תקופת הייסי
הֵייסֵי (ביפנית: 平成) היא התקופה בהיסטוריה של יפן בה שלט הקיסר אקיהיטו, שהחלה ב-8 בינואר 1989, יום אחד לאחר פטירתו של הקיסר הירוהיטו, והסתיימה ב-30 באפריל 2019, עם ירידתו של אקיהיטו מכס החרצית לטובת בנו, הקיסר נארוהיטו. שנת 2019 הייתה שנת 31 לתקופת הייסי, והסתיימה ב-30 באפריל. יום לאחר מכן, ב-1 במאי 2019, עם עלייתו של נארוהיטו לכס הקיסרות, החלה שנה 1 לתקופת ראיווה.
היסטוריה ומשמעות
בשעה 7:55, בבוקר ה-7 בינואר 1989, הכריזה משפחת הקיסרות על מותו של הקיסר שוווה, ולראשונה חשפו את מחלת הסרטן בה חלה. זמן קצר לאחר מותו, הכריז קייזו אובוצ'י, מזכיר הממשלה ולימים ראש ממשלת יפן, על סיום תקופת שווה, וברך על תחילת תקופת הייסי.
לפי אובוצ'י, השם "הייסי" לקוח מהקלאסיקות הסיניות. באחד הספרים מופיע המשפט "内平外成" ("שלום מבפנים, שגשוג מבחוץ"), כהוקרה על שלטונו של הקיסר שוֵּן. בספר אחר מופיע המשפט "地平天成" ("האדמה שלווה והשמיים בהירים"). כאשר מחברים בין שתי המשמעויות נוצרת המשמעות "שלום בכל מקום". התקופה החלה מיד עם הכתרת הקיסר החדש, ב-8 בינואר 1989.
אירועים בולטים
שנת 1989 סימנה את שיא הפריחה הכלכלית של אחת מתקופות השגשוג הכלכלי הגדולות בהיסטורית יפן. עם ין חזק ושערי מטבע עדיפים לעומת הדולר, בנק יפן שמר על שערי ריבית נמוכים, מה שהצית גל של השקעות רבות שהעלו את ערך הנכסים בטוקיו ב-60 אחוזים תוך שנה. מעט טרם ראש השנה מדד ניקיי 225 הגיע לשיאו עם 39,000. עד 1991 הוא נפל ל-15,000, ובכך סימל את "התפוצצות הבועה" הכלכלית של יפן. לאחר מכן חוותה יפן את "השפל הגדול של הייסי", אשר סימל יותר מעשור של דפלציה ותלג סטטי, בעוד מערכת הבנקים של יפן נאבקת בחובותיה העצומים וחברות במגזרים אחרים מנסות להתאושש. אנליסטים תולים את האשמה באורכה של תקופת השפל הגדול במדיניות הממשלה ליישום כלכלה נאו-קיינסיאנית תוך ניסיון להיחלץ ממנו. עם זאת, לאחרונה החלו להופיע סימנים לפיהם כלכלת יפן מתחילה להתאושש מהמשבר.
שערוריית Recruit בשנת 1988 הביאה לצניחה באחוזי התמיכה במפלגה הליברלית-דמוקרטית, אשר כיהנה בממשלת יפן זה 38 שנים. בשנת 1993 הודחה המפלגה על ידי קואליציה שהונהגה על ידי מיריהירו הוסוקאווה (細川 護煕 Hosokawa Morihiro). עם זאת, הקואליציה התפרקה זמן מה מאוחר יותר, שכן המפלגות אשר הרכיבו אותה התאחדו על-מנת להפיל את המפלגה הליברלית-דמוקרטית בלבד, והתקשו להגיע להסכמה בנוגע לכמעט כל נושא חברתי. המפלגה הליברלית-דמוקרטית חזרה לשלטון בשנת 1994, וסייעה לסוציאליסט טומיאיצ'י מוראיאמה להיבחר לראשות הממשלה.
בשנת 1995 ארעה רעידת אדמה חזקה בעיר קובה. באותה שנה ארעה מתקפת סארין ברכבת התחתית של טוקיו על ידי ארגון טרור בשם אום שינריקיו[1]. כישלונה של ממשלת יפן להגיב לאירועים אלה הביאה לייסודם של ארגונים לא-ממשלתיים רבים, אשר שיחקו תפקיד מרכזי בפוליטיקה מאז.
תקופת הייסי אף סימלה את הופעתה הזהירה מחדש של יפן ככוח צבאי עולה בעולם. בשנת 1991 התחייבה יפן לסיוע של מיליארדי דולרים במלחמת המפרץ, אך טיעונים חוקתיים מנעו ממנה להשתתף או לתרום למלחמה ממשית. איראן ביקרה את מדיניות יפן על תרומת כספים בלבד, ולא העריכה את שיתוף הפעולה היפני במלחמה. שולות מוקשים יפניות נשלחו עם תום המלחמה על-מנת לסייע למאמצי השיקום. עם הפלישה השנייה לעיראק בשנת 2003, אישר הקבינט המדיני של ראש הממשלה ג'וניצ'ירו קואיזומי תוכנית ששלחה כ-1,000 חיילים מצבא יפן לסייע בשיקום עיראק, מה שהיווה את פריסת הכוחות מחוץ למדינה הגדולה ביותר של יפן מאז מלחמת העולם השנייה[2]. הכוחות נפרסו בשנת 2004.
ב-23 באוקטובר 2004, שנת 16 בתקופת הייסי, פקדה את מחוז ניאיגטה סדרת רעידות אדמה אשר הותירה 68 הרוגים וכ-4,805 פצועים.
בסתיו 2007 נבחר יאסואו פוקודה לראשות הממשלה, זאת לאחר התפטרותו המפתיעה של שינזו אבה, לאחר הפסדו בבחירות שנערכו מוקדם יותר באותה שנה, שנה אחר כך התפטר פוקודה ואת מקומו תפס טארו אסו. בבחירות הכלליות שנערכו באוגוסט 2009, הפסידה המפלגה הליברלית-דמוקרטית לראשונה מזה חמישים שנה, ולראשות הממשלה נבחר מנהיג המפלגה הדמוקרטית, יוקיו הטויאמה. אולם, המפלגה הדמוקרטית הוכתמה במהרה על ידי מספר פרשיות שחיתות, דבר שהביא את הטויאמה להגיש את התפטרותו מראשות הממשלה, תשעה חודשים בלבד לאחר כניסתו לתפקיד. המפלגה בחרה בנאוטו קאן כראש ממשלה חדש.
ב-11 במרץ 2011 התרחשה מול חופי הונשו רעידת אדמה. רעידת האדמה הגיעה לפי המדידות ל-9.0 בסולם מגניטודה לפי מומנט, והיא הרביעית בחוזקה שנמדדה מאז החלו מדידות רעידות האדמה. כתוצאה מרעידות האדמה נוצרו גלי צונאמי בגובה 10 מטרים, שגרמו לאסון הגרעיני בפוקושימה, השני בחומרתו אי-פעם.
באוגוסט 2011 התפטר ראש הממשלה נאוטו קאן, ובמקומו נבחר יושיהיקו נודה. נודה הובס בבחירות בשנת 2012, והוחלף על ידי שינזו אבה. אבה שאף לסיים את הדפלציה, אך יפן נכנסה פעם נוספת למיתון בשנת 2014 בעקבות עליית מס הקנייה ל-8%. אבה קרא לבחירות בדצמבר, והבטיח לעכב את עליית המיסים עד 2018. הוא זכה בבחירות.
| הייסי | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 |
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| גרגוריאני | 1989 | 1990 | 1991 | 1992 | 1993 | 1994 | 1995 | 1996 | 1997 | 1998 | 1999 | 2000 | 2001 | 2002 | 2003 | 2004 | 2005 | 2006 | 2007 | 2008 | 2009 |
| הייסי | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 |
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| גרגוריאני | 2010 | 2011 | 2012 | 2013 | 2014 | 2015 | 2016 | 2017 |
קישורים חיצוניים
- תקופת הייסי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
