רבי שמואל קאיידנובר

רבי שמואל קאיידנובר

רבה של מיקולוב

רבה של גלוגוב

רבה של רישא

רבה של פיורדא ה'ת"כ–ה'תכ"ז

רבה של בריסק ה'תכ"ט–ה'תל"ג

רבה של פרנקפורט

רבה של קרקוב ?–ה'תל"ו רבי יצחק חריף (קראקא) ←

רבי אהרן שמואל קאיידנובר, מכונה גם מהרש"ק או מהראש"ק (קרי: 'קוֹידַנוֹבֶר', ה'שפ"ד, 1624 - י"ט בתמוז ה'תל"ו, 20 יוני 1676) היה רב אשכנזי, מראשוני האחרונים. רבן של ערים רבות במרכז אירופה ובמזרח אירופה. בין חיבוריו: ברכת הזבח על סדר קדשים ותפארת שמואל על פסקי הרא"ש.

ביוגרפיה

נולד בשם אהרן לרב ישראל בעיר קוידנוב (כיום דזיארז'ינסק) הסמוכה למינסק (בלארוס), ומכאן שם משפחתו "קאיידנובר". בילדותו חלה, והיה בסכנת חיים, ועל כן הוסיף לו אביו את השם "שמואל". בצעירותו למד אצל רבי יעקב מלובלין ולאחר פטירתו אצל בנו רבי השיל מקראקא.

היה דיין בבית דינו של רבי משה לימא, מחבר ספר "חלקת מחוקק" על שולחן ערוך אבן העזר, ביחד עם רבי אפרים הכהן מחבר ספר "שער אפרים", והש"ך.

בזמן גזירות ת"ח ת"ט, נאלץ לעזוב את מקומו ונמלט ביחד עם משפחתו, אך הפרעות לא פסחו עליו, והקוזאקים רצחו את שתי בנותיו, ואיבד את רוב כתביו, והוא נותר חסר כל ונכה בשתי רגליו. בנו היחיד שנותר, הוא רבי צבי הירש קאיידנובר, מחבר הספר קב הישר.

כיהן ברבנות בעיר מיקולוב (ניקלשבורג) אשר במוראביה, ולאחר מכן בגלוגאו (שלזיה), רישא (פולין), ובפיורדא (בוואריה - גרמניה) (ה'ת"כ - ה'תכ"ז), כן שימש ברבנות בערים בריסק (ליטא) (ה'תכ"ט - ה'תל"ג), פפד"מ (הסן - גרמניה) ולבסוף בקרקוב (פולין).

בהיותו בקרקוב, נסע לוועד הגליל בענייני ארבע ארצות שהתקיים בעיירה חמלניק, בהשתתפות כל רבני ומנהיגי הגליל, ותוך כדי כך נפטר בי"ט בתמוז ה'תל"ו, (20 ביוני 1676). שם נקבר.

רבי אהרן שמואל היה ידוע בגדלותו, ושיטת כתיבתו הקצרה, זכתה להערכה בקרב חכמי דורו ולאחר מכן. הגהותיו על הרא"ש, והשגותיו על המהרש"א הודפסו בתוך הש"ס.

החיד"א כתב עליו: "הגדיל תושיה בהגהותיו וחידושיו האמיתיים, בדרך קצרה וכשרה". היעב"ץ העיד שרבי אהרן שמואל, ידע את כל ארבעת הטורים והבית יוסף בעל פה. רבי דוד הלוי סגל (הט"ז) מצטט את מהר"ש קאיידנובר, בספרו "טורי זהב" .

מספריו

בפרעות ת"ח ת"ט בעת שכל רכושו נבזז, אבדו לרבי אהרן שמואל כמה כתבי יד אשר כתב. להלן, חיבוריו שנותרו והודפסו:

• קידנובר, אהרן שמואל בן ישראל, 1614-1676, תפארת שמואל, חידושים על הרא"ש, והשגות על חידושי המהרש"א נדפס לראשונה בפפד"מ (פרנקפורט דמיין), ומאז בכל מהדורות הש"ס עד ש"ס וילנה
• אמונת שמואל נדפס לראשונה בלעמבערג, ונדפס המהדורה מהודרת בבני ברק בה'תשנ"ט עם תוספות תולדות המחבר, הערכתו, דעותיו, והשפעתו ברבני זמנו בסוף הספר.
• ברכת הזבח - על סדר קדשים נדפס לראשונה באמסטרדם
• ברכת שמואל - דרושים על התורה נדפס לראשונה בפפד"מ

קישורים חיצוניים

• 'קיידנובר, ר' אהרן־שמואל ב"ר ישראל (מהרש"ק)', בתוך: דב ליפץ (מרכז המערכת), נתן גורן [ואחרים] (מערכת), יהדות ליטא, כרך ג, ספר א: "אישים", תל אביב: עם הספר, תשכ"ז, עמ' 83 (ספר יזכור לקהילת ליטא, בספריית העיר ניו יורק, תמונה 1281)
• מרדכי מרגליות (עורך כללי), ר' אהרן שמואל ב"ר ישראל קידנובר (מהרש"ק) אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל, תל אביב: י' צ'צ'יק, תש"ו, עמ' 125–126 באתר HebrewBooks
• ברכת שמואל, באתר אוצר הספרים היהודי השיתופי (טקסט הספר)

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

29830162שמואל קאיידנובר