רבי יצחק בן שלמה הישראלי
 |
בערך זה חסרה אספקלריה תורנית. המידע בערך זה מוצג מנקודת מבט של חול ללא אספקלריה תורנית מספקת.
| |
| בערך זה חסרה אספקלריה תורנית. המידע בערך זה מוצג מנקודת מבט של חול ללא אספקלריה תורנית מספקת. |
 |
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי.
| |
| יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. |
 | |
| לידה |
832 לערך מצרים |
|---|---|
| פטירה | 932 לערך |
| תחומי עיסוק | רופא, פילוסוף ופרשן מקרא |
| בני דורו | רבי סעדיה גאון |
| חיבוריו | ספר ההגדרות, ספר היסודות, פירוש לספר היצירה ועוד |
רבי יצחק בן שלמה הישראלי היה רופא, פילוסוף ופרשן מקרא יהודי בתקופת הגאונים. נפטר בסביבות שנת 950. יליד מצרים. שימש כרופא בחצרות הח'ליפים במצרים ובתוניסיה. שמו התפרסם לתהילה, ורבים, יהודים וערבים למדו ממנו את חכמת הרפואה. חיבר שמונה ספרים בערבית בנושא רפואה, שתורגמו בימי הביניים לעברית, ספרדית ולטינית ושימשו ספרי יסוד ללימודי רפואה באוניברסיטאות אירופה במשך תקופה ארוכה. התפרסם גם בזכות חיבוריו בפילוסופיה. חיבר את "ספר ההגדרות[1]" ו"ספר היסודות", ופרסם פירוש לספר היצירה[2]. חיבר בערבית גם ספרים בתורת ההגיון, בפיזיקה ועוד.
הוא היה מהראשונים בפילוסופיה היהודית שבהגותם ניסו לפשר בין תורת אריסטו והנאופלאטוניזם לבין אמונת האחדות הישראלית.
רבי יצחק הישראלי עמד גם בקשרים עם גדולי בני דורו כגון ר' סעדיה גאון ששאל ממנו שאלות[3].
באיגרת שכתב הרמב"ם, בה הוא מונה את קודמיו בפילוסופיה, הוא מתייחס אל הישראלי בזלזול, כאל רופא בלבד[4].
החוקר אליקים כרמולי[5], הסיק כי "יצחק" אותו מתקיף אברהם אבן עזרא בחריפות בהקדמה לפירושו לתורה, הוא יצחק בן שלמה הישראלי. ראב"ע גם מביא דברי ובשם "היצחקי" ולועג לדבריו[6]. מצד שני, הישראלי זכה לשבחים מפי פרשני מקרא אחרים בני זמנו ואחריו.
רעיונותיו הפילוסופיים
- רבי יצחק הישראלי הגדיר את הפילוסופיה כהתקרבות לאלקים. הוא הדגיש את אמונתו בבריאת העולם יש מאין. לדידו סיבת העולם היא חכמתו וטובו של הבורא שרצו להתגלות בעולם. העצמות העליונה היא השכל וממנה השתלשלות של שכל- טבע- נפש, עד העולם הגשמי.
- הוא החזיק בתורת היסודות של אריסטו וסבר שהנפש היא סובסטנציה שאינה תלויה בגוף.
- תכלית האדם הוא הכרת האמת. ומעשים טובים שבעבורם יבוא על שכרו. הגמול הוא התחברות הנפש האלוקית עם הנפש העליונה עד "האור האלוקי".
- החיזיון הנבואי בחלום הוא הופעת השכל לצורות דמות ממוצעת בין גשמיות לרוחניות כדי שיוכל הדמיון לקבלם. בדברי הנביאים באה האמונה בטהרתה למשכילים, ובעיטוף חושני להמונים.
לקריאה נוספת
- אליעזר שביד, תולדות הפילוסופיה היהודית מרס״ג עד רמב״ם, הוצאת אקדמון, 1967, עמ' 53 - 60.
קישורים חיצוניים
- ספר היסודות באתר HebrewBooks.
- יצחק בן שלמה ישראלי, באנציקלופדיה היהודית "דעת".
שגיאות פרמטריות בתבנית:בריטניקה
פרמטרי חובה [ 1 ] חסרים- כתב יד, ספר היסודות, פרמה, מאה 14, בפרויקט "כתיב" באתר הספרייה הלאומית
הערות שוליים
- ^ התגלה לראשונה לפני כ-50 שנה בלנינגרד
- ^ זהות המחבר שנויה במחלוקת בין החוקרים. יש המזהים את המחבר עם דונש בן תמים (קרובו ותלמידו של הישראלי) ויש שכתבו שהוא רבי יעקב בן נסים מקירואן.
- ^ פירוש אבוסהל דונש בן תמים לספר היצירה עמ' יז, השוו לדברי רבי יעקב בן ניסים
- ^ אליעזר שביד, הפילוסופים הגדולים שלנו תל אביב 2007, עמ' 53-58
- ^ ציון 46
- ^ בראשית לו, לא: "הכי קרא שמו יצחק כל השומע יצחק לו". שם לב: "היצחקי המהביל". הושע א, א: "וזה המוכה בסנוירים".
31070390יצחק בן שלמה הישראלי
- דפים המכילים תבנית חסר אספקלריה
- המכלול: השלמה - היסטוריה
- המכלול: השלמה - יהדות
- חכמי קירואן
- פילוסופים יהודים תוניסאים
- פילוסופים יהודים מצרים
- פרשני ספר יצירה
- רבנים מצרים
- רופאים יהודים מצרים
- רופאים יהודים תוניסאים
- פילוסופים יהודים בימי הביניים
- רופאים יהודים בימי הביניים
- ילידי 832
- נפטרים ב-932
- רופאים מהמאה ה-10
- רופאים מהמאה ה-9
- רבנים משנות ד'ת"ר - ד'ת"ש