לקבר אביו חורגו, רבי אהרן מבעלזא. במקומו הוכתר בנו השני הרב אהרן לממלא מקומו כאדמו"ר מבערגסאז.
משפחתו
בניו:
- רבי יהושע, שימש בחיי אביו כאב"ד קולבסוב בירושלים (נפטר בי"ח בשבט ה'תשס"ו)
- הרב אהרן, ממלא מקומו, האדמו"ר מבערגסאז בפתח תקווה. מחבר סדרת הספרים "ביתו נאוה קודש" על מנהגי בעלז, חתן האדמו"ר רבי משה אליקים בריעה כהנא מספינקא בני ברק.
- הרב אביגדור יוסף מאיר, האדמו"ר מבערגסאז בבית שמש.
- הרב מרדכי, האדמו"ר מבערגסאז בבני ברק.
- הרב שלום, האדמו"ר מבערגסאז בירושלים.
- הרב יואל, חתן רבי משה טוביה גרינצווייג, שהיה המשב"ק של רבי אהרן מבעלזא
- הרב משה, חתן רבי יצחק טייטלבוים, האדמו"ר מהוסאקוב ירושלים.
חתניו:
- הרב דוד טברסקי, רב קהילת ראחמסטריווקא בירושלים. בנו של רבי זאב
- הרב ישעיהו צבי בריעף, האדמו"ר מירוסלב בוויליאמסבורג.
- הרב ישכר בערצי לייפר מנדבורנא, בנו של האדמו"ר רבי יוסף לייפער מטמשוואר.
- הרב ישראל לייפר, רב קהילת חוסט באלעד ועורך ספריו.
לקריאה נוספת
- מאיר הלחמי, "חסידות פתח תקווה", תולדות החסידות בארץ ישראל, ירושלים, הוצאת במה, תשנ"ח 1997, חלק ב', עמ' 329–335.
- אחי"ם בהספידא: דברי מספד וקינה שנישאו בהלווית כ"ק אדמו"ר זצוקללה"ה מבערגסאז, מכון באר המים בערגסאז, פתח תקווה, תשס"ז.
- יוסף מוזסון, "רבי אברהם בעל הייסורים", עולם החסידות 165 (תשס"ז), עמ' 18–23.
- קונטרס שיח ערב : שיחות ומעשיות שמסר האדמו"ר מבערגסאז בביקורו בלונודון שנת תשס"א, מכון להוצאת ספרי בית בעלזא ובערגסאז, פתח תקווה תשס"ח.
- קונטרס "כסא דנחמתא" : מכתבי תנחומים וקטעי עיתונות אחרי מיטתו.
קישורים חיצוניים
- תולדותיו ויחוסו בבלוג "תולדות".
הערות שוליים