גיוס חובה
 |
||
| יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים. |
| גיוס החובה בעולם |
|
מדינות שבהן אין צבא
מדינות שבהן אין גיוס חובה
מדינות שקיימת בהן מערכת טיוטה, אך פחות מ-20% מבני קבוצת הגיל כולה (כוללים גברים או נשים) נאלצים להתגייס
מדינות שהממשלה הנוכחית מתכננת לבטל גיוס חובה
מדינות שקיים בהן גיוס חובה
אין מידע
|
גיוס חובה הוא חוק, המחייב את כל אזרחי המדינה הכשירים (גופנית ונפשית) להתגייס לשירות למען המדינה.
לכל מדינה יכולת לקבוע גיל גיוס חובה, וכן תנאים אחרים, שיכתיבו את טיב ואורך השירות. גיוס החובה עשוי להיות מצב קבוע (כמו במקרה צה"ל במדינת ישראל, שבה מונהג בנוסף גם שירות מילואים, או צבאות מדינות נוספות, כדוגמת שווייץ וקולומביה) או להיות מוכרז בעת מצבי חירום שונים (גיוס החירום בארצות הברית בזמן מלחמת העולם השנייה ומלחמת וייטנאם).
קיימות מספר סיבות לשימוש בכלי של גיוס חובה: למשל, במדינת ישראל נטען רבות כי "מדינה קטנה מוקפת אויבים" זקוקה לכל חייל שתוכל לגייס, ולכן, אין לתת מקום להעדפה אישית של כל אדם, האם לשרת את מולדתו או אם לאו. במדינות אחרות, קיימות סיבות רבות, כמו מרד פנימי ובעיות אזרחיות (כדוגמת קולומביה), או סיבות היסטוריות אשר לא קיימות היום, כמו למשל בגרמניה, שגיוס החובה בה (שבוטל ביולי 2011[1]) החל לאחר הפסד גרמניה הנאצית במלחמת העולם השנייה. גיוס החובה החל בשל המלחמה הקרה, שהתקיימה בתוך גבולות גרמניה, בין 2 חלקיה: גרמניה המזרחית הקומוניסטית, שנשלטה, למעשה, על ידי ברית המועצות וגרמניה המערבית, שנתמכה על ידי מעצמות המערב: ארצות הברית, אנגליה וצרפת.
הוויכוח סביב גיוס חובה
במדינות רבות ישנה טענה כי גיוס חובה ושירות חובה גורמים למיליטריזציה של החברה האזרחית, ובכך, ליצירת חברה שהינה גברית-מאצ'ואיסטית ואלימה יתר על המידה, כאשר עקרונות חברתיים נזנחים, או לכל הפחות, מקבלים חשיבות מועטה יותר. נושאים כגון: חינוך, בריאות, רווחה, טיפול בפשיעה וכדומה, מקבלים פחות התייחסות ופחות כוח אדם. נוסף על כך, קיימת הטענה, שגיוס חובה פוגע בחופש העיסוק, חופש המצפון ובחרויות בסיסיות נוספות, ובכך הוא אנטי דמוקרטי.
עוד מציינים את התקציב הגדול מאד שדורש צבא חובה, ואת היתרון של צבא מקצועי, שבו לכל החיילים ותק של שנים, על פני צבא גדול ומסורבל יותר. עוד מתלוננים מהצד הליברלי, שמדובר בעבדות לא מוסרית בעבור המדינה, שמעכבת בשנים את התקדמותם של צעירים. במגזרים שמרניים, נחשבת כפגיעה הכרחת אזרחים לשהות עם אנשים בעלי השקפת עולם ואורח חיים שונים משלהם, הידועה כאפקט כור היתוך, דבר שעלול לגרום לנטישת הקבוצה וערעור צדקת דרכה.
מנגד, ישנה הטענה, שגיוס חובה תורם רבות למדינה. ערכים כגון פטריוטיות, רעות וערבות הדדית, אהבת הארץ וכולי, מוטמעים באזרחים, מתוקף היותם מגויסים, ודווקא בגלל אפקט כור ההיתוך.
בשנת 2013, הועלתה בכנסת בישראל הצעה לתיקון חוק שירות ביטחון, לפיה יבוטל גיוס החובה לצה"ל.[2] הרקע להצעת החוק הוא פקיעת תוקפו של חוק טל וחקיקת "חוק השוויון בנטל",[3] שמרחיב את גיוס החובה גם לאוכלוסייה מהמגזר החרדי. מציעי החוק הסבירו, שביטול גיוס החובה יפתור את בעיית חוסר השוויון.
בשנת 2014, פורסם מסמך פנימי של המרכז למדעי ההתנהגות (ממד"ה) של צה"ל.[4] המסמך ממליץ לצבא להתכונן לשינויים במודל הגיוס וביטול גיוס החובה בישראל, על רקע השיח הציבורי הגובר בעניין. המסמך קובע כי "על צה"ל להתכונן לתרחיש זה, על סמך מה שהתרחש בצבאות אחרים".
לקראת הבחירות לכנסת העשרים, גיוס החובה בישראל היה במרכז הקונצנזוס, ואף מפלגה, פרט ליהדות התורה, לא הצהירה שתפעל לביטולו.[5]
ראו גם
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 טקסט בוויקיטקסט: מניפסט נגד שרות חובה והמערכת הצבאית |