ענק צהוב

ענקים צהובים נמצאים במרכז ענפי הענקים II ו-III מעל הסדרה הראשית

ענק צהוב הוא כוכב גדול-ממדים מסוג ספקטרלי F או G ושצבעו צהוב או צהבהב. שינויים בפעילות הגרעינית בליבת כוכבי הסדרה הראשית שמסתם גדולה פי כמה משל השמש גורמים להתנפחותם ולהתקררותם כך שצבעם הופך מלבן לצהוב ועוצמת הארתם עולה עד פי עשרות או מאות מונים משל השמש.

התפתחות

ערכים מורחבים – מחזור החיים של כוכב

כאשר מסתיים שלב היתוך המימן שבליבת כוכבי הסדרה הראשית, מתכווצת הליבה ומתחממת בעוד השכבות החיצוניות מתפשטות ומתקררות. תהליך זה הופך אותם בסופו של דבר לענקים אדומים שרדיוסם ועוצמת הארתם גדולים פי מאות מונים משל השמש. בכוכבים שמסתם 2-10 מסות שמש (כוכבי הסדרה הראשית מסוג ספקטרלי A ו-F), כאשר תהליך זה של התפשטות והתקררות מעביר אותם דרך הסוגים הספקטרלים F ו-G, עוצמת ההארה שלהם כבר גדולה מספיק על מנת שיחשבו כענקים.

שלב התפתחות זה הוא קצר למדי במחזור חייו של כוכב. מסיבה זו ענקים צהובים הם נדירים יחסית, אך בשל עוצמת ההארה הגבוהה שלהם, ניתן להבחין בהם ממרחק גדול בהשוואה לכוכבי הסדרה הראשית כך שניתן לצפות בלא מעט מהם בשמי הלילה.

הבהירים והקרובים למערכת השמש מבין הענקים הצהובים הם זוג הענקים קאפלה A ו-B שנמצאים במרחק של 42 שנות אור ונראים לעין ככוכב השישי בבהירותו בשמי הלילה.

ראו גם

• דיאגרמת הרצשפרונג-ראסל
• ענק אדום
• על-ענק צהוב

מחזור החיים של כוכב (לא בקנה מידה)

$_{\mathrm {M} _{\bigodot }}$ = מסת שמש, כ־‎2 x 1030 ‏ק"ג מסת כוכב בעת היווצרותו: מסה קטנה מאד - פחות מ־$_{\mathrm {M} _{\bigodot }}$ 0.08 לערך, מסה קטנה - בטווח $_{\mathrm {M} _{\bigodot }}$ 0.08 - 0.4 לערך, מסה בינונית - בטווח $_{\mathrm {M} _{\bigodot }}$ 0.4 - 8 לערך (לאחר הקריסה המסה קטנה, פחות מ־$_{\mathrm {M} _{\bigodot }}$ 1.44 לערך), מסה גדולה - לפחות $_{\mathrm {M} _{\bigodot }}$ 8 לערך (לאחר הקריסה המסה היא לפחות $_{\mathrm {M} _{\bigodot }}$ 1.44 לערך) הערה: במצבים בהם כוכב מסוים סופח אליו מסה - הוא עשוי לעבור למחזור חיים של מסה גבוהה יותר. לדוגמה: אם ננס לבן במערכת זוגית סופח אליו חומר מבן זוגו, המגדילה אותו מעבר לגבול צ'נדראסקאר ($_{\mathrm {M} _{\bigodot }}$ 1.44), הוא יכול לעבור סופרנובה מסוג Ia שבסופה ייווצר כוכב נייטרונים (במקום ננס שחור).