תחנת הכוח מעלה גלבוע
תחנת הכוח בגלבוע היא תחנת כוח בהר הגלבוע המשלבת אנרגיה הידרואלקטרית ופועלת בשיטת אנרגיה שאובה. היא יכולה לייצר עד 300 מגה-ואט חשמל. התחנה מסתמכת על יכולת ייצור חשמל עודפת של תחנות כוח אחרות בשעות שפל, על מנת לאפשר יכולת ייצור חשמל נוספת בשעות ביקוש שיא.
היסטוריה
תכנון הפרויקט החל בשנת 2009, והוא מוקם בשיטת בנה-הפעל-החזק על ידי חברת פי.אס.פי השקעות (שותפות של שיכון בינוי ואלקטרה בע"מ) ברישיון לייצור ל-20 שנה. בתום תקופת הרישיון יעמוד הנכס ברשות היזמים[1][2]. עלות הפרויקט המוערכת עומדת על 2.2 מיליארד שקל וממומנת על ידי חברות אלקטרה, שיכון ובינוי וע"י בנק לאומי, מגדל ביטוח, הראל ביטוח, כלל ביטוח ועמיתי קרנות הפנסיה הוותיקות[3][4].
הפרויקט הוכרז כתוכנית לתשתית לאומית ב-14 ביוני 2009 ואושר בממשלה ב-21 בנובמבר 2011[1]. עבודות הבניה החלו בשנת 2013.
במהלך בניית הפרויקט נהרגו פועלי בנייה בשלוש תאונות שונות. בתאונה שארעה ביולי 2018 נהרג פועל בעת קריסת מנוף לתוך מנהרה באתר הבנייה[5].
ביצוע הפרויקט אמור להסתיים בשנת 2018.
עקרונות
תחנת כוח הפועלת בשיטת אנרגיה שאובה ממירה אנרגיה חשמלית בשעות שפל (או במחיר שפל) לאנרגיה פוטנציאלית על ידי שאיבת מים ממקום נמוך למקום גבוה. בזמן ביקוש שיא (או מחיר שיא) ניתן להמיר חזרה את האנרגיה הפוטנציאלית, בעזרת אנרגיה קינטית, לאנרגיה חשמלית לשימוש.
השיטה נותנת מענה לבעיה של חוסר יכולת לאגור חשמל ולעיתים תלות ביצירת החשמל בפרמטרים שאינם מתאימים לאופי השימוש (למשל סולארי/ טורבינות רוח). אנרגיה שאובה נותנת אפשרות לשלוט על מאגר חשמל (גיבוי לביקוש שיא ואגירה בזמני שפל). כמו-גם אפשרות לשמר אנרגיה בטווחי זמן של בין שעות בודדות למספר שנים[6].
יעילות הפקת החשמל בשיטת אגירה הידרואלקטרית יכולה להגיע עד מעל 90% ניצולת[7][8]. מחקר הראה שיותר יעיל להפיק המון חשמל מטורבינת רוח גדולה ולשמר אותה במשאבת אנרגיה מאשר לייצר כמות חשמל משתנה על ידי מספר רב של טורבינות קטנות[9].
מבנה ואופן הפעולה
התחנה תהיה בנויה משני מאגרי מים, עליון ותחתון, עם קיבולת של כ-2.7 מיליון מטר מעוקב כל אחד אשר יחוברו ביניהם בכ-4,500 מטר של מינהור ממולא בצינורות בטון ופלדה של 16 צול. בנוסף ישנן מנהרות באורך של כ-1,500 מטר לעזר ולוגיסטיקה. הפרש הגבהים בין מאגרי המים הוא 500 מטר. המאגר העליון ממוקם בסמוך לקיבוץ מעלה גלבוע והמאגר התחתון בסמוך לקיבוץ רשפים. השטח הכולל של התחנה משתרע על פני 1,533 דונם.
תצרוכת המים של התחנה הוא 2.7 מיליון מ"ק למילוי ראשוני ועוד כ-600 אלף מ"ק בשנה לפיצוי על התאיידות. מקור המים לתחנה הוא מעיינות בעמק המעיינות בשלב א' ומי ירדן דרומי (מותפלים) בשלב ב'.
כושר הפקת החשמל של התחנה יעמוד על עד 300 מגה-ואט. עם כושר תגובה של 90 שניות למעבר בין מצב צריכה (אגירה) להפקה. היעילות המינימלית של המערכת תעמוד על 76%.
בתחתית מערכת המנהרות, בבטן האדמה, סמוך למאגר התחתון, ישולב אולם ייצור חשמל למיקום שתי טורבינות הידרואלקטריות (150 מגה-ואט כל אחת) חצוב בהר בגודל - 60*15*35 מטר (מקביל לבניין של 10 קומות). הטורבינות משמשות הן לשאיבת המים בזמן האגירה והן להפקת האנרגיה בזמן ההפקה.
הזמן שלוקח למלא את המאגר העליון במלואו מהמאגר התחתון (זמן האגירה) הוא כ-13 שעות, דבר שנותן כושר ייצור חשמל מרבי של 10 שעות. קצב זרימת המים במורד יהיה 237,000 קוב לשעה[1].
בבניית הפרויקט ניתן דגש חשוב לשמירה על הנוף והסביבה. כחלק מהחוזה בין המדינה לחברה המבצעת ישנה הקפדה רבה על שימור של הצמחייה המקומית ושמירת גאופיטים מקומיים. לשם שמירה על הנוף החברה המבצעת מחויבת לייצב את הסוללות בשיחים ועשבוניים מקומיים (תוך מגבלות הנדסיות) ולבנות את דפנות המאגרים בשיפועים מתונים. כן נדרשת החברה לתכנן שילוב עם תנועת התיירים בשוטף, בדגש על שמורות הטבע באזור והמעיין עין מודע ובעונת התיירות באזור בזמן פריחת אירוס הגלבוע. כן נכתבה תוכנית למניעת פליטות אבק בזמן הקמת הפרויקט.
קישורים חיצוניים
- עמיר בן-דוד, הר החשמל: מפל המים בגלבוע שיספק חשמל בחירום, באתר ynet, 27 בנובמבר 2017
- סרטון תדמית ביוטיוב
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 תת"ל 40 - אגירה שאובה - מעלה גלבוע - משרד הפנים
- ^ שיכון ובינוי, תחנת הכוח בגלבוע
- ^ מיכאל רוכוורגר, לאומי מוביל קונסורציום למימון הפקת חשמל בגלבוע ב-2 מיליארד ש'
- ^ ערן סוקול, המוסדיים יממנו הקמת תחנת כוח על הר הגלבוע על ידי אלקטרה ושיכון ובינוי
- ^
נעה שפיגל, לי ירון, פועל נהרג בקריסת מנוף באתר בנייה בעמק המעיינות, באתר הארץ, 13 ביולי 2018
- ^ Stolten, D, Scherer, V, Harby, A, Sauterleute, J, Korpås, M, Killingtveit, Å, Solvang, E, Nielsen, Pumped Storage Hydropower, Transition to Renewable Energy Systems, 2013
- ^ Energy conversion efficiency
- ^ Adamkowski, A., Janicki, W., Kubiak, J., Urquiza, G., Sierra, F., & Fernández, J, WATER TURBINE EFFICIENCY MEASUREMENTS USING THE GIBSON METHOD BASED ON SPECIAL INSTRUMENTATION INSTALLED INSIDE PIPELINES, 6th International Conference on Innovation in Hydraulic Efficiency Measurements, 2006
- ^ Anagnostopoulos, J' S', Papantonis, D' E, Pumping station design for a pumped-storage wind-hydro power plant., Energy Conversion and Management (11)48, 2007, עמ' 3009-3017
| אנרגיה בישראל | |||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| תחנות כוח |
| ||||||||||||||||||
| שדות גז ונפט | חלץ • לווייתן • מגד • מרי • נועה • צוק תמרור • ראש זוהר • תמר • תנין • כריש | ||||||||||||||||||
| חברות וארגונים | תשתיות נפט ואנרגיה • חברת החשמל לישראל • נתיבי הגז הטבעי לישראל • נתיבי נפט • חברת קו צינור אירופה אסיה • ערבה פאוור קומפני | ||||||||||||||||||
| אנרגיה גרעינית בישראל • גז טבעי בישראל • משק החשמל בישראל • כלכלת ישראל – אנרגיה | |||||||||||||||||||
