פנציר-S1
 | |
| מערכת נ"מ פנציר-S1 על משאית קאמאז 8*8 KAMAZ-6560 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מדינה מייצרת |
 רוסיה |
| שנת ייצור | 1994 |
| דגם קודם | 9K22 טונגוסקה |
| מידע טכני | |
| צוות | 3 מפעילים |
| מערכות נשק | |
| קליבר | 30 מ"מ |
| סוגי תחמיש | טילי 57E6 |
| משקל פגז | 0.97 ק"ג |
| קצב אש | 2,500 כדורים לדקה לכל תותח |
| מהירות לוע | 960 מטר לשנייה |
| טווח מקסימלי |
0.2 מטר - 4 ק"מ אנכי: עד 3 ק"מ |
| חימוש משני | 2 תותחי 30 מ"מ מדגם 2A38M |
 | |
| מידע בסיסי | |
|---|---|
| ייעוד | טיל קרקע-אוויר |
| פלטפורמת שיגור | פנציר-S1 |
| מאפיינים כלליים | |
| הנעה | מנוע רקטי דלק מוצק |
| משקל | 90 ק"ג |
| ממדים | |
| אורך | 3.2 מטר |
| קוטר | 0.17 מטר |
| ביצועים | |
| מהירות | 1,300 מטר לשנייה |
| טווח | 20 ק"מ |
| גובה טיסה | 15,000 מטר |
| ראש קרב והנחיה | |
| ראש קרבי | 20 ק"ג |
| מרעום | מגע וקרבה |
פנציר S-1 (ברוסית: Панцирь-С1, או בציון: 96К6; בקוד דיווח נאט"ו: SA-22 Greyhound) היא מערכת משולבת של תותחים וטילי קרקע-אוויר, טקטית וניידת נגד כלי טיס וטילי שיוט. המערכת מיוצרת על ידי משרד התכנון KBP בטולה, רוסיה. מערכת הפנציר S-1 היא שיפור ישיר של קודמתה, SA-19/SA-N-11.
היסטוריית פיתוח
מערכת הפנציר-S פותחה החל משנת 1990 כמחליפה ל9K22 טונגוסקה. אב הטיפוס הושלם ב-1994 והוצג שנה לאחר מכן בתערכות הסלון האווירי במוסקבה. הפיתוח הואט באותה תקופה בשל המצב הכלכלי הגרוע ברוסיה, אך חודש בתמיכת הלקוח הראשון, איחוד האמירויות, בשנת 2000. דרישת איחוד האמירויות הייתה למכ"ם המסוגל לעקוב גם אחר מטרות קרקע, בתוספת תותחים וטילים משופרים, מה שהאט מעט את סיום הפיתוח. ניסויים חיים נערכו ביוני 2006 במטווח קפוסטין יאר באסטרחן. בדיקות סופיות במאי 2007 כללו מסע מזורז של הכלים לאורך 250 ק"מ לעמדת ירי בלתי מוכנה, כדי לדמות משימת הגנה אוויריות אופיינית.
תיאור כללי של המערכת
כל מרכיבי המערכת מותקנים על כלי רכב אחד הנושא הן את מכ"מי החיפוש והעקיבה והן את משגרי הטילים והתותחים על מערכותיהם. כלי הרכב המוביל את המערכת השתנה בין הגרסאות השונות והיה לרוב משאית כבדה בעלת הנעה 8x8 מסוג URAL-5323, KAMAZ-6560, MZKT-7930 או שלדה זחלית בלארוסית מסוג GM-352M1E, שהיא כפי הנראה היחידה המאפשרת ירי בתנועה. כמו כן קיימת גרסה נייחת להתקנה על כלי שיט.
הצריח נושא 12 טילי 57E6 או 57E6-E בשתי קבוצות בנות 6 צינורות שיגור, אחת בכל צד של הצריח. הטיל הוא דו שלבי מונע בדלק מוצק, כשהשלב העליון צר מהתחתון. ראש הקרב מכיל מרעומי קרבה ומגע וחומר נפץ מרסק במשקל 16 ק"ג. הטיל כולו שוקל 65 ק"ג, מגיע למהירות מרבית של 1,100 מטר לשנייה וטווחו היעיל 1–12 ק"מ.
צמד תותחי 2A38M בקוטר 30 מ"מ מצוידים ב-700 פגזים מסוגים שונים. התותחים מגיעים לקצב אש של 2,500 פגזים לדקה וטווחם מגיע עד 4 ק"מ. התותחים בשילוב הטילים יכולים ליירט מטרות מנמיכות טוס ביותר, כטב"מים ואף טילי שיוט בגובה שאינו נמוך מ-15 רגל (כחמישה מטרים מעל פני הקרקע).
המכ"מים פועלים בתדרים המילימטריים והסנטימטריים. טווח הגילוי הוא 30 ק"מ וטווח העקיבה הוא 24–28 ק"מ למטרה בעלת שטח חתך מכ"ם של 2 מטר מרובע. בנוסף למכ"ם קיימת במערכת בקרת האש גם מערכת הדמיה תרמית באינפרה אדום עם עיבוד אות ספרתי ועקיבה אוטומטית. מערכות זולות המיועדות לייצוא מכילות בקרת אש אלקטרו-אופטית פשוטה יותר.
תצורות הפעלה מבצעית
עד לשישה רכבי פנציר S-1 יכולים לפעול בתצורות הבאות:
- פריסה עצמאית: כל רכב שיגור הוא יחידה עצמאית לחלוטין המגלה, רוכשת, עוקבת ומיירטת את מטרותיה.
- סוללה: רכב שיגור אחד מתפקד כמרכז בקרת אש השולט ב-3–5 כלים אחרים המקבלים מידע מטרה ממנו ומבצעים את פקודות האש.
- פריסה מול עמדת פיקוד נייחת: עמדת פיקוד נ"מ מרכזית שולחת הוראות אש לכלים הניידים. ניתנת להפעלה עם מכ"ם גילוי מוקדם ארוך טווח.
תפוצת המערכת
איחוד האמירויות הערביות: 50 כלים הוזמנו במאי 2000. מחציתם על כלי-רכב זחליים.
אלג'יריה: 38 כלים בקירוב הוזמנו, כחלק מעסקת נשק גדולה בשווי 8 מיליארד דולר.
סוריה: 36 כלים הוזמנו כחלק מעסקת נשק של מיליארד דולר. אספקה החלה באוגוסט 2007. השבועון "ג'יינס דיפנס ויקלי" דיווח במאי 2007 שעשרה כלים עתידים להמסר לאיראן עד סוף 2008
איראן: ככל הנראה עשרה כלים שהועברו מסוריה.[1]
פעילות מבצעית
ב-22 ביוני 2012, הפילה יחידת פנציר-S1 סורית מטוס F-4 פנטום טורקי מול חופי העיר לטקיה. לפי מקורות ישראלים[2] הרוסים כנראה מעורבים בהפלת המטוס כאזהרה לכוחות נאט"ו שלא להתערב צבאית במלחמת האזרחים בסוריה.
במהלך התקיפות האוויריות של ישראל על מטרות איראניות בסוריה ב-10 במאי 2018 סוללת פנציר-S1 (קוד נאט"ו SA-22) שתקפה את מטוסי חיל האוויר הישראלי הושמדה.[3]
ב-21 בינואר 2019, במסגרת תקיפות תגובה נגד תשתיות איראניות בסוריה, השמיד חיל האוויר הישראלי לפחות שתי סוללות פנציר-S1 סוריות אחרי שאלה פתחו באש חרף האזהרה שהעבירה ישראל לסורים.[4]
קישורים חיצוניים
- ניצן סדן, מלכודת הפנציר: כך ינסה חיזבאללה לעצור את חיל האוויר, באתר כלכליסט, 4 באוקטובר 2024
הערות שוליים
- ^ http://www.janes.com/press/features/pr070518_1.shtml
- ^ ynet, דיווח: רוסים השתתפו בהפלת המטוס הטורקי, באתר ynet, 1 ביולי 2012.
- ^
תיעוד: הרגע בו השמידו מטוסי הקרב של חיל האוויר את הסוללה הסורית, באתר צה"ל, 10 במאי 2018.
- ^ מערכת אתר צה"ל, תיעוד מתקיפת מטוסי הקרב בשטח סוריה, באתר צה"ל, 21 בינואר 2019,
מערכת אתר חיל-האוויר, חיל-האוויר תקף מטרות איראניות בסוריה, באתר חיל האוויר הישראלי, 21 בינואר 2019.
| רק"מ מדינות הגוש הסובייטי לאחר מלחמת העולם השנייה | ||
|---|---|---|
| טנקים | T-84 Oplot-M • T-90 • T-84 • T-80 • T-72 • IT-1 • T-64 • T-62 • PT-76 • T-55 • T-10 • ארמטה T-14 | |
| נגמ"שים | BTR-152 • BTR-94 • BPM-97 • BTR-90 • BTR-80 • BTR-70 • BTR-60 • BTR-40 • BTR-4 • BTR-3 • BTR-D • BTR-50 • MT-LB | |
| נגמ"שי לחימה | BMPT • BTR-T • BMD-3 • BMD-2 • BMD-1 • BMP-3 • BMP-2 • BMP-1 • T-15 ארמטה | |
| תותחים מתנייעים | 2S1 גווזדיקה • SO-152 • 2S4 טולפן • 2S5 גיאטסינט-S • 2S7 פיון • 2S9 נונה • 2S19 MSTA • 2S23 נונה-SVK • 2S25 Sprut-SD • 2S31 וונה • ASU-57 • ASU-85 • A-222 ברג | |
| ארטילריה רקטית | BM-14 • BM-21 גראד • BM-24 • BM-25 • BM-27 אוראגן • TOS-1 • BM-30 סמרץ' | |
| טילי קרקע-קרקע | 2K6 לונה • 9K52 לונה-M • OTR-21 טוצ'קה • OTR-23 אוקה • 9K720 איסקנדר • K-300P בסטיון-P | |
| רק"ם נ"מ | SA-22 • SA-19 • ZSU-23-4 • ZSU-57-2 • BTR-152A\D\E • BTR-40A | |
| מערכות קרקע-אוויר | SA-4 • SA-6 • SA-8 • SA-9 • SA-10 • SA-11 • SA-12 • SA-13 • SA-15 • SA-17 • SA-19 • SA-20 • SA-21 • SA-22 | |
39735712פנציר-S1