שמשון בלקינד
 | |||||
| שמשון בלקינד | |||||
| לידה |
7 במאי 1864 להויסק שבפלך מינסק ברוסיה הלבנה, האימפריה הרוסית | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה | 26 במרץ 1937 (בגיל 72) | ||||
| השכלה | רוקחות, נגרות ונפחות | ||||
| עיסוק | ראש ועד היישוב | ||||
| מפלגה | ביל"ו | ||||
| |||||
שִמְשוֹן בֶּלְקִינְד (א' באייר תרכ"ד, 7 במאי 1864 – י"ד בניסן תרצ"ז, 26 במרץ 1937) היה חבר תנועת ביל"ו, מחלוצי העלייה הראשונה וממייסדי ראשון לציון. כמו כן, הוא היה ראש ועד המושבה האחרון של ראשון לציון, ולאחריו ראשון הפכה למועצה מקומית.
ביוגרפיה
בלקינד נולד בלהויסק (Лагойск) שבפלך מינסק ברוסיה הלבנה, אז חלק מהאימפריה הרוסית, לשפרה ומאיר בלקינד. במשפחה היו חמישה ילדים, ואביו, מאיר, שהיה משכיל ותלמיד חכם, היה מורו הראשון ולימדו גם עברית. הוא למד בגימנסיה רוסית במוהילב.
אחרי שסיים לימודיו שם עבר לסנקט פטרבורג, שם גרה אחותו אולגה, עבד כעוזר בבית מרקחת ולמד רוקחות. אחיו, ישראל בלקינד, ממייסדי תנועת הביל"ויים, עלה ארצה ונמנה עם חלוצי העלייה הראשונה. שמשון הצטרף גם הוא לתנועה ועלה לארץ ישראל עם אחותו פאני ב-1 באוקטובר 1882 (כ"ט באלול תרמ"ג).
בתחילה עבד במקוה ישראל ובנובמבר 1882 הגיע לראשון לציון. ב-20 באפריל 1884 יצא לירושלים, שם במסגרת אגודת הביל"ויים "שהו" למד נגרות ולאחר מכן נפחות. בעקבות מחלה עזב את ירושלים ושב לראשון לציון, שם נשא לאישה פנינה, בתו של אהרן מרדכי פריימן, ממייסדי ראשון לציון.
כיוון שנמנה עם המורדים בפקידות הברון, הוא גורש מראשון לציון והתיישב עם רעייתו בגדרה, רכש בה נחלה ועסק בחקלאות. לאחר ביטול צו הגירוש מכר את נחלתו ושב עם רעייתו ושני ילדיו לראשון לציון. בשנת 1888 עלו הוריו לארץ ישראל עם אחותו הצעירה סוניה, והצטרפו אליו בראשון לציון מאוחר יותר.
לבלקינד ולרעייתו נולדו שלושה בנים ושלוש בנות. במהלך מלחמת העולם הראשונה הצטרפו בניו של בלקינד, איתן ונעמן, למחתרת ניל"י. עקב כך נאסרו בני הזוג בלקינד בידי השלטונות העות'מאנים וישבו כחודש בכלא רמלה. לאחר שובם לביתם הוחרמה המשפחה במושבה עקב סיועם לניל"י. ב-1919, לאחר כיבוש הארץ בידי הבריטים, יצאו בלקינד ובנו איתן לדמשק להביא לקבורה בראשון לציון את גופותיהם של נעמן בלקינד ושל יוסף לישנסקי, שנתלו בדמשק בידי העות'מאנים בדצמבר 1917 (טבת תרע"ח) .
בשנת 1921 נבחר בלקינד לראש ועד המושבה אחרי שראש הוועד הקודם התפטר. בתקופתו כראש הוועד הוקם דואר רשמי ראשון במושבה, התחילו לגבות מיסים מסוחרים שהביאו סחורות לשוק, והפעילו מחדש את טחנת הקמח ששכנה במושבה.
בנו של בלקינד, מאיר, נרצח במאורעות תרצ"ו ב"משק האוצר" ששכן סמוך לכפר סבא.
שמשון בלקינד נפטר בי"ד בניסן תרצ"ז ונקבר בראשון לציון. רחוב בראשון לציון נושא את שמו.
קישורים חיצוניים
- דוד תדהר (עורך), "שמשון בלקינד", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך א (1947), עמ' 416
- שמשון בלקינד, באתר עיריית ראשון לציון
הערות שוליים
| מאיר בֶּלְקִינְד (חלוץ הוראת העברית) | משה פיינברג | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| יהושע חנקין (גואל אדמות העמק) | אולגה חנקין (בלקינד) (מנשות העלייה הראשונה, מיילדת) | שמשון בֶּלְקִינְד | ישראל בֶּלְקִינְד (מייסד תנועת הביל"ויים וממייסדי גדרה) | סוניה (אלכסנדרה) בלקינד (רופאת הנשים הראשונה בארץ ישראל) | פאני פיינברג (בלקינד) | ישראל ("לוליק") פיינברג (ממייסדי ראשון לציון, חדרה ותל אביב) | יוסף פיינברג (ממייסדי ראשון לציון) | ברטה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מאיר בלקינד נרצח במאורעות תרצ"ו | ישי בלקינד | איתן בלקינד (איש ניל"י) | נעמן בלקינד (איש ניל"י) | רעיה בלקינד | נחום וילבוש (ממייסדי בית החרושת "שמן") | שושנה | צילה פיינברג שוהם | זאב שוהם | אבשלום פיינברג (מייסד ניל"י) | דורה בלוך (נרצחה כחטופה באנטבה) | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| יוּסֵף שוּפַאנִי | עוזי בלקינד | תמר אשל (חברת כנסת) | דוד שוהם (מנכ"ל בנק) | דניאל בלוך (עיתונאי ועורך) | אילן הרטוב (ראש מועצת קריית שמונה) | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| נעמן בלקינד אדריכל ישראלי | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ראשי המועצה המקומית ועיריית ראשון לציון 
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
