אידיאליזציה והמעטת ערך
בתיאוריה הפסיכואנליטית, אידיאליזציה והמעטת ערך הם מנגנוני הגנה שהאדם מגייס כדי להתמודד עם רגשות בלתי נסבלים. מנגנון ההגנה שאחראי על כך נקרא פיצול, המאפשר לאדם להתמודד עם הקונפליקט הרגשי, באמצעות חלוקת האובייקטים בחייו ל"טובים" ו"רעים".[1]
בהתפתחות הילד, אידיאליזציה והמעטת ערך הם שלב נורמלי בהתפתחות. לדוגמה, בשיר "לאבא שלי יש סולם" יש האדרה של האבא, ודרך סיפוק צורך זה, צומחת בהדרגה אצל הילד היכולת להרגעה עצמית, היכולת לוויסות רגשות או צרכים, היכולת למחויבות והתמסרות לערכים ואידיאלים. כמנגנון הגנה, המעטת ערך משמש לייצוב ההערכה עצמית ומשמש להרחקת רגשות קנאה או פחד מאובדן ותלות.
במהלך שלב התפתחות בילדות, אנשים הופכים להיות מסוגלים לתפוס אחרים כאובייקטים מורכבים, המכילים מרכיבים טובים ורעים כאחד. אם שלב ההתפתחות נפגע (למשל, כתוצאה מטראומה), מנגוני ההגנה הללו עשויים להימשך גם בבגרות.[1]
ראו גם
- הפרעת אישיות גבולית
- הפרעת אישיות נרקיסיסטית
- קסם אישי שטחי
- האדרה עצמית
- דיסוננס קוגניטיבי
- אומניפוטנטיות
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 Marcia Kraft Goin, MD, Borderline Personality Disorder: Splitting Countertransference, Psychiatric Times 15, 2006-08-25
