קולקטיביזציה
קולקטיביזציה של החקלאות היא מעבר מחקלאות שבה לכל איכר יש משק לעצמו (שבו הוא מעסיק גם שכירים), לחקלאות מאורגנת ושיתופית, שבה כל אחד מהאיכרים שותף לעבודה החקלאית ולפירותיה.
ברית המועצות
משטרו של סטלין בברית המועצות כפה על האיכרים קולקטיביזציה של החקלאות. התוכנית נועדה להחליף את החקלאות הביזורית בחוות קטנות שהשתמשה באמצעים פשוטים ובסיסיים בלבד, בחקלאות ריכוזית המאורגנת בקולחוזים וסובחוזים, המשתמשת באמצעים מודרניים, בחוות גדולות, כך שניתן יהיה לייצר אוכל באופן יעיל יותר. בפועל גרמה התוכנית להרס מעמד איכרים שלם, ירידה דרסטית ברמת החיים של האוכלוסייה כולה, והאוכלוסייה הכפרית במיוחד, ולהתנגדות אלימה לשלטון בקרב מעמד זה.
סטלין האשים את מעמד האיכרים (המכונים "הקולאקים") בירידה בייצור המזון, וכינה אותם פרזיטים קפיטליסטים שאירגנו התנגדות לקולקטיביזציה. מעמד זה דוכא בשיטות אכזריות של הרג והגליה למחנות עבודה במזרח הרחוק, כאשר הגדרת המילה "קולאק" התרחבה מהוראתה המקורית - בן מעמד האיכרים האמיד, לכל מי שהתנגד לקולקטיביזציה, הגדרה שכללה אנשים רבים שהיו רחוקים מלהיות עשירים.
היסטוריונים רבים מסכימים כי הקולקטיביזציה הכפויה גרמה לרעב המוני שגרם למיליוני מיתות בשנים 1932 ו-1933, במיוחד באגן הוולגה התחתון באוקראינה (הרעב נקרא בשם הולודומור). דובר אף על תופעה נרחבת של קניבליזם כתוצאה מן הרעב. כמו כן הושמד חצי מהמשק החי בברית המועצות.
ישראל
בישראל מומש רעיון הקולקטיביזציה בקיבוץ ובמושב השיתופי. במשך שנים רבות היווה הקיבוץ מודל להצלחה של קולקטיביזציה, אך בסוף המאה ה-20 פג הקסם ברעיון זה, וקיבוצים רבים נקלעו למשבר כלכלי הידוע בשם "משבר הקיבוצים" והחלו בתהליכי הפרטה.
קישורים חיצוניים
