אביתר לזר
שגיאות פרמטריות בתבנית:אישיות משחק
פרמטרים [ קישור ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
| לידה |
16 ביולי 1967 (גיל: 56) צרפת |
|---|---|
| תקופת הפעילות | 1990–הווה (כ־34 שנים) |
אביתר לזר (נולד ב-16 ביולי 1967 בצרפת) הוא שחקן טלוויזיה, קולנוע ותיאטרון ישראלי.
קורות חייו
לזר נולד בצרפת. אביו, דוקטור למדע המדינה, ואימו בעלת תואר שני בתולדות האמנות שהו בישראל ובחו"ל לסירוגין עקב לימודיהם, לכן נולד בצרפת. חודש לאחר שנולד עברה המשפחה לישראל והתגוררה בירושלים. בילדותו שהתה המשפחה עוד מספר פעמים בחו"ל לצורך הלימודים: שנתיים וחצי באנגליה וחמש שנים בצרפת - שם למד בבית ספר יסודי של ילדי שליחים מישראל, והשתתף בין השאר בחוג דרמה. בתיכון למד בגימנסיה העברית בירושלים. בצה"ל שירת כפקח טיסה בחיל האוויר בבסיס עובדה צפונית לאילת. לאחר השחרור מצה"ל למד חשמלאות ועבד כחשמלאי במשך כשנה וחצי, עד שהחל ללמוד במשך שנתיים בסטודיו למשחק של יורם לוינשטיין. לאחר מכן עבר לבית הספר למשחק בית צבי אותו סיים בשנת 1993.
קריירה בתיאטרון
לאחר סיום לימודיו בבית צבי שיחק במשך כתשע שנים בתיאטרון הקאמרי: ב-1993 בהצגה "גורודיש" מאת הלל מיטלפונקט ובבימויו; ב-1994 בהצגה "תמול שלשום" ע"פ ספרו של ש"י עגנון בעל אותו השם בבימויו של יורם פאלק, וב"השיבה הביתה" מאת הרולד פינטר בבימויו של איתן בלום; ב-1995 בהצגה "פולארד" מאת מוטי לרנר בבימויו של אילן רונן ובהצגה "פעורי פה" בבימויו של רוברט סטורואה; ב-1996 בהצגה לילדים "מסע הנסים והנפלאות" בבימויו של יוסף כרמון; ב-1997 בהצגה "הלילה השנים-עשר" מאת ויליאם שייקספיר בבימויו של מיכאל גורביץ' ובהצגה "רצח" מאת חנוך לוין בבימויו של עמרי ניצן; ב-1999 בהצגה "אלמה" מאת יהושע סובול ובבימויו ובהצגה "אשכבה" שכתב וביים חנוך לוין. ב-2000 בהצגה "נורה" בבימויו של אילן רונן ע"פ המחזה בית בובות מאת הנריק איבסן; ב-2001 לצד יוסי גרבר בהצגה "מר גרין" מאת ג'ף ברון בבימויו של אלון אופיר שנבחרה להצגת השנה לשנת 2001 בטקס פרס התיאטרון הישראלי. על משחקו בהצגה זו זכה לצד מיכה סלקטר בפרס ראש עיריית תל אביב יפו על-שם השחקן אברהם בן-יוסף לשחקנים ולעובדים המצטיינים בתיאטרון הקאמרי.
בתיאטרון הנפש: שיחק לצד עמי ויינברג בהצגה "מגפי פלדה" מאת דוד גאו שביים האוורד ריפ.[1]
בתיאטרון תמונע: בשנת 2000 שיחק בהצגה "כינים" שכתבו וביימו עדו בורנשטיין ושלמה פלסנר.[2][3]
בשנת 2007 שיחק במחזה "שרשרת הזהב" ("די גאלדענע קייט", תורגם גם כ"שלשלת הזהב") גרסה עברית למחזה ביידיש של י"ל פרץ, שהועלה לראשונה במחצית הראשונה של המאה העשרים בפולין.[4]
קריירה בקולנוע ובטלוויזיה
ב-1991 השתתף בסרטו של שמעון דותן "אריות הים" לצד אורי גבריאל, ובהפקה האמריקאית "שעתנו היפה ביותר" שביים שמעון דותן והפיק מנחם גולן. ב-1994 שיחק בסרט ההוליוודי "שרשרת הפיקוד" שביים דוד וורט, לצידו של מייקל דודיקוף. ב-1996 השתתף בסרטו של אייל חלפון "האיטלקים באים" לצד שרון רג'יניאנו. ב-1998 גילם איש שב"כ בסרט שכתבו יאיר רוה ורועי צהר וביים אמנון וינר. ב-1999 גילם את דניאל בסרט זוכה 8 פרסי אופיר של אריק קפלון "החברים של יאנה". לזר השתתף בתפקיד אורח בסדרת הטלוויזיה "כסף קטלני" שביים ערן ריקליס ושודרה בין השנים 1996-1999. בשנת 2000 שיחק בסדרה "לתפוס את השמיים" שכתב שלמה משיח וביים ינקול גולדווסר. ב-2002 גילם את יואב בסרט דל תקציב (בי מובי) בשם "תזזית" שביים יוסי פורקוש המספר על משפחה המגלה כי לבנם יש "דיבוק".[5] ב-2004 גילם גמ"ח צעיר לצד שולי רנד בסרטו של גידי דר "האושפיזין". בין השנים 2003–2005 גילם את זבולון רוטנברג, בנו הבכור של האדמו"ר בטלנובלה החסידית "החצר" ששודרה בערוץ התכלת ומאוחר יותר בערוץ 10. ב-2007 גילם את גיל בסדרת הטלוויזיה האי. ב-2010 גילם את רפי בסדרת הטלוויזיה "טקסי דרייבר". ב-2012 השתתף בסרט "זוהר הרקיע" המספר את סיפורו של טייס קרב הנשלח רגע לפני קבלת כנפי הטיסה לאימון פסיכולוגי לקראת תוכנית ההתנתקות; ובסרט "קשר חופשי" שביימו עמיאור והילה ארציאל.
חזרה בתשובה
בשנת 2001 החל תהליך של חזרה בתשובה בעקבות חברו לדירה ולימודים בבית צבי שלומי צים שחזר בתשובה ("שלישיית הופל'ה"), ובמהלכו למד בכולל בתל אביב. על תהליך זה סיפר ראיון לעלון השבת "גילוי דעת": "הייתה לי עבודה בתיאטרון, משכורת גבוהה והימים היו פנויים. הרגשתי שעמום נוראי שהוביל לתחושת חידלון, עצבות, דיכאון, אבדון וייאוש שהולידו כעס וזעם. היה לי חבר שחקן שהתחיל תהליך של חזרה בתשובה, ובפעם הראשונה סיפר לי על ההסתכלות האלטרנטיבית. אני זוכר שזה פגע בי חזק בבטן. הרגשתי פתאום שיש לי נקודה של תקווה, נקודה להיאחז בה, נקודת מוצא מהפלונטר שנקלעתי אליו. מרגע שהחבר שלי התחיל לדבר איתי, עברתי תהליך של שנה וחצי עד שהשתכנעתי והסכמתי שיש אלוקים. זו הייתה עבודה שכלתנית אקדמית ללא אמונה. חשיבה חילונית גמורה. הגעתי למסקנה שמעל לספק סביר שיש כח מכוון יותר משאין".[6]
לאחר חזרתו בתשובה החל לשחק בסרטים המיועדים למגזר החרדי, ובתיאטרון תאיר - שם גילם בין היתר את יוספוס פלביוס במחזה "יודפת" ושיחק לצד גולן אזולאי במחזה "שברי לוחות" ע"פ סיפור מאת הרב חיים סבתו. תקופה מסוימת לימד משחק בתורת החיים - בית הספר לקולנוע יהודי. לזר שיחק במספר גדול של סרטים חרדים כגון הנקמה היהודית, חטיפת אייכמן, יש דין ויש דיין, הנבל הכחול, חבל"ש, הזכייה הגדולה, תעלומת אבני החושן, 72 שעות ועוד. על משחקו בתיאטרון תאיר אמר בראיון לעלון השבת "גילוי דעת": "מבחינת הסטנדרטים התקציביים, המעטפת, הרמה הטכנית היא ברמה פחות מושקעת באופן טבעי אך התכנים הם בעלי חשיבות וערך. אני לא מרגיש לרגע אחד שתיאטרון תאיר נופל מבחינה מקצועית ואף להפך. אני מרגיש היום שאני נמצא במקום הטוב והנכון ביותר. תיאטרון תאיר משתווה ברמתו לתיאטרון הקאמרי ועולה עליו מבחינת התכנים".[6]
פילמוגרפיה נבחרת
- 1992 - אריות הים
- 1994 - שרשרת הפיקוד
- 1999 - החברים של יאנה
- 2003 - תזזית
- 2003 - החצר
- 2011 - הזכייה הגדולה
- 2011 - מקום בטוח
- 2012 - זוהר הרקיע
- 2012 - קשר חופשי
חיים אישיים
נשוי ואב לשלושה. מתגורר בבני ברק.
קישורים חיצוניים
- עפרה לקס, עניין אישי עם אביתר לזר, באתר בשבע - ערוץ 7, 19 בינואר 2012
- דודו כהן, ראיון אישי עם אביתר לזר בתוכנית "בכיוון אחר" באתר ערוץ "הידברות", 2013
- טל רויטמן-מאיר, משחק חייו: "אות הקין" שהפך לאוצר, באתר ynet, 30 בספטמבר 2013
- דודו כהן וחופית נעמן, אביתר לזר: מהצגה למציאות, באתר ערוץ "הידברות", 4 בפברואר 2014
הערות שוליים
- ^ דף ההצגה באתר תיאטרון הנפש
- ^ דף ההצגה באתר אנסמבל "כאן"
- ^ דף ההצגה באתר תיאטרון תמונע
- ^ ציפי שוחט, הצגה חדשה: שרשרת הזהב, באתר הארץ, 30 באפריל 2007
- ^ מרב יודילוביץ', הערב בסינמטק: סרט אימה בעברית, באתר ynet, 29 בינואר 2003
- ^ 6.0 6.1 ראיון עם לזר בעלון השבת "גילוי דעת", כ' כסלו התשע"ב
