מקרר
מקרר[1] הוא מכשיר העושה שימוש בקירור כדי לסייע בשימור מזון. מקרר ביתי הוא מכשיר נפוץ ביותר ולרוב הוא פועל על חשמל או גז. המקרר עובד על ידי משאבת חום העובדת במעגל קירור. מקרר תעשייתי הוא בפשטות מקרר המשמש לצורך מסחרי, כגון במסעדה או מרכול, וקיבולת הנפח שלו גדולה יותר מזה הביתי.
מקרר עשוי להכיל תא קירור או תא הקפאה, או את שניהם גם יחד. מקרר בעל שני תאים כאלה הוצג לראשונה לשוק בשנת 1939 על ידי ג'נרל אלקטריק. יש כיום מקררים המחולקים לארבעה תאים שונים: תא הקפאה (18°C-), תא בשרים (0°C), תא קירור (4°C), ותא ירקות (10°C).
קיבולת המקרר נמדדת בליטרים. ערכי הקיבולת למקררים ביתיים רגילים נעים בין 400 לבין 800 ליטר. כאשר בדרך כלל היחס בין תא הקפאה לתא הקירור הוא אחד לשלוש. בישראל כ-99.8% (לפי נתוני הלמ"ס) ממשקי הבית מחזיקים במקרר[2]. השיעור דומה בקרב משקי הבית האמריקאיים.
היסטוריה
בתי קרח היו קיימים במשך אלפי שנים ונועדו לספק קרח לשם קירור מזון בחודשי הקיץ. רק בשנים האחרונות של המאה ה-19 החל השימוש בארונות קרח(אנ') כאמצעי ביתי לקירור. את הקרח היו רוכשים מיצרני קרח מסחריים.
בשנת 1865 יצר ג'יימס האריסון האוסטרלי את המקרר השימושי הראשון שפעל על עקרון דחיסת גזים. מבשלת שיכר שכרה את שירותיו כדי שיבנה מכונה לקירור בירה. ב-1857 הציגה תעשיית אריזת הבשר בשיקגו את הרכב המקורר הראשון, שנועד למנוע קלקול הבשר בזמן העברתו. ב-1866 הוצג באילינוי קרון רכבת מקורר ראשון, שנועד להובלת פירות. הקרון שימש להובלת תותי שדה.
המקרר הביתי הראשון יוצר כפי הנראה בשנת 1913 בידי פרד ו. וולף ג'וניור בשיקגו, תחת השם DOMELRE (ראשי תבות של DOMestic ELectric REfrigerator). המכשיר לא רשם לזכותו הצלחה מסחרית. הצלחה גדולה יותר נרשמה בשנת 1916, עת הציגה חברת Kelvinator של אדמונד קופלנד וארנולד גרוס מקרר, שמנגנון פעולתו מבוסס על משאבת חום, כמו מקררים בני ימינו. המקררים הראשונים היו למעשה שדרוגים של ארונות קרח, אשר עליהם התקינו יחידת קירור. המנוע, המדחס והמעבה הותקנו לצד הארון או במרתף הבית. מקררים שיחידות הקירור שלהם מוכלות בתוכם יוצרו החל מ-1925.
היחידות הראשונות השתמשו בחומרים רעילים, בייחוד אמוניה, גפרית ומתיל כלורי כחומרים המשמשים לקירור. המקרר הראשון שהייתה לו תפוצה רחבה היה דגם "Monitor-Top" של ג'נרל אלקטריק מ-1927. מעל 1,000,000 יחידות שלו יוצרו, וחלקן שרדו ופועלות עד היום. רק ב-1931 יצרה חברת "דופונט" את המקרר הראשון שלא הכיל חומרים רעילים או דליקים. בעשרות השנים שחלפו מאז נותר מנגנון הפעולה של המקרר ללא שינויים משמעותיים. המקררים נבדלים לאורך הזמן זה מזה בעיקר בעיצוביהם, בחלוקת התאים שבהם, ובבקרות שונות אשר השתכללו בהם. בחלק מהמקררים יש תוספות כמו בר חיצוני, קיוסק, ופיקוד שבת.
אופן פעולה
ערך מורחב – קירור
בדרך כלל ניתן לומר כי תהליך הקרור נעשה באמצעות מניפולציה על גז ושימוש בחוק הגזים האידאליים (בדרך כלל פריאון; במקררים חדישים גז ידידותי לסביבה). תהליך הקרור מבוסס על מחזור קירור תרמודינמי דו שלבי מסוג דחיסת אדים. בשלב הראשון של מחזור הקירור, מדחס דואג להעלות את לחץ הגז שמשמש כחומר הקירור ללחץ העיבוי, והופכו לנוזל, שפולט את חומו לסביבה חיצונית באמצעות המעבה שנמצא בגב המקרר. בחלק השני של המחזור מופחת לחץ הנוזל ללחץ המתאים ללחץ האיוד, כיוון שהנוזל מתפשט לגז, הוא סופג חום מהסביבה (שהיא תוכו של המקרר) באמצעות המאייד, וחוזר חלילה.
היבטים אנרגטיים
המקרר פועל באופן קבוע, אך במשטרי עבודה שונים (כגון: קירור והפשרה). הספקו הנקוב של המקרר הביתי משתנה בהתאם לאופן פעולתו וניפחו. ככלל הספקם הנקוב של מקררי "No Frost" גדול יותר מהספקם של מקררים רגילים ולמשטרי העבודה השונים השלכה על צריכת החשמל של המקרר. יעילות צריכת האנרגיה של המקררים מדורגת בין A (חסכוני) ל-G (בזבזני).[3] מקרר רגיל פועל בהספק שנע בין 70 ל-270 ואט וצורך בין 0.18 ל-2.67 קילוואט-שעה במשך יממה. במהלך קירור פועל מקרר "No Frost" בהספק שנע בין 145 ל-420 ואט, במהלך הפשרה בהספק שנע בין 310 ל-775 ואט וצורך בין 0.55 ל-4.1 קילוואט-שעה במשך יממה.[4]
עלות צריכת החשמל ליממה בתעריף ביתי למקרר "רגיל" עשויה להגיע לשקל ו-40 אגורות ובמקרר No Frost לכדי שני שקלים.[5] לרמת האיטום של המקרר ולמיקומו בבית במקום מוצל או חשוף לאור השמש, השלכה על יעילות עבודתו וכפועל יוצא מכך על עלות צריכת החשמל.[6]
יצרני מקררים בולטים
בעולם ישנם יצרנים רבים, לדוגמה:
בישראל ישנם שני יצרנים גדולים של מקררים:
- "קריסטל" - ממוקם באזור התעשייה בעפולה. מייצר מקררים תחת השמות "אמקור" ו"תדיראן".
- "קירור בני" בבאר שבע - מקררים תעשייתים.
בעבר היה מקובל בעברית (כברומנית) השימוש במונח "פריג'ידר", שמו של מותג מקררים אמריקני, כשם גנרי המהווה מילה נרדפת למקרר.
בטיחות
כיום למקררים בעלי תו תקן ישראלי, הדלת ניתנת לפתיחה מבפנים, זאת כלקח ממקרים בהם ילדים נלכדו במקררים שהושלכו ונחנקו למוות. מכיוון שבמקררים ישנים לא ניתן לפתוח את הדלת מבפנים, יש לפרק את הדלת מהמקרר לפני השלכתו[7].
המקרר בישראל
המקרר החשמלי החל לחדור באופן משמעותי לארץ ישראל בשנות ה-30 של המאה ה-20. באביב החם של שנת 1935 נרכשו בחודשיים כ-2000 מקררים חשמליים[8], דבר שהעלה תקוות להתבססות תעשיית ייצור המקררים החשמליים שהיה בחיתוליו[9]. כניסת המקררים החשמליים גם היווה איום על תעשיית הקרח והכריח את מוכרי הקרח להוריד מחירים[10], אך המקרר החשמלי עדיין נותר מוצר לאמידים[11]. במפקד שנערך בתל אביב בשנת 1946 נמצאו מקררים חשמליים בכ-10% מהבתים[12]. מחסור בקרח בתקופות חמות הוביל לעיתים לעימותים אלימים בהם נדרשה התערבות משטרתית.[13]
המקרר החשמלי הפך נפוץ בישראל בשנות ה-50 וה-60 של המאה ה-20. בשנת 1956 היו ל-37% מהמשפחות היהודיות של שכירים בישראל ובשנת 1960 עלה השיעור ל-54%[14]. בשנת 2010 היה מקרר ב-99.8% ממשקי הבית בישראל[15].
ראו גם
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ערך מילוני בוויקימילון: מקרר |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מקררים |
- תקני מקררים בישראל, באתר מכון התקנים הישראלי
- מיכל בסן, צרכנות, מדריך קניה: מקרר, באתר של "רשת 13", 13 בפברואר 2008 (במקור, מאתר "nana10")
- איך לבחור מקרר, אתר WiseBuy
- מידע לצרכן: המלצות לרכישה ושימוש במקרר או במקפיא , אתר מכון התקנים הישראלי
- אורנה יפת, מקררים יסומנו בתווית שתקבע כמה חשמל הם צורכים, באתר ynet, 20 בינואר 2004
- מַקְרֵר או מְקָרֵר?, באתר האקדמיה ללשון העברית, שגיאה: זמן שגוי
הערות שוליים
- ^ מקרר באתר "השפה-העברית"
- ^ שנתון סטטיסטי לישראל 2010 - מספר 61 ,בעלות על מוצרים בני-קיימה בעשירונים של משקי בית
- ^ יעילות מחייבת, באתר חברת החשמל.
- ^ המטבח החשמל, באתר חברת החשמל, עמוד 14 .
- ^ תעריפי צריכת החשמל בישראל, באתר חברת החשמל לישראל, אוחזר ב-8 בספטמבר 2011.
- ^ חשמל בראש טוב, באתר חברת החשמל, עמודים 12-13.
- ^ "הכניסה למקררים עזובים בחצרות בתים או במגרשים מסוכנת ביותר, שכן הנכנס למקרר אינו יכול לפתוח את הדלת מבפנים, ועלול להימצא בסכנת מוות. יש לעקור את הדלת של מקרר מקולקל." - מתוך עדכון לחוזר מנכ"ל משרד החינוך בנושא פעילויות קיץ.
- ^ לקראת תעשייה חדשה בארץ, דבר, 28 ביוני 1935
- ^ בסימן יריד, דבר, 27 במאי 1934
- ^ הפקעת מחירי הקרח בירושלים, דבר, 18 ביולי 1936
- ^ חיפה - האין קץ להפקעת מחיר הקרח, דבר, 8 ביוני 1939
- ^ 40 אלף צרכני קרח בתל אביב, המשקיף, 10 ביוני 1946
- ^ מאות עלו לרגל בליל החג לאמירת תיקון על קבר דוד בהר ציון, הצופה, 11 ביוני 1951
- ^ יוסף כנען, הפריג'ידר של משפחת רחמים, דבר, 11 באוגוסט 1961
- ^ הלמ"ס - סקר הוצאות בית 2010, עמוד 24
