רבי שלמה בנימין אשלג

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי שלמה בנימין הלוי אשלג
רבי שלמה בנימין הלוי אשלג
רבי שלמה בנימין הלוי אשלג
רבי שלמה בנימין הלוי אשלג
לידה 17 בדצמבר 1909
ה' בטבת תר"ע
פטירה 13 בנובמבר 1983 (בגיל 73)
ז' בכסלו תשמ"ד
מקום פעילות ישראל
רבותיו הרב יהודה לייב אשלג
תלמידיו בנו - הרב יחזקאל יוסף אשלג, בנו - הרב שמחה הלוי אשלג, הרב עקיבא אורצל, הרב יהודא ליאון אשכנזי, הרב אורי שרקי

רבי שלמה בנימין הלוי אשלג (ה' בטבת תר"ע - ז' בכסלו תשמ"ד) היה מקובל, בנו ומפיץ תורתו של הרב יהודה לייב אשלג בעל ה"סולם".

ביוגרפיה

נולד בפולין לרב יהודה לייב אשלג ולרבקה רויזא. בשנת תרפ"ב עלה לארץ ישראל יחד עם אביו וגר בירושלים. למד בישיבות תורת אמת, חיי עולם ועץ חיים. כמו כן למד בישיבת "בית יוסף" מאסכולת נובהרדוק הליטאית, ולמד בחברותא עם ראש הישיבה הרב הלל ויטקינד. בשנת תרצ"ה נישא לאהובה ליבא האזה, בתו של הרב דוד אהרן האזה מחסידות סוכטשוב.

לאחר נישואיו, על פי הוראת אביו, החל למסור שיעורים בחכמת הקבלה. בשנת ת"ש הוציא לאור כתב עת בשם "האומה". כתב העת שיצא לאור בגיליון אחד בלבד, הוגדר כ"דו-שבועון בין-מפלגתי" והובאו בו ממאמריו של אביו. זמן קצר אחר הופעת העיתון אסרה משטרת המנדט הבריטי על המשך הפצתו, באשמת שווא של קידום עמדות קומוניסטיות.[1] בשנת תש"ג ייסד אביו שיעור קבוע בקבלה לתושבי העיר חיפה, ואת מסירת השיעור הפקיד בידיו.

עזר רבות לאחיו רבי ברוך שלום אשלג שהיה יד ימינו של אביו בהוצאת פירוש הסולם והפצתו, ולדודו יהודה צבי ברנדויין. בשנת תשכ"א התפלג מחסידות אחיו רבי ברוך שלום אשלג שעימו הלכו אחיו רבי משה אשלג ורבי יעקב אשלג וכן חתניו של אביו וכל תלמידי וחסידי אביו, והקים בית מדרש בבני ברק ללימוד חכמת הקבלה. הוא מסר בבית מדרשו שיעורים יומיים בספר הזוהר עם פירוש הסולם. כמו כן הקים ישיבה לבחורים וכולל אברכים שעסקו גם בחכמת הקבלה. בית המדרש פעיל עד היום בניהול בנו, הרב שמחה הלוי אשלג.[2]

מלבד השיעורים בבית מדרשו נהג הרב אשלג למסור שיעורים בקבלה ברחבי ישראל, בין השאר ייסד שיעורים בירושלים ובחברון. בקריית ארבע ייסד כולל אברכים שחילקו את לימודם, חצי יום לתורת הנגלה וחצי יום לתורת הנסתר. הוא עצמו היה בא, אחת לשבוע, למסור שיעורים לאברכי הכולל. כמו כן היה מוסר שיעורים במערת המכפלה עצמה.

כאביו, הקפיד הרב אשלג על "נוי סוכה", והיה מקים בחצר בית מדרשו סוכה מיוחדת ביופיה ונכללו בה תצוגות אמנותיות שונות.[3] בימי חג הסוכות היו רבים מתושבי בני ברק נוהרים לסוכתו כדי ליהנות מיופיה.

נפטר בז' בכסלו תשמ"ד, ונקבר בהר המנוחות, סמוך לציונו של אביו בעל הסולם. על מצבתו נכתב שהיה הוא זה שגרם לאביו לחבר את פירוש הסולם על ספר הזוהר, בעקבות שאלה ששאל אותו בחכמת הקבלה. שאלה זו הובילה את אביו לפרש את ספר הזוהר בשפה השווה לכל איש.

ב-ה'תשס"ג הוציא מכון "עטרת שלמה" את הקובץ "ספר עטרת שלמה-חנוכה" - ליקוט משיחותיו שהעביר בשנים תשל"ה-תשמ"ג.

מתלמידיו

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0