גזלייטינג

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף Gaslighting)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

גָזְלַייטִינְג (באנגלית: Gaslighting) הוא צורת התנהגות הכוללת מניפולציה של הזולת כדי לגרום לאדם לפקפק בתפיסת המציאות שלו.[1] לפי האגודה האמריקנית לפסיכולוגיה, המושג משמש בעיקר בשפת הדיבור ופחות בשפה המקצועית, והגדרתו רופפת, אף שקיימת ספרות מקצועית בפסיכולוגיה שמתייחסת למושג בהקשר של טקטיקות מניפולטיביות של אנשים הסובלים מהפרעת אישיות אנטיסוציאלית.[2] מניפולציה מתמשכת לאורך זמן עלולה להביא לכך שהקורבן יתחיל לפקפק בזיכרון שלו, בתפיסה שלו, בהבנה הכללית שלו את המציאות ובשיקול הדעת שלו.[1] מקור המונח במחזה של פטריק המילטון "Gas Light" משנת 1938, שעובד לסרט Gaslight משנת 1944, אם כי המונח לא צבר פופולריות עד אמצע שנת 2010.[3]

שיטות פעולה

גזלייטינג כולל ניסיונות לערער את היציבות של הקורבן, ולשלול את הלגיטימיות של תפיסותיו ואמונותיו, באמצעות הכחשה, הטעיה, המעטת ערך, והסטת נושא השיחה.[4] אנשים עלולים לנקוט סוג זה של הכחשה, במודע או באופן לא מודע, בשילוב עם מגוון טקטיקות מניפולטיביות או פוגעניות אחרות, כדי להדוף ביקורת, או להישאר בהכחשה של מעשיהם.

מקרים של גזלייטינג נעים בטווח רחב, בין הכחשת הגזלייטר את קיומן של תקריות פוגעניות קודמות, הטלת ספק בזיכרון הקורבן, וכלה באירועים מוזרים שמביים הגזלייטר בכוונה לבלבל[5]. מטרת הגזלייטינג היא לערער בהדרגה את אמונו של הקורבן ביכולתו להבדיל בין אמת לשקר, בין נכון לבין שגוי, בין מציאות לאשליה, ובכך להפוך את הקורבן לתלוי בגזלייטר בגלל אופן חשיבתו ורגשותיו[6]. המונח גזלייטינג משמש הן בפרשנויות פסיכולוגיות[5][6] והן בפרשנויות פוליטיות ובפילוסופיה.[7]

ההסבר הפסיכואנליטי

במאמר משנת 1981, הפסיכואנליטיקאים ויקטור קלף ואדוארד ויינשל טענו כי גזלייטינג כולל השלכה והפנמה ("העברה") של תכנים נפשיים מהגזלייטר לקורבן.[8] התכנים הנפשיים כוללים רגשות, תפיסות, דחפים, התנגדויות, פנטזיות, אשליות וקונפליקטים. מחברי המאמר בחנו מגוון סיבות לנטייה של הקורבנות "לקבל ולהפנים את מה שאחרים מחצינים ומשליכים עליהם", והגיעו למסקנה כי גזלייטינג עשוי להיות "תצורה מורכבת מאוד, בעלת מבנה משוכלל ביותר, הכוללת תרומות והשפעות שונות מגורמים רבים במנגנוני הנפש".[8]

בהמשך תיאר הפסיכיאטר תיאודור דורפט (1994) "העברה" זו של תוכני הנפש הלא מודעים של הגזלייטר כדוגמה להזדהות השלכתית.[9] כדי שההזדהות ההשלכתית תהיה יעילה בהקשר זה, על הקורבן להיות לא-מודע לעובדה שמתרחש גזלייטינג. הגזלייטינג הופך להרסני כאשר הקורבן מזדהה גם עם תוכן ה"העברה" (התוכן שהושלך עליו מהלא-מודע של הגזלייטר). עם זאת, השפעות אלה מתפוגגות כאשר הקורבן מסוגל להפסיק להאמין לגזלייטר, ולהפסיק להזדהות עם ההפנמות השליליות הנובעות מההזדהות ההשלכתית.[5]

מאפיינים

גזלייטינג מתייחס לאדם או לקבוצת אנשים, הגזלייטר או הגזלייטרים, ואדם אחר שמשמש כקורבן, או אפילו קבוצת אנשים שמשמשת כקורבנות.[10]

לפי הסופרת, הפסיכואנליטית והחוקרת רובי סטרן, גזלייטינג היא התנהגות אשר נלמדת באמצעות צפייה.[11] כלומר, האדם היה עד לזה בעבר, נתקל במושג, ולמד ש"זה עובד", גם לויסות עצמי וגם לוויסות הדדי (קו-רגולוציה). מחקר אחד הראה שגזלייטינג שכיח יותר בזוגות שבהם לאחד מהם או לשניהם תכונות לא מסתגלות של: דיכאון קליני, הפרעות הנגרמות על ידי שימוש לרעה בסמים, הפרעות מצב רוח (למשל, הפרעה דו-קוטבית), הפרעות חרדה (למשל, PTSD), הפרעות אישיות (למשל, NPD, BPD), הפרעות נוירו-התפתחותיות (למשל, ADHD), או שילוב של האמור לעיל (כלומר, תחלואה נלווית).[12]

תפקידי התוקפן והקורבן יכולים להתחלף בתוך מערכת יחסים נתונה, ולעיתים קרובות, כל אחד מהמשתתפים משוכנע שהוא הקורבן.[8] כאשר קבוצה של אנשים נמצאת בתפקיד התוקפן, גזלייטינג גורם נזק באמצעות "פעולות קטנות ולעיתים קרובות בלתי נראות של חברי הקבוצה שיש להן כוח בשל הצטברות הפעולות, החיזוק והתיקוף שלהם באמצעות החזרה".[13] גזלייטינג משמש ככלי נשק קוגניטיבי הניתן בידי אנשים וקבוצות לשם "השגת שליטה בין אישית וחברתית בכל הנוגע לתפקוד הנפשי של אנשים אחרים וקבוצות אחרות".[5]

אפקט אשליית האמת (אנ'), התופעה בה אדם מאמין לאמירה בשל חשיפה חוזרת ונשנית לאמירה זו, עלולה להתרחש אצל קורבן הגזלייטינג.[14]

פסיכיאטריה

בתחום הפסיכיאטריה התפרסם דיווח בשנת 1977 על גזלייטינג בין הצוותים הרפואיים והפרא-רפואיים בבית חולים פסיכיאטרי לבין מטופלת בגיל 80 שאושפזה בו, ככל הנראה, משום שלא הסתדרה עם בעלת הבית בו התגוררה, כאשר לבית החולים היה אינטרס כלכלי ברור להאריך את האשפוז שלה.[15] בספר משנת 1996 טען דורפט כי "גזלייטינג ושיטות אחרות לשליטה בין אישית משמשות באופן נרחב בקרב אנשי מקצוע בתחום בריאות הנפש, כמו גם בקרב אנשים אחרים" מכיוון שהן שיטות יעילות לעיצוב התנהגות של אנשים.[5] הוא ציין כי שיטות סמויות לשליטה בין-אישית כמו גזלייטינג משמשות פסיכותרפיסטים ורופאים בעלי עמדות סמכות, והמליץ על שימוש בשיטות שוויוניות יותר שאינן כרוכות במניפולציות סמויות מצד הפסיכותרפיסטים והרופאים[5] על מנת "להתייחס למטופלים כשותפים שווים וכמשתפי פעולה אקטיביים".[5]

אטימולוגיה

המונח "גזלייטינג" משמש בשיח היומיומי מאז שנות השישים,[16] לתיאור מאמץ הנעשה לשם תפעול ושליטה בתפיסת המציאות של אדם אחר או קבוצת אנשים, בידי אדם, ארגון או קבוצה. המונח משמש לתיאור התנהגות כזו בספרות הפסיכואנליטית מאז שנות השבעים.[17] בספר של פלורנס רוש (אנ'), (1980) על התעללות בילדים, היא סיכמה את הסרט "אורות הגז" של הבמאי ג'ורג' קיוקור (1944), וכתבה ש"גם היום המילה [גזלייטינג] משמשת לתיאור ניסיון להרוס את תפיסת המציאות של אדם אחר".[18]

בפסיכולוגיה פופולרית ובספרי עזרה עצמית

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – פסיכולוגיה פופולרית

גזלייטינג במערכות יחסים

ביחסים בינאישיים, המתעלל "צריך להיות צודק" על מנת "לשמר את תחושת העצמי שלו ואת התחושה שיש לו כוח בעולם"; והקורבן מאפשר למתעלל "להגדיר את תחושת המציאות שלו, במידה בה הוא הופך אותו לדמות אידיאלית ומבקש את אישורו".[19] זוהי סוג של התעללות רגשית עם נימה של שמירה על השליטה.

המניפולציה הפסיכולוגית עלולה לגרום לקורבן להטיל ספק בזיכרונו, בתפיסתו ובשפיותו. המתעלל עלול להכחיש את חוויות הקורבן באמצעות שפה מבטלת: "אתה משוגע. אל תהיה כל כך רגיש. אל תהיה פרנואידי. פשוט התלוצצתי! ... אני מודאג; אני חושב שלא טוב לך".[7]

תופעת הגזלייטינג נצפתה במקרים מסוימים של בגידה זוגית: "תרפיסטים עלולים לתרום למצוקת הקורבן באמצעות תיוג שגוי של תגובות הקורבן. [...] התנהגויות גזלייטינג של בן הזוג מספקות מתכון למה שמכונה 'התמוטטות עצבים'. עבור כמה מהקורבנות, ואפילו התאבדות בכמה מהמצבים הקשים ביותר".[20][21]

הפסיכותרפיסטית סטפני מולטון סרקיס הסבירה כי נדרשת "מידה מסוימת של דיסוננס קוגניטיבי כדי להאמין לגזלייטינג" וכי "הדרך הבריאה ביותר לפתור דיסוננס קוגניטיבי" במצבים כאלה היא "פרידה מהמתעלל או התרחקות ממנו".[22]

סימנים לגזלייטינג

לפי פטרישיה אוונס, ישנם שבעה "סימני אזהרה" לגזלייטינג[23]:

  1. הסתרת מידע מהקורבן.
  2. הצגה של מידע מטעה שמתאים להשקפה ולאג'נדה של המתעלל.
  3. הונאה באמצעות הכחשת מידע בתוספת רציונליזציה בסיטואציות שבהן אין אפשרות להכחשה מוחלטת.
  4. שימוש באלימות מילולית, בדרך כלל בצורה של בדיחות.
  5. חסימת מידע ממקורות חיצוניים והסבת תשומת ליבו של הקורבן ממקורות אלה.
  6. טריוויאליזציה, "מזעור", "דיחלול", ערך הקורבן או הדברים אליהם הוא מייחס ערך (ראו, למשל, טריוויאליזציה של השואה).
  7. ערעור הקורבן על ידי החלשתו והחלשת תהליכי החשיבה הרציונליים שלו בהדרגה.

אוונס טוענת שהכרחי להבין את סימני האזהרה כדי להתחיל בתהליך הריפוי מההתעללות.[23]

שיטות של גזלייטינג

הפסיכולוגית אלינור גרינברג תיארה שלוש שיטות נפוצות של גזלייטינג[24]:

  1. הסתרה. המתעלל עלול להסתיר את מה שעשה מהקורבן. במקום להתבייש, המתעלל עלול לשכנע את הקורבן לפקפק באמונותיו לגבי מצב-העניינים ולגרום לקורבן לחוש אשמה על חלקו בעניין.
  2. שינוי. המתעלל מרגיש צורך לשנות משהו בקורבן. למשל, בדרך שבה הקורבן מתלבש או מתנהג. המתעלל רוצה שהקורבן יתעצב לתוך הפנטזיה שלו. אם הקורבן לא מציית, המתעלל עלול לשכנע את הקורבן שהוא או היא לא מספיק טובים.
  3. שליטה. המתעלל עלול לרצות לשלוט באופן מלא בקורבן. לפיכך, המתעלל עלול לנסות להפריד אותם מחברים ומשפחה כדי שרק הוא יוכל להשפיע על מחשבותיו ומעשיו של הקורבן. המתעלל נהנה מהידיעה שהקורבן נשלט על ידו באופן מלא.

מטרתו הסופית של המתעלל, כפי שתוארה על ידי מאמנת הליכי גירושין, לינדזי אליסון, היא לגרום לקורבן לפקפק בבחירות החופשיות שלו ולהטיל ספק בשפיותו, כאשר בכך הוא הופך את הקורבן לתלוי יותר במתעלל.[25] אחת מהטקטיקות המשמשות לפגיעה בהערכה העצמית של הקורבן היא כאשר המתעלל נע בין התעלמות מהקורבן לבין טיפול בו, כך שהקורבן יוריד את ציפייתו ביחס למה שמהווה חיבה עבורו, ויתפוש את עצמו כפחות ראוי לחיבה.[25]

גזלייטינג ביחסי הורים וילדים

ילדים להורים חסרי אהבה עלולים להפוך קורבנות לגזלייטינג. גזלייטינג אימהי של בנות זכה לתשומת לב מיוחדת. בקטע שכותרתו "שקר, גזלייטינג והכחשה" ברב המכר שלה "אימהות שלא יכולות לאהוב: מדריך ריפוי לבנות", מתארת המטפלת והסופרת סוזן פורוורד כיצד להתנהגויות של האם יש השפעה שלילית על הבת שלה. היא כותבת, "ההשפעה של הכעס, הביקורת והביטול של אם על הרגשות של הבת שלה הם כואבים והרסניים. וכל בת נאחזת באמונה שאם אמא שלה תוכל לראות את ההתנהגות שלה ואת ההשפעות של ההתנהגות הזו, היא תפסיק".[26]

אבל גם אמהות וגם אבות עשויים להשתמש בגזלייטינג על ילדיהם. הורים פוגעניים מבחינה פסיכולוגית מרבים להעמיד פנים של "הורים טובים" בפומבי, אך בפרטיות ביתם מונעים אהבה וטיפול מהילד, מה שמוביל ילדים להטיל ספק בתפיסות המציאות שלהם ולתהות האם ההורה שלהם הוא האדם הטוב שכולם רואים או האדם החשוך הרבה יותר שיוצא כשהילד וההורה לבד. הורים מניפולטיביים עלולים גם "להסית ילדים זה כנגד זה;... להתנהג בחביבות יתרה לילד המועדף אבל לשכנע את הילד הלא אהוב, שזה הכול באשמתו, בכך שהוא לא מחונן יותר, יפה יותר, או חביב יותר..."[26].

גזלייטינג במקום העבודה

Postscript-viewer-blue.svg ערכים מורחבים – נרקיסיזם במקום העבודה, בריונות במקום העבודה

גזלייטינג במקום העבודה מתרחש כאשר עובדים פועלים באופן כזה שגורם לעמיתיהם או לכפופים להם להטיל ספק בעצמם ובמעשיהם באופן הפוגע בקריירה שלהם.[27] הקורבן עלול להיות מודר, להיות מושא לרכילות, המתעלל עלול לפגוע באמינותו, להכפישו או להטיל בו ספק על מנת לערער את האמון שלו בעצמו ובסביבתו. המתעלל עלול לשנות את נושא השיחה לתקלות או לעוולות שעשה הקורבן לכאורה.[28] כל עובד יכול לבצע גזלייטינג, אך גזלייטינג מזיק במיוחד כאשר יש לעובד עמדת כוח.[29]

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 האגודה האמריקנית לפסיכולוגיה, APA Dictionary of Psychology Definition of Gaslighting, dictionary.apa.org (באנגלית)
  2. ^ Gaslight, "APA Dictionary of Psychology
  3. ^ How Old Is ‘Gaslighting’?, The Chronicle of Higher Education, ‏2017-01-12 (באנגלית)
  4. ^ Gaslighting Definition, Techniques and Being Gaslighted | HealthyPlace, www.healthyplace.com
  5. ^ 5.0 5.1 5.2 5.3 5.4 5.5 5.6 Dorpat, Theodore L. (1996). Gaslighting, the Double Whammy, Interrogation, and Other Methods of Covert Control in Psychotherapy and Psychoanalysis. Northvale, NJ: Jason Aronson. מסת"ב 978-1-56821-828-1. OCLC 34548677. Retrieved 24 April 2021.
  6. ^ 6.0 6.1 Neil S. Jacobson, John Mordechai Gottman, When men batter women : new insights into ending abusive relationships, New York : Simon & Schuster, 1998, מסת"ב 978-0-684-81447-6
  7. ^ 7.0 7.1 Abramson, Kate (2014). "Turning up the Lights on Gaslighting". Philosophical Perspectives. 28 (1): 1–30. doi:10.1111/phpe.12046. ISSN 1520-8583.
  8. ^ 8.0 8.1 8.2 Calef, Victor; Weinshel, Edward M. (January 1981). "Some Clinical Consequences of Introjection: Gaslighting". The Psychoanalytic Quarterly. 50 (1): 44–66. doi:10.1080/21674086.1981.11926942. ISSN 0033-2828. PMID 7465707.
  9. ^ Dorpat, Theo. L. (1994). "On the double whammy and gaslighting". Psychoanalysis & Psychotherapy. 11 (1): 91–96. INIST:4017777.
  10. ^ Durvasula, Ramani, Turn off the gaslight, Aeon, January 15, 2021.
  11. ^ Robin Stern, "I’ve counseled hundreds of victims of gaslighting. Here’s how to spot if you’re being gaslighted.", Vox, ‏2018-12-19 (באנגלית)
  12. ^ Paola Miano, Martina Bellomare, Vincenzo Giuseppe Genova, Personality correlates of gaslighting behaviours in young adults, Journal of Sexual Aggression 27, 2021-09-02, עמ' 285–298 doi: 10.1080/13552600.2020.1850893
  13. ^ Adkins, Karen C. (2019). "Gaslighting by crowd". Social Philosophy Today. 35: 75–87. doi:10.5840/socphiltoday201971660.
  14. ^ "50 Shades Of Gaslighting: Disturbing Signs An Abuser Is Twisting Your Reality". www.culteducation.com. Retrieved 9 February 2020.
  15. ^ Lund, C. A., & Gardiner, A. Q. (1977). The gaslight phenomenon—an institutional variant. The British Journal of Psychiatry, 131(5), 533-534.
  16. ^ "gaslight". Oxford English Dictionary (Online ed.). Oxford University Press. (Subscription or participating institution membership required.) 1969 S. C. Plog Changing Perspectives in Mental Illness 83 It is also popularly believed to be possible to 'gaslight' a perfectly healthy person into psychosis by interpreting his own behavior to him as symptomatic of serious mental illness.
  17. ^ Shengold, Leonard L. (1979). "Child Abuse and Deprivation: Soul Murder". Journal of the American Psychoanalytic Association. 27 (3): 533–559. doi:10.1177/000306517902700302. PMID 512287. S2CID 9782870
  18. ^ Rush, Florence (1992). The Best-kept Secret: Sexual Abuse of Children. Human Services Institute. p. 81. מסת"ב 978-0-8306-3907-6.
  19. ^ שגיאת ציטוט: תג <ref> לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם :8
  20. ^ Cawthra, R.; O'Brian, G.; Hassanyeh, F. (April 1987). "'Imposed Psychosis': A Case Variant of the Gaslight Phenomenon". British Journal of Psychiatry. 150 (4): 553–56. doi: 10.1192 / bjp.150.4.553. PMID 3664141.
  21. ^ Gass, Gertrude Zemon; Nichols, William C. (1988). "Gaslighting: A Marital Syndrome". Journal of Contemporary Family Therapy. 10 (1): 3–16. doi:10.1007/BF00922429. S2CID 145019324.
  22. ^ Sarkis, Stephanie (2018). Gaslighting: Recognize Manipulative and Emotionally Abusive People – and Break Free. Da Capo Press. מסת"ב 978-0738284668. OCLC 1023486127.
  23. ^ 23.0 23.1 Evans, Patricia (1996). The Verbally Abusive Relationship: How to Recognize it and How to Respond (2nd ed.). Holbrook, Mass.: Adams Media Corporation.
  24. ^ Greenberg, Elinor (2017). "Are You Being 'Gaslighted' By the Narcissist in Your Life?". Psychology Today. Sussex Publisher.
  25. ^ 25.0 25.1 Ellison, Lindsey 2015). "7 Signs You Are a Victim of Gaslighting". Divorced moms .com. DivorceMag.com.
  26. ^ 26.0 26.1 Fileva, Iskra (2020). "Gaslighting Instead of Love: Surviving your own mother and father". Psychology Today.
  27. ^ Portnow, Kathryn E. (1996). Dialogues of doubt: the psychology of self-doubt and emotional gaslighting in adult women and men (EdD). Cambridge, MA: Harvard Graduate School of Education. OCLC 36674740. ProQuest 619244657.
  28. ^ Samantha Young (2016). "Gaslighting at work – when you think you are going crazy". Human Psychology.
  29. ^ Simon, George (2011). "Gaslighting as a Manipulation Tactic: What It Is, Who Does It, And Why". CounsellingResource.com: Psychology, Therapy & Mental Health Resources.
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=גזלייטינג&oldid=2316880"