שמו מפארים

שמו מפארים
שְׁמוֹ מְפָאֲרִים עֲדַת חֶבְלוֹ וְנַעֲרָץ בְּאֶרְאֶלֵּי קֹדֶשׁ הִלּוּלוֹ וּבְהֵיכָלוֹ כָּבוֹד אֹמֵר כֻּלּוֹ          קָדוֹשׁ שׁוֹמְרֵי מִצְוֹתָיו עוֹד יְשׁוּבוּן לְבִצָּרוֹן נִדְבָּרִים יְרֵאָיו בְּהַכְשֵׁר וְיִתָּרוֹן וַיַּקְשֵׁב ה' וַיִּשְׁמָע וַיִּכָּתֵב סֵפֶר זִכָּרוֹן          קָדוֹשׁ שַׁפְּרוּ מַעֲשֵׂיכֶם וּבְרִית לֹא-תוּפַר נַאֲקַתְכֶם יַאֲזִין שְׁחָקִים שִׁפָּר וְתִיטַב לַה' מִשּׁוֹר פָּר          קָדוֹשׁ שִׁבְטֵי מְקֹרָאֲךָ עַלֵּה וְהַמְשֵׁל נְטִישׁוֹת צָרִים בַּהֲתִזְּךָ לְנַשֵּׁל כִּי לַה' הַמְּלוּכָה וּמֹשֵׁל          קָדוֹשׁ שְׁבוּתֵנוּ מִמֶּרְחָק עֲלוֹת לְהַר קָדְשׁוֹ וּנְפָאֲרֶנּוּ תָמִיד בִּדְבִיר מִקְדָּשׁוֹ כִּי זָכַר אֶת דְּבַר קָדְשׁוֹ          קָדוֹשׁ שֶׁבַח מִגְדַּל עוֹז שֵׁם הַגָּדוֹל נֶצַח בְּתִתּוֹ לְמַלְכּוֹ עֹז וּמִגְדֹּל בַּיּוֹם הַהוּא יִתָּקַע בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל          קָדוֹשׁ כָּל יוֹשְׁבֵי תֵבֵל וְשׁוֹכְנֵי אֶרֶץ יֹאמְרוּ תָמִיד הִגְדִּיל ה' לַעֲשׂוֹת בָּאָרֶץ וְהָיָה ה' לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ          קָדוֹשׁ

שמו מפארים או אדר והוד הוא פיוט מסוג קיקלר שהתחבר במאה העשירית על ידי רבי שמעון בן רבי יצחק, הנאמר לפי נוסח אשכנז כמעבר לקדושה של יום שני של ראש השנה.

מבנה ותוכן

מבנה הפיוט המקורי הוא בצורת "קיקלר". הקיקלר הוא מבנה פיוטי יחודי, בו הבתים מסודרים במחרוזת תלת-טורית המסודרים לפי סדר אקרוסטיכוני, כאשר בכל בית שלישי הסדר נקטע, והפיוט עובר לסדר אחר, או מבנה אחר חסר סדר. בפיוט 21 בתים מסודרים באקרוסטיכון אלפביתי, ובכל בית שלישי נקטע הסדר על ידי בית בעל סדר אחר. הפיוט בצורתו המלאה כונה "אדר והוד". בימינו נאמרים בקהילות רבות רק שבעת הבתים הקוטעים, שבכל אחד מהם רמוז שם המחבר באקרוסטיכון.

הפיוט מכוון כנגד פסוקי מלכויות, זכרונות ושופרות, כאשר הבית הראשון ("וּבְהֵיכָלוֹ כָּבוֹד אֹמֵר כֻּלּוֹ") הוא כנגד פסוקי המלכויות, השני ("וַיַּקְשֵׁב ה' וַיִּשְׁמָע וַיִּכָּתֵב סֵפֶר זִכָּרוֹן") הוא כנגד הזכרונות, והשלישי ("שַׁפְּרוּ מַעֲשֵׂיכֶם וּבְרִית לֹא-תוּפַר", הרומז לאחת מטעמי השופר -"שפרו מעשיכם") הוא כנגד פסוקי השופרות. בבית הרביעי ("כִּי לַה' הַמְּלוּכָה וּמֹשֵׁל"), החמישי ("כִּי זָכַר אֶת דְּבַר קָדְשׁוֹ"), והשישי (בַּיּוֹם הַהוּא יִתָּקַע בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל") הסדר חוזר על עצמו. הבית השביעי הוא נעילת הפיוט, והוא עוסק שוב בהמלכת ה', אלא שהפעם ההמלכה היא אוניברסלית ומתארת את מלכות ה' לימות המשיח, אז היא תהיה שווה בפי כל.

אמירת הפיוט

הפיוט נאמר כחלק בסדר קדושתא, הכולל פיוטים לשלשת הברכות הראשונות בתפילת שחרית של יום שני של ראש השנה אולם, כשחל יום ראשון של ראש השנה בשבת, שאז רבים מהפיוטים לא נאמרים בשל היותם נסובים על תקיעת השופר שאינה נוהגת בשבת, מועבר הפיוט אל תפילת שחרית של יום ראשון. במקרה זה מושמט הבית השישי ("שבח"), בשל איזכור תקיעת השופר שבו, ולמחרת הוא נאמר לבדו.

לחן

לפיוט לחן מקובל בקרב יהודי אשכנז. הלחן שימש בשימוש משני בהרבה פיוטים שונים, בעיקר בתפילות ימים נוראים. כך למשל קיקלרים אחרים בתפילת יום הכיפורים, קטעי הסליחות מחי ומסי, מכניסי רחמים, מרן דבשמיא ושומר ישראל, הפיוט מלך עליון אל דר במרום, הקטע "יחדשהו" בברכת החודש של חודש אלול, ושיר המעלות לימים נוראים.
בנוסף, הלחן משמש גם לפיוט אנעים זמירות ומוכר בעיקר בשימוש זה.

הפיוט "שמו מפארים" הולחן על ידי גולן ואך ובוצע על ידי משפחת ואך בדיסק "פיסת חיים".

קישורים חיצוניים

• שמו מפארים, באתר הזמנה לפיוט
• איתי מרינברג, שמו מפארים - אמנות השיר, באתר הזמנה לפיוט
• שמו מפארים, מילים וביצועים, באתר הפיוט והתפילה