M2

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף NGC 7089)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
M2
M2 בצילום של טלסקופ החלל האבל
M2 בצילום של טלסקופ החלל האבל
נתוני תצפית
קבוצת כוכבים דלי
שמות נוספים NGC 7089
מגלה ג'ובאני דומניקו מראלדי
תאריך גילוי 11 בספטמבר 1746
סוג צביר כדורי
בהירות נראית 6.3+
סיווג מורפולוגי II
עלייה ישרה 21ʰ 33ᵐ 27ˢ
נטייה ‏24″ ‏49′ ‏00°‏-
מאפיינים פיזיים
בהירות מוחלטת 9-
מרחק 37,500 שנות אור
11,497.42 פארסק
קוטר 175 שנות אור
מסה 900,000[1] M
מספר כוכבים 150,000

M2 (מ-Messier 2, נקרא גם NGC 7089) הוא צביר כדורי בקבוצת הכוכבים דלי הנמצא במרחק של כ-37,500 שנות אור ממערכת השמש ומכיל כ-150,000 כוכבים. זהו אחד מהצבירים הכדוריים הגדולים ביותר שמוכרים כיום.

היסטוריה

הצביר התגלה בשנת 1746 על ידי האסטרונום הצרפתי ממוצא איטלקי ג'ובאני דומניקו מראלדי, שגילה גם את הצביר M15, במהלך תצפיות שערך בכוכב שביט יחד עם ז'אק קאסיני (בנו של ג'ובאני דומניקו קאסיני). מראלדי תיאר את שני הצבירים כ"כוכבים ערפיליים", אך לא זיהה שמדובר בצבירים של כוכבים. בשנת 1760 התגלה הצביר על ידי שארל מסיה, שגם כן לא הבחין בכוכבי הצביר וסיווג אותו בקטלוג מסיה כערפילית. רק בשנת 1783 זיהה האסטרונום ויליאם הרשל שמדובר למעשה בצביר המורכב מכוכבים רבים.

הצביר ניתן לצפיה בעין רק בחשיכה מוחלטת ובתנאי תצפית מיטביים, כ-5 מעלות מצפון לכוכב β בדלי. במשקפת או בטלסקופ חובבים ניתן להבחין שמדובר בגרם שמיים שאינו כוכב ורק בטלסקופ מקצועי ניתן להבחין בכוכבי הצביר, שהבהירים ביותר מביניהם הם בעלי דרגת בהירות 13.1.

מאפייני הצביר

M2 הוא אחד הצבירים הגדולים ביותר שמוכרים כיום - קוטרו כ-175 שנות אור, כך שלמרות מרחקו הגדול - כ-37,500 שנות אור גודלו הזוויתי הוא כ-16 דקות קשת - כרבע מעלה. צורתו אליפטית והוא צפוף למדי - חצי ממסתו מרוכזת ברדיוס של כ-10 שנות אור בלבד. מבין 150,000 הכוכבים שבו זוהו 21 כוכבים משתנים. הכוכבים הבהירים ביותר שבו הם ענקים אדומים וצהובים. הספקטרום הכולל של אור הצביר מתאים לסוג ספקטרלי F4.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא M2 בוויקישיתוף
  • M2 בקטלוג מסיה באתר SEDS.
  • M2 באתר SIMBAD.

הערות שוליים