אלימות מילולית
אלימות מילולית או בריונות מילולית היא אמירה שלילית הנאמרת לקרבן (או על הקרבן), לעיתים תוך מניעת אפשרות של הקרבן לתגובה כלשהי.
מהות
אלימות מילולית יכולה להתבטא בקללות, אמירות מעליבות, קריאה בשמות מעליבים ועוד. גם כאשר האדם צועק על הקרבן, מתעמר בו, נותן לו פקודות, מאיים עליו, בז לו, משפיל אותו או מתעלם ממנו, הדבר מהווה אלימות מילולית; רבים מתקשים לזהות זאת כאשר מעשים אלו מגיעים מאדם קרוב שמהווה דמות סמכות או שמעמדו גבוה יחסית לקרבן, כגון בן משפחה בוגר יותר, מעסיק במקום עבודה וכדומה.[1][2] אם האדם שמשתמש באלימות מילולית לא מתנצל מיד ונסוג מאמירתו השלילית, אלא ממשיך בכך, עלול להיווצר קשר אלים מילולית בינו לבין הקרבן.
אלימות מילולית עשויה להתרחש במגוון מצבים בחיי היומיום. למשל, בבתי ספר יש תלמידים המשתמשים לעיתים קרובות באלימות מילולית, למשל כבריונות (שלרוב כוללת גם מרכיב פיזי), כדי להשיג מעמד גבוה יותר מהקרבן ולחבור לאחרים כנגד הקרבן. במערכות יחסים זוגיות, לעיתים אחד מבני הזוג מגיב באלימות מילולית כאשר הוא מאוים ממצבי "נפרדות" בין בני הזוג, כלומר מחשבות, רצונות ורגשות שונים שלו ושל הקרבן.[3]
ההשפעה של אלימות מילולית מתמשכת על הקרבן עלולה להיות רחבת היקף וחמורה. הקרבן עלול לחוש כאב רגשי, אכזבה, עוגמת נפש או תחושת אשמה, הוא עשוי לחוות דחק ומתח מתמיד, ואף לפתח דיכאון או הפרעה פוסט-טראומטית.
יחס החברה לאלימות מילולית
אלימות מילית היא די נפוצה ולרוב לא מתייחסים לאלימות מילולית, באותה חומרה שבה מתייחסים לאלימות פיזית, בין השאר כי אין הוכחה גלויה לקיומה, בשונה מאלימות פיזית חמורה, המותירה סימני חבלה על גוף הקרבן. שופט בית המשפט העליון, עוזי פוגלמן, כתב על עבירות של אלימות מילולית: ”להשקפתי, לא בנקל ייקבע כי בסוג מעין זה של עבירות נשקפת מסוכנות המצדיקה מעצרו של נאשם עד תום ההליכים וקביעה זו ראוי שתישמר לנסיבות חריגות וקיצוניות במיוחד”[4]. לעומתו, השופט אורי שהם כתב: ”פרסומים מכפישים ובוטים כלפי עובדי ציבור ומתלוננים אחרים הם בגדר אלימות מילולית הניצבת ברף חומרה גבוה ביותר, ואין להמעיט בחומרת המעשים רק משום שאין מדובר באלימות פיזית”[5]. השופט נעם סולברג כתב בעניין: ”לא למותר לזכור ולהזכיר כי פגיעה בשמו הטוב של אדם ובפרטיותו הריהי כואבת עד מאד – מרה כלענה, חדה כחרב – לא אחת יותר מאשר פגיעה פיזית, והיא מסוגלת לזעזע את עולמו של כל אדם.”[6].
קישורים חיצוניים
- מהי אלימות מילולית וכיצד מתמודדים איתה?, באתר משרד החינוך
- אריאלה רוזנטל סודרי, לא משאירה סימנים על הגוף: דינה של אלימות מילולית, באתר ynet, 24 בנובמבר 2013
- קווין ליטמן-נבארו, אגרוף בפה, באתר אלכסון, 18 באוקטובר 2017
- סימני אזהרה לגבי מתעלל מילולית (באנגלית)
- הגנה עצמית מפני אלימות מילולית (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ Patricia Evans, Verbal Abuse and its Devastating Impact
- ^ Verbal Abuse, Hidden hurt
- ^ Patricia Evans, Verbal Abuse In Relationships
- ^ בש"פ 9132/17 צביקה זר נ' מדינת ישראל, ניתן ב־29 בנובמבר 2017
- ^ בש"פ 2525/18 מדינת ישראל נ' לורי שם טוב, ניתן ב־17 באפריל 2018
- ^ בש"פ 1999/17 לורי שם טוב נ' מדינת ישראל, ניתן ב־3 במרץ 2017
23240711אלימות מילולית