שלמה יוסף אליאך
 | |
| רבי שלמה יוסף אליאך |
הרב שלמה יוסף אליאך (1860–1941; תר"כ – ח' בתמוז תש"א) היה רב, שד"ר ועסקן ציבור, אשר ארגן את התמיכה של יהדות ארצות הברית לתושבי היישוב הישן בארץ ישראל במאה ה-19. מייסד ומנהל בית התבשיל הכללי והכנסת האורחים בירושלים ובחברון.
ביוגרפיה
אליאך נולד בשנת תר"כ (1860) בטבריה לרבי אברהם אשר גלוברמן, למשפחה משושלת של חסידי קרלין. אבי סבו היה אחי רבי אהרון הגדול מקרלין, מייסד שושלת חסידות קרלין ותלמיד של המגיד ממזריטש. סבו, אבי אביו, היה הרב שלמה מסטולין, אשר עלה ארצה בשנת תרט"ז (1856) עם בנו אברהם והתיישב בטבריה.
בתרנ"ה (1895) נשלח אליאך מטעם ועד הכוללים לארצות הברית במטרה לארגן עזרה לכוללים ולמוסדות תורה וחסד בארץ. הוא הקים שם אגודה בשם "ציון המצוינת" לפעולות לטובת ארץ ישראל.
בשנת תרנ"ט (1899) חזר לירושלים ונתמנה למזכיר ועד הכוללים בירושלים. באותה שנה פרצה בירושלים מגפת חולירע. אליאך ייסד וניהל בירושלים ועד עזרה ששקד על מתן תרופות ומצרכי מזון לחולים ונפגעי ההסגר הרפואי שהוטל על העיר. הוועד המשיך לפעול גם לאחר המגפה ואליאך היה הרוח בו[1]. באותן שנים הפעיל בירושלים בית תבשיל, שבין השאר סיפק מזון גם לחיילים יהודים ששירתו בצבא העות'מאני[2].
הרב אליאך נסע לארצות הברית על-מנת לאסוף תרומות, נפגש אצל הרבנים וארגן את "אגודת הרבנים" - גוף אשר המשיך בתמיכתו שנים רבות ביהודי היישוב הישן. נסע להודו, מצא כי מחלה קשה פקדה את היהודים, משם פנה לבריטניה ודאג לייבא את התרופה עבורם. היה גם בצפון אפריקה. בארץ ישראל, היה מתנייד ממקום למקום רכוב על סוס, כמקובל באותם הימים.
כאשר היה מחסור במי-שתייה הוא ארגן רכבות שהביאו מים מהכפר בתיר, ליד ירושלים. הוא גם הביא את "מכונת הקרח" הראשונה מצרפת לירושלים.
לנוכח המצוקה של יהודי העיר העתיקה הוא פנה לד"ר בנימין זאב הרצל והעלה תוכניות ליישוב תושבי העיר במקומות חדשים. יוזמה שלא יצאה לפועל. הוא המשיך את מגעיו עם ראשי הציונות אך גם אלו לא נשאו פרי.
בשנת תרפ"א (1920) הקים מחדש בשכונת מאה שערים בירושלים את בית התבשיל הכללי והכנסת האורחים[3], שנקרא מאז בפי כל "בית התבשיל והכנסת אורחים אליאך" על שמו. בשעתו היה מוסד זה ממפעלי המזון המרכזיים ביישוב הישן הירושלמי. הוא התקיים בעיקר בעזרת תרומות פילנתרופיות מעבר לים, וסיפק מנות מזון זולות לנצרכים רבים[4], ביניהם גם אסירים יהודיים להם הקדיש אליאך יחס מיוחד במשך שנים רבות[5]. במקביל הופעלו במקום חדרי שינה במחירים נמוכים, לטובת עולי רגל ואורחים בעיר. בית התבשיל והכנסת האורחים פעלו במשך כל ימות השנה, אך עיקר הפעילות הורגשה בימי החגים[6]. אליאך המשיך לקיים את המוסד גם בהיותו קרוב לגיל 80[7]. לאחר פטירתו נוהל המוסד בידי נכדיו.
הרב שלמה יוסף אליאך נפטר בירושלים, בהיותו כבן 80, ביום ח' בתמוז תש"א[8].
אשתו דאבריש בת ר' יהושע וטייבל נפטרה בשנת תרע"ח, בנו הרב אהרן יהושע היה חתנו של רבי דוד בידרמן האדמו"ר מלעלוב.[9]
נכדו ד"ר דוד אליאך היה במשך 43 שנה מראשי ישיבה דפלטבוש בניו יורק - מנהל בית הספר הגבוה. בשנת 1996 זכה, יחד עם רעייתו, יפה אליאך, פרופ' למדעי היהדות בברוקלין קולג' ועורכת "עמוד החיים" במוזיאון השואה האמריקני בוושינגטון, להכרה בפעילותם החינוכית מקונגרס ארצות הברית[10].
לקריאה נוספת
- 'אליַך, שלמה', בתוך: דוד קלעי, ספר האישים: לכסיקון ארצישראלי, תל אביב: מסדה – אנציקלופדיה כללית, תרצ"ז, עמ' 46–47. (הספר בקטלוג ULI)
- דוד אליאך, עבר שלא עבר - זכרונות מתקופת הרת עולם - ניו יורק תשס"ח
קישורים חיצוניים
- דוד תדהר (עורך), "שלמה יוסף אליאך", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך א (1947), עמ' 348
- חוברת ברכה משולשת, מאת בית התבשיל הכללי והכנסת אורחים, כוללת רשימה ביוגרפית על פעולותיו הציבוריות של הרב שלמה יוסף אליאך
- נ. אילון, ר' שלמה יוסף אליאך, הצופה, 10 ביולי 1941, עמ' 3
- ש. גליצנשטיין, ר' שלמה אליאך ז"ל: ציון לנפש של עסקן ירושלמי טיפוסי, הבוקר, 12 באוקטובר 1941, עמ' 4
- בנימין עוז, הראשון ליהודה בסוכתו של ר' שלמה אליאך, הבוקר, 24 בספטמבר 1961, עמ' 3
הערות שוליים
- ^ צדוק, העוסקים בצרכי צבור, הצבי, 6 בפברואר 1913, עמ' 2
- ^ תבשיל כשר לצבא, הצבי, 11 באוקטובר 1910, עמ' 3
- ^ בית-תבשיל במחיר קרן, דואר היום, 31 במאי 1921, עמ' 3
- ^ לדוגמה: בבית התבשיל והכנסת אורחים הכללי של הר"ש אליאך, דואר היום, 27 באוקטובר 1924, עמ' 4
- ^ א. צ. ברזין, בחברת "פדיון שבויים", דואר היום, 10 ביוני 1927, עמ' 3; שלמה אליאך, מי עוד יערוב... אסירי ירושלים, שם, 28 בפברואר 1935, עמ' 2
- ^ לדוגמה: ב"בית התבשיל הכללי והכנסת אורחים", דואר היום, 28 באוקטובר 1930, עמ' 4
- ^ רפאל בן ח"פ, בית התבשיל אליאך בירושלים, הבוקר, 9 בספטמבר 1938, עמ' 7
- ^ ר' שלמה יוסף אליאך ז"ל, הצופה, 4 ביולי 1941, עמ' 4
- ^ אהרן חיים הויזמן, תולדות מעשה רוקח, תשס"ב, עמ' פ' פ"א צ"ח
- ^ [1]
36788091שלמה יוסף אליאך