הארץ המובטחת

גבולות הארץ המובטחת על פי בראשית ט"ו

הארץ המובטחת על-פי ספר במדבר וספר יחזקאל

הארץ המובטחת היא חבל ארץ שהובטח בתורה על ידי ה' לשלושת האבות שצאצאיהם יקבלוהו לנחלה בכל הדורות. ההבטחה ניתנה לראשונה לאברהם בברית בין הבתרים, חודשה לבנו יצחק בעת שציווהו ה' להימנע מעזיבת הארץ כאשר שרר בה רעב כבד, וניתנה בשלישית לבנו יעקב כאשר נאלץ לעזוב את הארץ בעת שברח מעשו אחיו שרצה להורגו על לקיחת הברכות.

גבולות הארץ המובטחת מוגדרים בברית בין הבתרים: מנהר מצרים (הוא הנילוס) בדרום-מערב, עד נהר פרת בצפון-מזרח. הגדרה מפורטת יותר של גבולות ההבטחה נמצאת בספר שמות: ”וְשַׁתִּי אֶת גְּבֻלְךָ מִיַּם סוּף וְעַד יָם פְּלִשְׁתִּים וּמִמִּדְבָּר עַד הַנָּהָר”.

בתורה

הבטחה מופיעה במספר אזכורים בספר בראשית, הראשון שבהם לאחר סיפור כניסת אברהם לארץ ישראל בבואו מארם נהריים. בברית בין הבתרים מתוארים גבולותיה של הארץ המובטחת:

בַּיּוֹם הַהוּא, כָּרַת ה' אֶת-אַבְרָם--בְּרִית לֵאמֹר: לְזַרְעֲךָ, נָתַתִּי אֶת-הָאָרֶץ הַזֹּאת, מִנְּהַר מִצְרַיִם, עַד-הַנָּהָר הַגָּדֹל נְהַר-פְּרָת. אֶת-הַקֵּינִי, וְאֶת-הַקְּנִזִּי, וְאֵת, הַקַּדְמֹנִי. וְאֶת-הַחִתִּי וְאֶת-הַפְּרִזִּי, וְאֶת-הָרְפָאִים. וְאֶת-הָאֱמֹרִי, וְאֶת-הַכְּנַעֲנִי, וְאֶת-הַגִּרְגָּשִׁי, וְאֶת-הַיְבוּסִי.

— ספר בראשית, פרק ט"ו, פסוקים י"ח-כ"א

פירוט מחודש של ההבטחה ניתן ליעקב בחלום הסולם:

וַיֹּאמַר, אֲנִי ה' אֱלֹקֵי אַבְרָהָם אָבִיךָ, וֵאלֹקֵי יִצְחָק; הָאָרֶץ, אֲשֶׁר אַתָּה שֹׁכֵב עָלֶיהָ--לְךָ אֶתְּנֶנָּה, וּלְזַרְעֶךָ. וְהָיָה זַרְעֲךָ כַּעֲפַר הָאָרֶץ, וּפָרַצְתָּ יָמָּה וָקֵדְמָה וְצָפֹנָה וָנֶגְבָּה; וְנִבְרְכוּ בְךָ כָּל-מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה, וּבְזַרְעֶךָ. וְהִנֵּה אָנֹכִי עִמָּךְ, וּשְׁמַרְתִּיךָ בְּכֹל אֲשֶׁר-תֵּלֵךְ, וַהֲשִׁבֹתִיךָ, אֶל-הָאֲדָמָה הַזֹּאת: כִּי, לֹא אֶעֱזָבְךָ, עַד אֲשֶׁר אִם-עָשִׂיתִי, אֵת אֲשֶׁר-דִּבַּרְתִּי לָךְ.

— ספר בראשית, פרק כ"ח, פסוקים י"ב-ט"ו

גבולות הארץ המובטחת

"הארץ המובטחת" היא הארץ בגבולות המוזכרים בברית בין הבתרים (בראשית, ט"ו, י"ח-כ"א), אשר משתרעת, על פי הכתוב בגבול הדרומי, מנהר מצרים - אשר נחלקו הדעות בזיהויו, יש סוברים שמדובר בוואדי אל-עריש. לעומת זאת הדעה הרווחת במפרשים שמדובר בשלוחה המזרחית של הנילוס . כמה מהראשונים ומפרשי התנ"ך האחרים כתבו שהפסוק מדבר על הזרוע המזרחית ביותר של הנילוס (הזרוע הפלוסית), שזרמה בתוואי שבו נחפרה לימים תעלת סואץ

הגבול הצפוני הוא הר ההר (רבו הדעות בזיהויו) עד נהר הפרת (הנקודה שבה נהר הפרת קרוב ביותר לים התיכון). שטח "הארץ המובטחת" כוללת את כל מרחב סוריה ולבנון של היום ראה תמונה.

הגבול המזרחי כולל את ארץ סיחון ועוג שבעבר הירדן, שזה כל שטח מדינת ירדן ראה תמונה. כולל את הארצות של אדום, עמון ומואב (קיני, קניזי וקדמוני) שהם יהיו נחלת ישראל רק לעתיד לבוא.

נושא בו יש מחלוקת גדולה מאוד, הוא עד היכן מגיע הגבול המזרחי בדרום, ומה דינה של העיר אילת.

היחס לגבולות מסעי

פרק זה טעון שכתוב. אנא תרמו למכלול ועזרו לשכתב אותו. הסיבה היא בערך מובאות שלש דעות שקולות בעוד הדעה המקובלת היא שגבולות מסעי הם התקפים בזמנינו.

בפרשת 'מסעי' שבספר במדבר (פרק לד) מתוארים גבולותיה של ארץ כנען שאותה הצטוו ישראל לכבוש בעת כניסתם לארץ. גבולות אלו מצומצמים משמעותית מ'גבולות ההבטחה', בצפון לא נזכר נהר פרת, בדרום לא נזכר ים סוף, במזרח לא נזכר נחלת עבר הירדן ובדרום מערב נזכר נחל מצרים במקום נהר מצרים.

על קושי זה עמדו רבים מן המפרשים והחוקרים, ונאמרו בזה שלוש שיטות עיקריות:

שיטה א': הדעה המקובלת בין הפוסקים ש'גבולות ההבטחה' נאמרו לעתיד לבוא.

שיטה ב': ההבדל בין מערכות הגבול נובע מסיבה מציאותית, גבולות ההבטחה מתארים את הארץ כולה הכוללת אזורים מדבריים, כגון חלקו הדרומי של הנגב, מדבר סיני, והמדבר הסורי הנמצא בין רצועת החוף המיושבת לבין נהר הפרת. פרשיית הגבולות במסעי, לעומת זאת, משרטטת את תחום הארץ המיושבת, ללא המדבריות. הסיבה לכך היא שפרשיית מסעי באה להגדיר את השטח שיחולק בנחלה לשבטים, ויתחייב במצוות התלויות בארץ ואין לחלק שטח מדברי כנגד שטח הראוי למגורים. אולם ארץ ישראל עצמה ממשיכה גם מעבר לתחום זה והיא כוללת את כל גבולות ההבטחה. יש הסוברים ששטח זה אינו חייב במצוות התלויות בארץ היות שאין זה שטח ראוי לזריעה.

שיטה ג': גבולות 'פרשת מסעי' נאמרו במצוות ירושה לדור הכניסה לארץ, שהיו מעט אנשים, אבל בהמשך בימי דוד ושלמה אז יתרחבו הגבולות ל'גבולות ההבטחה' ולפי זה היום אין לנו כל ענין בגבולות של פרשת מסעי.

ההבדל בין הפירושים הוא גם בהלכה לגבי שטח הערבה עד אילת. בדעת הסוברים שאינה כלולה בגבולות פרשת מסעי, לשיטה א' - לא חלה עליה מצוות יישוב ארץ ישראל. לשיטה ב' - חלה עליה המצווה, אך לעניין המצוות התלויות בארץ יתכן ונחשבת לחוץ לארץ. לשיטה ג' - כיון שבזמן שלמה כבשו עד אילת כמו שכתוב "אָז֩ הָלַ֨ךְ שְׁלֹמֹ֜ה לְעֶצְיֽוֹן־גֶּ֧בֶר וְאֶל־אֵיל֛וֹת עַל־שְׂפַ֥ת הַיָּ֖ם בְּאֶ֥רֶץ אֱדֽוֹם", חל על מקומות אלו קדושת עולי מצרים, או שמחמת ריבונות מדינת ישראל כיום על המקום מחילה עליה את חובת המצוות התלויות בארץ כקדושת עולי בבל.

יחס הלכתי

לדעות שגבולות הארץ המובטחת נוהגות היום (ראה לעיל) יש בידיעת הגבולות נפקא מינה הלכתית לגבי כמה דברים: א. המצוות לרשת את הארץ נוהגת בגבולות אלו. ב. לא ניתן לקדש חלקים מחוץ לארץ לגבי מצוות התלויות בארץ לפני שכובשים את גבולות ההבטחה. ג. קדושת ארץ ישראל לגבי כל המעלות שנאמרו בה נוהגות בגבולות ההבטחה.

בספר יחזקאל

ערך מורחב – גבולי יחזקאל

תיאור נוסף ומאוחר יותר של ההבטחה ושל גבולות הארץ מופיע בספר יחזקאל:

כֹּה אָמַר, ה' אלקים, גֵּה גְבוּל אֲשֶׁר תִּתְנַחֲלוּ אֶת-הָאָרֶץ, לִשְׁנֵי עָשָׂר שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל--יוֹסֵף, חֲבָלִים. וּנְחַלְתֶּם אוֹתָהּ, אִישׁ כְּאָחִיו, אֲשֶׁר נָשָׂאתִי אֶת-יָדִי, לְתִתָּהּ לַאֲבֹתֵיכֶם; וְנָפְלָה הָאָרֶץ הַזֹּאת, לָכֶם--בְּנַחֲלָה.
וְזֶה, גְּבוּל הָאָרֶץ: לִפְאַת צָפוֹנָה מִן-הַיָּם הַגָּדוֹל, הַדֶּרֶךְ חֶתְלֹן--לְבוֹא צְדָדָה. חֲמָת בֵּרוֹתָה, סִבְרַיִם, אֲשֶׁר בֵּין-גְּבוּל דַּמֶּשֶׂק, וּבֵין גְּבוּל חֲמָת; חָצֵר, הַתִּיכוֹן, אֲשֶׁר, אֶל-גְּבוּל חַוְרָן. וְהָיָה גְבוּל מִן-הַיָּם, חֲצַר עֵינוֹן גְּבוּל דַּמֶּשֶׂק, וְצָפוֹן צָפוֹנָה, וּגְבוּל חֲמָת; וְאֵת, פְּאַת צָפוֹן. וּפְאַת קָדִים מִבֵּין חַוְרָן וּמִבֵּין-דַּמֶּשֶׂק וּמִבֵּין הַגִּלְעָד וּמִבֵּין אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, הַיַּרְדֵּן--מִגְּבוּל עַל-הַיָּם הַקַּדְמוֹנִי, תָּמֹדּוּ; וְאֵת, פְּאַת קָדִימָה. וּפְאַת, נֶגֶב תֵּימָנָה, מִתָּמָר עַד-מֵי מְרִיבוֹת קָדֵשׁ, נַחֲלָה אֶל-הַיָּם הַגָּדוֹל; וְאֵת פְּאַת-תֵּימָנָה, נֶגְבָּה. וּפְאַת-יָם, הַיָּם הַגָּדוֹל, מִגְּבוּל, עַד-נֹכַח לְבוֹא חֲמָת; זֹאת, פְּאַת-יָם.

— ספר יחזקאל, פרק מ"ז, פסוקים י"ג-כ'

ראו גם

• ארץ ישראל השלמה
• ברית בין הבתרים
• גבולי יחזקאל

קישורים חיצוניים

• משה ויינפלד, ‏היקף הארץ המובטחת – שתי תפיסות שונות, קתדרה 47, מרץ 1988, עמ' 16-3
  • משה ענבר, ‏על גבולות הארץ המובטחת, קתדרה 59, מרץ 1991, עמ' 189-188
  • משה ויינפלד, ‏לעניין הנוסחה: 'מנהר מצרים עד הנהר הגדול נהר-פרת', קתדרה 59, מרץ 1991, עמ' 190-189

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

22498679הארץ המובטחת