טלפונקן
טלפונקן (בגרמנית: Telefunken) הוא תאגיד אלקטרוניקה גרמני המתמקד בעיקר בייצור מקלטי רדיו וטלוויזיה.
היסטוריה
בראשית המאה ה-20 התמודדו שתי קבוצות מחקר גרמניות עם אתגרי הפיתוח של ציוד תקשורת אלחוטית, קבוצה אחת הייתה חלק מתאגיד AEG והשנייה הייתה שייכת לחברת Siemens & Halske. בשנת 1903 הורה וילהלם השני, קיסר גרמניה לשתי החברות, שנחלקו בקשר לזכויות, לשתף פעולה מול התחרות הבריטית שהציבה חברת מרקוני. כך קמה ב-27 במאי 1903 חברת Gesellschaft für drahtlose Telegraphie System Telefunken ("החברה לאלחוט וטלגרף"). ב-1923 שונה שמה לטלפונקן.
במהלך מלחמת העולם הראשונה הפכה החברה לשחקנית מרכזית בתחום הרדיו והאלחוט הן לשימוש צבאי והן לשימוש אזרחי. בין היתר פיתחה החברה ציוד לניווט באמצעות רדיו, שאיפשר לצפלין ניווט מעל הים הצפוני בכל מזג אויר.
ב-1928 ייצרה החברה את מגבר נורות הריק הדו-שלבי הראשון (V-41). גרסה משופרת של מגבר זה, V-72, הפכה לציוד הגברה סטנדרטי באולפני רדיו ואולפני הקלטות. חברת התקליטים Teldec נוצרה בשיתוף פעולה של טלפונקן עם חברת דקה הבריטית. משנת 1962 יצאו התקליטים תחת המותג "טלפונקן".
גרמניה הנאצית הייתה חלוצה בשימוש רחב היקף בשידורי טלוויזיה (תחנת הטלוויזיה הממשלתית הייתה למעשה תחנת הטלוויזיה הראשונה בעולם ששידרה על בסיס קבוע עם לוח שידורים מתוכנן מראש) ועודדה מפעלים לייצר מכשירי טלוויזיה במחיר שווה לכל נפש. טלפונקן, שפיתחה מקלטי ומשדרי טלוויזיה אלקטרוניים היוותה את אחת הנשכרות העיקריות מכך. בין היתר ייצרה (וברישיון, גם חברות נוספות) את ה-Volkfernseher, ששווק במחיר 650 רייכסמרק. בספטמבר 1942 הוקם משדר טלפונקן של הטלוויזיה הגרמנית בראש מגדל אייפל[1]. מצלמות וציוד שידור טלוויזיה זעיר שימש גם למאמץ המלחמתי והותקן על טורפדו וטילים.
ב-1941 רכשה AEG את מניות סימנס בטלפונקן. במהלך מלחמת העולם השנייה סיפקה טלפונקן שפופרות ריק לצבא ופיתחה מכ"ם למערכת ההגנה האווירי הגרמני.
ב-1959 החל מפעל החברה בהיילברון לייצר מוליכים למחצה וטרנזיסטורים. ב-1963 פיתח מהנדס החברה, ולטר ברוש (Walter Bruch), את שיטת שידור הטלוויזיה PAL, הנפוצה ברוב מדינות העולם. ב-1967 התמזגה טלפונקן ל-AEG ונוצרה חברת AEG-Telefunken.
בשנות השבעים ייצרה החברה מחשבים מרכזיים, דגמים TR4 ו-TR440 היו נפוצים באוניברסיטאות גרמניות. ייצור המחשבים הופסק ב-1985 והחטיבה נמכרה לדיימלר בנץ, שמכרה אותה ב-1998 לפליקס זנדמן מייסד ויושב ראש של חברת וישיי אינטרטכנולוג'י העולמית[2].
ב-2005 יסדה החברה מכון מחקר ופיתוח בשם Transradio SenderSysteme Berlin AG, המתמחה במחקר וייצור משדרי רדיו יעילים. השם Transradio שימש את טלפונקן כבר ב-1919 כמותג משדרי רדיו.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: טלפונקן |
אתר האינטרנט הרשמי של טלפונקן- ההיסטוריה של טלפונקן
- אתר transradio
- רשימת כל התקליטים שיצאו תחת המותג "טלפונקן"
הערות שוליים
טלפונקן23255331