שף הבית הלבן

אין לבלבל ערך זה עם הערך "קונדיטור הבית הלבן".

שף הבית הלבן (באנגלית: White House Executive Chef) הוא השף האחראי על ניהול מטבח הבית הלבן ועל תכנון והכנת תפריטי הארוחות עבור נשיא ארצות הברית והמשפחה הראשונה. התפקיד כולל הכנת ארוחות רשמיות וארוחותיהם הפרטיות הנערכות בתחומי הבית הלבן ומחוצה לו. שף הבית הלבן הנוכחית היא כריסטיטה קומרפורד (אנ').

שף הבית הלבן הוא חלק מצוותה של הגברת הראשונה.

היסטוריה

בתקופת נשיאותו של ג'ורג' וושינגטון, השתמשו בעבדים להכנת האוכל לנשיא ומשפחתו ולמפגשים חברתיים. אף על פי שהעבדות בארצות הברית הסתיימה לאחר מלחמת האזרחים האמריקנית, המשיכו אפרו-אמריקאים לספק כמעט את כל צורכי ההסעדה במטבח הבית הלבן.

הנשיא יוליסס ס. גרנט השתמש בטבח של צבא האיחוד, עד שאשתו שכנעה אותו לשכור שף איטלקי. הנשיא רתרפורד הייז שכר את שירותי הבישול של ויני מונרו, עבד אפרו-אמריקאי משוחרר. צ'סטר ארתור השתמש בטבח שעבד בעבר בביתו הפרטי, ולצורך הכנת ארוחות דיפלומטיות שכר את שירותיו של שף צרפתי, אלכסנדר פורטן. גם הנשיא גרובר קליבלנד השתמש בשף צרפתי, כדי להכין את ארוחותיו במהלך כהונתו הראשונה. לנשיא בנג'מין הריסון היה שף צרפתי, אך הוא פיטר אותו לאחר זמן קצר ומינה במקומו את דולי ג'ונסון, שפחה אפרו-אמריקנית משוחררת. הנשיא ויליאם מקינלי שכר טבח מקומי לבישול הארוחות היומיומיות, ולהכנת ארוחות רשמיות היה מביא מהעיר ניו יורק שף צרפתי מיומן.

סיגריד נילסון שימש כטבח הראשי של הנשיא וודרו וילסון בבית הלבן ב-1915–1919. השף האמריקאי אליס הווארד שימש את הנשיאים תאודור רוזוולט, ויליאם הווארד טאפט ווודרו וילסון. קתרין ברוקנר עבדה עבור הרברט הובר. הנרייטה נסביט שימשה כמנהלת משק בית ומבשלת עבור פרנקלין רוזוולט, אך הארי טרומן פיטר אותה ב-1945 בשל סרבנות ומינה תחתיה את ויטה גאר. אייזנהאואר השתמש בשירותיו של השף האיטלקי פרנסואה ריסאבי ב-1954–1957, ושף חיל הים האמריקאי פדרו אודו ב-1957–1960. זפיר רייט, אחד השפים האחרונים שעבדו בבית הלבן, הכין ארוחות לנשיא לינדון ב. ג'ונסון.

ב-1961 הגברת הראשונה של ארצות הברית, ז'קלין קנדי, ארגנה מחדש את צוות הבית הלבן, ויצרה לראשונה את התקן הנוכחי "שף בכיר". קנדי שכרה את השף רנה ורדון, יליד צרפת, שקבע סטנדרטים חדשים לסעודות הבית הלבן, שימוש במרכיבים האיכותיים ביותר וטכניקות בישול חדשניות. הארוחה הראשונה שהפיק במסגרת תפקידו הייתה ארוחת צהריים לראש ממשלת בריטניה, הרולד מקמילן, הארוחה הוצגה בעמוד הראשון של הניו יורק טיימס. ורדון שירת עד 1965.

ורדון המשיך בתפקידו גם לאחר הירצחו של קנדי, אך התפטר בסוף 1965 בעקבות סכסוך עם הנשיא לינדון ג'ונסון בשל סירובו להכין מחית שעועית קרה, מנה שאותה תיעב. במקומו מונה הנרי הלר שהיה פופולרי ובעקבות כך הוא נשאר בתפקיד עד 1 באוקטובר 1987.

באוקטובר 1987 מונה השף ג'ון היל. הוא התפטר מתפקידו ב-8 בינואר 1988, לאחר שהגברת הראשונה ננסי רייגן הביעה מורת רוח מאופן בישולו. במקומו של היל מונה הנס רפרט, שף גרמני. לאחריו מונה שף פייר צ'מברן, יליד צרפת. צ'מברן אולץ להתפטר במרץ 1994 לאחר שסירב לאמץ את הגישה ה"בריאותית" לבישול המאכלים האמריקאיים דלי השומן, כהעדפת הנשיא ביל קלינטון ורעייתו הילרי.

וולטר שייב מונה כשף באפריל 1994, בתקופת כהונתו של ביל קלינטון, עם כניסתו של הנשיא ג'ורג' ווקר בוש לתפקידו התקשה שייב לענות על צורכיהם של הנשיא ומשפחתו זאת מאחר שהוא התמחה בבישול מאכלים שלא ענו לטעמם של הנשיא ורעייתו. הוא פוטר על ידם בפברואר 2005.

באוגוסט 2005 מונתה כריסטיטה קומרפורד לשף הבית הלבן. קומרפורד הייתה האישה הראשונה שנבחרה לתפקיד זה וכן הראשונה ממוצא אסייתי.

הנשיא ברק אובמה הותיר את קומרפורד בתפקידה, ומינה בנוסף את השף סאם קאס משיקגו לתפקיד השף האישי של ארוחות המשפחה. קאס התפטר מתפקידו בדצמבר 2014. בנובמבר 2009 מונה השף מרקוס סמואלסון באופן זמני כדי לבשל את הארוחות במסגרת ביקורו של מאנמוהאן סינג ראש ממשלת הודו, והיה לשף האורח הראשון המבשל ארוחת ערב בבית הלבן.

קומרפורד מכהנת כשף הבית הלבן גם תחת הנשיא הנוכחי ג'ו ביידן.