דוד קושניר

ערך זה עוסק בדוד קושניר, איש העלייה השנייה. אם התכוונתם לנכדו האתלט דוד קושניר, ראו דוד קושניר (אתלט).

דוד קושניר (נפטר בכ"ד בכסלו תרכ"ז) היה מחלוצי העלייה השנייה, ממתיישבי המושבה יהודיה (כיום יהוד).

ביוגרפיה

דוד קושניר נולד באוקראינה, אז חלק מהאימפריה הרוסית. נישא לשיינדל בת יוסף פינקלשטיין, והתגורר בעיר באלטה. לאחר נישואיו עבד בחקלאות. בהשפעת מנחם שיינקין, שהיה הרב מטעם בעיר מגוריו, התקרב לציונות ותכנן לעלות לארץ ישראל, אולם רעייתו התנגדה בתוקף. הוא פנה במכתב לא. ד. גורדון ושאלו לדעתו, וגורדון השיב כי רק מי שמוכן להקרבה עצמית רשאי לעלות לארץ.

בקיץ תרס"ד (1904) עלה קושניר לארץ לבדו. הוא רכש בארץ בית וחלקת אדמה במושבה יהודייה, שהוקמה בשנת תרמ"ב (1882) על ידי מייסדי פתח תקווה. בשל קשיי התאקלמות נטשו אותה מייסדיה לאחר תקופה קצרה ורובם שבו לפתח תקווה, ולאחר פטירת הרב מרדכי גימפל יפה, בשנת תרנ"ב (1892), לא נותרה בה נפש חיה. קושניר, יחד עם עוד אחד עשר מתיישבים, יישבו מחדש את הבתים הנטושים והתגוררו בתנאים קשים מאוד. בעבר שימש ביתו של קושניר כבניין הישיבה שהקים הרב מרדכי גימפל יפה.

קושניר שלח מכתב לרעייתו ושכנע אותה לעלות לארץ ולהצטרף אליו. בכסלו תרס"ה (דצמבר 1904) הפליגו האם וששת ילדיהם מאודסה והגיעו ליפו, ומשם לקחם קושניר אל ביתו ביהודיה (כהיום יהוד), כעבור זמן עברו לפתח תקווה.

קושניר היה מקורב לקבוצת החלוצים והפועלים שהתגוררה בעין גנים, ובהם א. ד. גורדון ויוסף חיים ברנר.

בניו היו הסופרים מרדכי שניר ושמעון קושניר. חתנו היה אליהו לויצקי, ממייסדי ירקונה.