תומאס יאנג
.jpg) | |
| לידה | 13 ביוני 1773 |
|---|---|
| פטירה | 10 במאי 1829 (בגיל 55) |
| ענף מדעי | פיזיקה, מתמטיקה |
| מקום מגורים | אנגליה |
| תרומות עיקריות | |
| נחשב בעיני רבים כ"אדם האחרון שידע הכל", עבודות בתחום האופטיקה - ניסוי שני הסדקים, מודול יאנג. | |
תומאס יאנג (באנגלית: Thomas Young; 13 ביוני 1773 - 10 במאי 1829) היה מדען אנגלי, איש אשכולות שנחשב בעיני רבים כ"אדם האחרון שידע הכל", כלומר, הוא היה בקיא בכל תחומי האקדמיה המערבית בתקופתו.
קורות חיים
יאנג נולד ב-13 ביוני 1773 בעיירה מילברטון, סומרסט, כאח הצעיר מבין עשרה. בגיל 14 דיבר לפחות 5 שפות, ובהמשך ידע שתים עשרה שפות[1] ביניהן עברית, יוונית, לטינית, צרפתית, איטלקית, ערבית, טורקית, פרסית, אמהרית ושפות נוספות.
ב-1792 החל יאנג ללמוד רפואה בלונדון. ב-1794 עבר לאדינבורו, ובשנת 1795 עבר לגטינגן ולמד באוניברסיטת גטינגן. ב-1796 קיבל תואר דוקטור לרפואה. משיכתו של יאנג לרפואה נבעה מהעובדה שהיה חולה מאד בתקופת ילדותו.
ב-1797 התקבל לעמנואל קולג' שבקיימברידג'. באותה שנה מת דודו הגדול, ריצ'רד ברוקלסבי, והירושה שיחררה אותו מדאגות כלכליות. ב-1799 ביסס את מעמדו כרופא בלונדון.
ב-1801 נתמנה למרצה למדעי הטבע במכון המלכותי (Royal Institution). במשך השנתיים ששהה שם הרצה 91 הרצאות. הרצאות אלו, אשר יצאו לאור בשנת 1807 תחת השם Course of Lectures on Natural Philosophy, נושאות בחובן את הבסיס לתאוריות רבות שפיתח לאחר מכן. בינתיים התמנה, ב-1802, למזכיר לענייני חוץ של החברה המלכותית (Royal Society), אליה התקבל כחבר עוד ב-1794.
ב-1803 פרש מהמכון המלכותי, מחשש שחובותיו למוסד יתערבו בעבודתו הרפואית. החל מ-1811 עבד כרופא בבית החולים סיינט ג'ורג'. ב-1814 היה חבר בוועדה שבדקה את הסכנות שבשימוש הציבורי בגז בישול בלונדון, שהחל אז.
בשנים האחרונות לחייו עבד גם כיועץ וכרופא בשירות חברת ביטוח חיים וכתב חיבור על אקטואריה. ב-1827 נבחר כאחד משמונת החברים הזרים באקדמיה הצרפתית למדעים.
הישגים מדעיים
יאנג נודע במיוחד בשל עבודתו בתחום האופטיקה. הוא חיבר סדרת מחקרים שעזרו לבסס את התאוריה כי האור הוא גל, ולא חלקיק כפי שקבעה התאוריה הניוטונית. ניסוי שני הסדקים שערך ב-1801 עזר לבסס את ההנחה על האופי הגלי של האור (כיום מקובלת ההנחה כי האור הוא דואלי במהותו). עוד תרומה שלו לפיזיקה היא המצאת מודול יאנג.
כמו כן נחשב יאנג לאבי האופטיקה הפיזיולוגית. ב-1793 הסביר שהעין מתאימה את עצמה לראיית מרחקים שונים באמצעות שינוי הקימור של עדשת העין. ב-1801 תיאר את תופעת האסטיגמטיזם. בהרצאותיו הניח את הבסיס לתאוריה שעל פיה העין קולטת את הצבעים באמצעות שלושה סוגי עצבים (המכונים כיום "קונוסים"), שמגיבים בהתאמה לשלושת צבעי היסוד. יאנג פרסם מאמרים רבים נוספים בנושאי הרפואה.
תחום נוסף שבו הרים יאנג תרומה משמעותית הוא הבלשנות. הוא היה אחד הראשונים לפענח בהצלחה הירוגליפים מצריים, בהתבסס על אבן רוזטה, הישג שאף העניק לו הכרה כאגיפטולוג. המפתח לפענוח היה ההכרה כי רוב סימני הכתב ייצגו הברות, ולא מושגים. כמו כן היה זה שטבע את המונח הקולקטיבי שפות הודו-אירופיות, ב-1813. כמו כן, הייתה לו תרומה מסוימת לתחום ההרמוניה המוזיקלית.
ראו גם
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ Thomas Young Facts באתר Your Dictionary