איום (הפחדה)

איום היא התנהגות מכוונת אשר "גורמת לאדם בעל רגישות רגילה" לחשוש מפציעה גופנית או מטראומה נפשית. התנהגות זו לא חייבות לגרום לקורבן להרגיש אימה או תבהלה. במספר מדינות בארצות הברית, הפחדה היא עבירה פלילית. בישראל, איום נחשב בהתאם לסעיף 192 של חוק העונשין: ”המאיים על אדם בכל דרך שהיא, בפגיעה בגופו, בחירותו, בשמו הטוב או בפרנסתו שלו או של אדם אחר, הן במטרה להפחיד, להזיק או להקניט – דינו מאסר שלוש שנים”.

התנהגויות מאיימות עשויות להיגרם מדחף תחרותי נורמלי לדומיננטיות. לחלופין, איום עשוי לנבוע מסוג החברה בה אנשים מגיעים, מכיוון שבני אדם בדרך כלל אינם ששים לעסוק בעימות או לאיים באלימות.

כמו כל התכונות ההתנהגותיות, היא קיימת בביטוי גדול יותר או פחות אצל כל בני האדם, אך עשויה גם להיות "התנהגות מתגמלת" משמעותית. תאורטיקנים התנהגותיים רואים, לעיתים קרובות, התנהגויות מאיימות כתוצאה מאיום של אחרים, כולל הורים, מורים, חברי משחק ואחים. "שימוש בכוח מוצדק כאשר אדם סבור באופן סביר כי יש צורך בהגנה עצמית או על אחר מפני שימוש מיידי בכוח בלתי חוקי."

איום עשוי להיות במודע או שלא במודע. אנשים שמאיימים במודע עשויים לעשות זאת כתוצאה מתפיסה רציונליסטית אנוכית, תועלת או העצמה עצמית. איום הקשור לדעות קדומות ולאפליה עשוי לכלול התנהלות "שמעצבנת, מאיימת, מאיימת, מבהילה או מעיבה על אדם שחושש לשלומו ... בגלל אמונה או תפיסה באשר לגזע, צבעו, מוצאו הלאומי, מוצאו, מגדרו, דתו, פרקטיקה דתית, גיל או מוגבלות, ללא קשר אם האמונה או התפיסה נכונים."

ניתן לפרש איום מתוך מגעים פיזיים, הבעת פנים כעוסה, מניפולציה רגשית, אלימות מילולית, הגרמת הרגשה נמוכה, מבוכה מכוונת או תקיפה פיזית ממשית. "ההתנהגות עשויה לכלול, אך אינה מוגבלת, לצירופים, הערות גנאי או השמצות, תקיפה, עיכוב או חסימת תנועה, נגיעה פוגענית או כל הפרעה פיזית בעבודה או בתנועה רגילה, ועלבונות חזותיים, כגון פוסטרים או קריקטורות גנאי."

ראו גם

• איום ברצח

לקריאה נוספת

• Ringer, Robert J. (2004). To Be or Not to Be Intimidated?: That Is the Question. M Evans & Co Inc. ISBN 1-59077-035-8.

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

31791147איום (הפחדה)