אביגדור מירקין
 | |
| לוח ההנצחה למירקין במוזיאון החייל היהודי ביד לשריון בלטרון | |
| לידה |
19 בדצמבר 1909 יקטרינוסלב ברוסיה |
|---|---|
| נהרג |
24 בנובמבר 1944 (בגיל 34) גרוסמני במזרח צרפת |
| תאריך עלייה | 1937 |
| השתייכות | צבא צרפת החופשית |
| תקופת הפעילות | 1940–1944 (כ־4 שנים) |
| דרגה | קומנדנט (סגן-אלוף) |
| תפקידים בשירות | |
|
מפקד גדוד ראש מטה החטיבה הרביעית בצבא צרפת החופשית | |
| פעולות ומבצעים | |
|
ביר חכים המצור על טוברוק קרב אל-עלמיין השני הזירה האיטלקית במלחמת העולם השנייה | |
| עיטורים | |
|
חבר לגיון הכבוד מסדר השחרור צלב המלחמה 39/45 מסדר ההתנגדות של לוחמי המחתרת מדליה קולוניאלית מדליית השירות ההתנדבותי של צרפת החופשית אות ההצטיינות הסורי צלב השירות המצוין מטעם ארצות הברית | |
| תפקידים אזרחיים | |
| סגן מנהל של פיק"א ומנהל המושבות החקלאיות של הברון הירש | |
| הנצחה | |
| ראו #הנצחה | |
אביגדור (ויקטור) מירקין (בצרפתית: Victor Mirkin, 19 בדצמבר 1909 – 24 בנובמבר 1944) היה קומנדנט (סגן-אלוף), הקצין היהודי הבכיר ביותר בצבא צרפת החופשית. הוא נהרג במלחמת העולם השנייה על אדמת צרפת.
חייו
אביגדור מירקין, בן יוסף והלן, נולד בעיר יקטרינוסלב ברוסיה, והיגר עם משפחתו לצרפת בעקבות מהפכת אוקטובר. הוא סיים בהצטיינות את בית הספר התיכון "פסטר" בניי-סיר-סן, למד משפטים בסורבון[1] והוסמך כעורך דין. מירקין שירת כקצין מילואים בצבא צרפת ולאחר מכן עבד כעורך דין, עבר לבריטניה בה עבר בהצלחה מבחנים בריטיים לעריכת דין והתקבל כבריסטר (עורך דין) בלונדון.
בשנות ה-30 היה מירקין פעיל במחלקה להכשרה הגנתית של בית"ר בפריס וביחד עם שלמה ויגודסקי ניהל מחנות אימוני שדה ונשק[2]. בשנת 1932 הוא היה סגנו של ירמיהו הלפרן בקורס מדריכים של בית"ר ליד ריגה בלטביה. בקורס זה אימן מירקין את החניכים בספורט מגן[3].
בסוף שנת 1937 עלה לארץ ישראל, התיישב בחיפה[4] וכסגן מנהל של פיק"א[5] ניהל את המושבות החקלאיות של הברון הירש. בשנת 1939 הוא סייע לקבוצת עבודה של בית"ר להתיישב בתל צור[6].
בשנת 1940 התגייס לצבא צרפת החופשית בלשכת הגיוס בסוריה בדרגת לוטננט במילואים, ולחם במטה הראשי קרוב לפרת עד ששוחרר משירות ביולי 1940. הצטרף באוקטובר אותה השנה לכוחות צרפת החופשית בפלשתינה וצורף לגדוד ראשון של נחתים. בינואר 1941 נלחם בברדיה, ביר חכים, טוברוק שבלוב והגיע לדרגת קפטן, נפצע ב-17 ביוני אותה השנה קרוב לדמשק.
בינואר 1942 לחם עם הגדוד השני של צרפת החופשית ומאפריל הצטרף כראש המטה המרכזי למערכה במדבר המערבי ובאוקטובר השתתף באל-עלמיין. במהלך 1943 הוזכר בדיווחים מתוניסיה של המטה הראשי של הגדוד הראשון בצרפת החופשית תחת פיקודו של גנרל ברוסט.
ב-1944 נלחם באיטליה כקצין מבצעים באותו הגדוד. בפלישה לצרפת דרך פרובאנס היה מפקד גדוד, ובכיבוש העיר טולון ב-23 באוגוסט הכניע עם שני משוריינים בלבד, כ-800 לוחמים גרמנים[7], מהם 17 קצינים. אחר-כך התמנה לתפקיד ראש מטה החטיבה הרביעית בצבא צרפת החופשי. ב-20 בנובמבר 1944 ביום בו נהרג הגנרל ברוסט נפצע מירקין מרסיסי מוקש, וב-24 לחודש כאשר הוביל מתקפה על גרוסמני במזרח צרפת הוא נהרג מפגיעת כדור בראשו. נקבר בבית הקברות הצבאי הלאומי ברוז'מון על יד העיר בלפור, ליד הגנרל דיגו ברוסה.
מירקין זכה בעיטורים: חבר לגיון הכבוד, מסדר השחרור (לאחר מותו ב-7 ביולי 1945), צלב המלחמה 39/45, מסדר ההתנגדות של לוחמי המחתרת, מדליה קולוניאלית, מדליית השירות ההתנדבותי של צרפת החופשית, אות ההצטיינות הסורי וצלב השירות המצוין מטעם ארצות הברית.
הנצחה
- במוזיאון "החייל היהודי" שבאתר "יד לשריון" בלטרון, מייצג קומנדנט (סגן-אלוף) ויקטור מירקין את 35,000 הלוחמים היהודיים שלחמו בצרפת נגד גרמניה במלחמת העולם השנייה.
- בשנת 1957, בעזרת כספים שתרמה פיק"א, הוצע להקים בפרדס חנה גן להנצחת זכרו, ולשם כך הוקצה גן ציבורי ברחוב הדקלים ביישוב.
- בשנת 2007 שופץ הגן בעזרת תרומות ממשפחת איתין ומחברת קוקה-קולה, ובעזרת תנועת מעגלים, ושם הגן הוסב ל"גן איתין". בהסכמה עם בנו של ויקטור, דן מירקין, נקראת הכיכר מול הכניסה המזרחית לתחנת הרכבת קיסריה - פרדס חנה על שם מירקין[8][9].
מקורות
- שי מייזליש, "סערה בגינה", מקומון "כל הפרדס", 29 בספטמבר 2006, עמ' 30
קישורים חיצוניים
- ש. גומלסקי, הוא מת טרם שצלצלה שעתו, המשקיף, 25 בינואר 1945
- סיפור חייו באתר מסדר השחרור בצרפתית
הערות שוליים
- ^ המפקד וויקטור מירקין, המשקיף, 8 במרץ 1945
- ^ ספר בית"ר, הוועד להוצאת ספר בית״ר, 1969, עמודים 158-162
- ^ דוד ניב, מערכות הארגון הצבאי הלאומי, כרך 2, 1965, עמוד 176
- ^ בפיק"א, דבר, 2 בדצמבר 1937
- ^ אזכרה למפקד אביגדור מירקין, דבר, 6 בדצמבר 1945
- ^ יעקב שביט, מרוב למדינה: התנועה הרוויזיוניסטית : התוכנית ההתיישבותית והרעיון החברתי, 1925-1935, 1978, עמוד 286
- ^ הקצין א. מירקין, נציב בית"ר בצרפת, נפל בגיבורים, המשקיף, 23 בינואר 1945
- ^ יאיר מדוצקי, הסיפור העצוב של גן מירקין, מערכת גפן, 25.06.2009
- ^ דן מירקין, חנוכת כיכר מירקין, מערכת גפן 02.07.2009
25527852אביגדור מירקין