ישיבת תורת רפאל

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף תורת רפאל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


שגיאות פרמטריות בתבנית:מוסד לימודי

פרמטרים [ כמות תלמידים ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

ישיבת תורת רפאל
ישיבה
השתייכות חרדים ליטאים
תקופת הפעילות אלול ה'תשנ"ז – אב ה'תשפ"ב
מייסדים הרב שמחה קוק הרב חיים קוק הרב מרדכי שפירא
בעלי תפקידים
ראש הישיבה הרב חיים קוק
מיקום
מיקום שכונת רמת שלמה, ירושלים
קואורדינטות 31°48′41″N 35°12′53″E / 31.81139°N 35.21472°E / 31.81139; 35.21472

ישיבת תורת רפאל הייתה ישיבה קטנה חרדית־ליטאית בשכונת רמת שלמה בירושלים, שהתקיימה בין השנים ה'תשנ"ז - ה'תשפ"ב. כיום יש לישיבה סניפים בביתר עילית ובבית שמש.

תולדות הישיבה

קובץ:רבני הישיבה.png
הרב שמחה קוק וראש הישיבה הרב חיים קוק

הישיבה הוקמה על ידי הרב חיים קוק באלול תשנ"ז. היא נקראה על שם הרב רפאל קוק, סבו של ראש הישיבה. אביו של ראש הישיבה, הרב שמחה הכהן קוק שימש עד לפטירתו כנשיאה ובמשך שנים רבות מסר שיחות בישיבה באופן קבוע.

במעמד פתיחת הישיבה השתתפו רבנים רבים וביניהם הרב שמואל אוירבך שבמשך שנים הגיע לישיבה למסור שיעור כל שנה בחנוכה, והרב שלמה פישר חמיו של ראש הישיבה. בהקמתה מנתה הישיבה 18 בחורים שהתקבצו בעיקר מחוג המקורבים והמכרים של רבני הישיבה אז.

באלול תשס"ג הוקמה ישיבה גדולה בשם "תורת בנימין" לבוגרי הישיבה, שבראשה עמד הרב קוק. בצוות הישיבה הגדולה היו כמה מהרמי"ם שלימדו בישיבה הקטנה, וכן הרב נתן רוטמן. הישיבה נסגרה לאחר שנתיים.  

בחודש אדר תשפ"א עזב המשגיח הרב מרדכי שפירא את הישיבה, ופתח את ישיבת היכל אברהם [1], דבר שעורר סערה בישיבה[2][3]. בהמשך מונה הרב שרגא שטינמן לנשיא הישיבה[4], ובאלול תשפ"א מונה הרב ישראל קליין מרבני הישיבה למשגיח. עם זאת, הישיבה התקשתה להתאושש מהזעזוע שפקד אותה, ובסוף זמן קיץ תשפ"ב נסגרה. [5][6].

אופי הישיבה

במגילת היסוד של הישיבה נכתב כי המטרה הראשית של הישיבה היא חינוך הבחורים ללימוד גפ"ת באופן יסודי ובהמשך גם להבנה עמוקה יותר ובהתאמה לגילם הצעיר ללא שימוש ברעיונות עמוקים המתאימים רק בגיל מאוחר יותר.

באופן יחסי הישיבה הדגישה את לימוד הבקיאות. בניגוד למקובל ברוב הישיבות הקטנות הליטאיות, סדר ג' הוקדש לחזרה נוספת על לימוד הבקיאות של סדר ב'. פעמיים בשנה (סוף זמן חורף וקיץ) בחנו התלמידים אחד את השני על כ־60 דפי גמרא בעל־פה. תפילות השבת היו אורכות זמן רב מהמקובל בציבור הליטאי וסעודה שלישית היתה נמשכת לעיתים מספר שעות.

הסניף בביתר

בחודש אלול ה'תשע"ח פתחה הישיבה סניף נוסף בביתר עילית, בנשיאות הרב חיים קוק, ובראשות בן דודו הרב זאב כץ (בנו של הרב יעקב כ"ץ) ר"מ בישיבה לשעבר.[7]

צוות הישיבה

  • ראש הישיבה: הרב זאב כ"ץ
  • משגיח: הרב אהרן קליין

צוות הר"מים

  • הרב פנחס וינטרוב
  • הרב אליהו פפר
  • הרב יהושע רוטנברג
  • הרב שמואל ישי אלפנביין

הסניף בבית שמש

בחודש אלול תשפ"א נפתח סניף לישיבה בעיר בית שמש בנשיאות ראש הישיבה הרב חיים קוק, ובראשות הרב אליהו שלנגר חתנו של הרב אברהם יצחק קוק ור"מ בישיבת הרב שטרנבוך[8].

הישיבה מונה כ80 בחורים.

צוות הישיבה

  • ראשי הישיבה: הרב חיים קוק והרב אליהו שלנגר ראש הקיבוץ בישיבת הרב שטרנבוך
  • משגיח: הרב מאיר פראנק בוגר הישיבה בירושלים

צוות הר"מים

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

1ישיבת תורת רפאל