שושלת רוריק

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית.
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית.

בית רוריק או שושלת רוריק הייתה השושלת הראשונה של הנסיכויות הטרום-רוסיות (כולל נסיכות מוסקבה), אשר הפכו מאוחר יותר לרוסיה המודרנית. נציגי השושלת שלטו בשתי תקופות שלטון 862-1598 ו-1610-1612 בשטחים שהיום הם רוסיה האירופית וחלקים מאוקראינה ובלארוס. מוצאו של מייסד השושלת שנוי במחלוקת, הגרסאות נחלקות בין מוצא מדנמרק על פי ההיפותזה הנורמניסטית לבין מוצא סלאבי מערבי מאזור מזרח גרמניה על פי ההיפותיזה האובודריטית. הנחה נוספת גורסת כי מוצאו היה פיני שהגיע ככל הנראה משוודיה, גרסה זאת צברה פופולריות בעיקר פרויקט חקר הדנ"א של שושלת רוריק שנערך לאחרונה.

היסטוריה של הנסיכים והצארים

בהתאם לכרוניקה הרוסית הראשונה השושלת נוסדה על ידי רוריק, שליט נובגורוד בשנת 862. בהתחלה הם שלטו על נובגורוד בלבד, אחר כך על קייב ונקראו נסיכי קייב הגדולים. ברוב השנים שעד 1054 נסיכי רוריק שלטו על נסיכות מאוחדת שבירתה קייב, שפעמים מספר חולקה בין בני השליט שמת ואחר כך אוחדה מחדש על ידי הבן החזק ביותר. לאחר מותו של ירוסלב החכם ב-1054 הנסיכות הגדולה חולקה סופית בין בניו, כשהתואר הנסיך הגדול נהיה נומינלי בלבד. הנסיכויות הנוספות שנוצרו עם מותו של ירוסלב היו רוסטוב ונובגורוד. כמה דורות אחר כך נוצרו נסיכויות נוספות והשלטון המרכזי נהיה רופף עוד יותר. ב-1169 נסיכות ולדימיר ירשה את התואר הנסיכות הגדולה, וב-1362 בתואר זה זכתה נסיכות מוסקבה. ב-1243 רוב הנסיכויות הרוסיות נכבשו על ידי המונגולים, והחאן היה זה שאישר את מינויים של הנסיכים. ב-1480 נסיכות מוסקבה השתחררה מעול המונגולים והטטרים והתחילה לכבוש ולאחד תחת חסותה את כל הנסיכויות הרוסיות, תהליך שהושלם רק בימיו של איוואן האיום. פיודור הראשון היה הצאר האחרון מהענף המוסקבאי של בית רוריק. (ענף צעיר יותר של הענף המוסקבאי גלה במאה ה-15 עקב מאבקים פוליטיים פנימיים והמשיך להתקיים בממלכת פולין-ליטא) האדם היחיד מבית רוריק ששלט אחריו הוא וסילי שויסקי מענף צעיר יותר בין 16101612. לאחר מותו של שויסקי נבחר מיכאיל רומנוב לצאר של רוסיה ויסד את שושלת רומנוב.

אצולה

מבית רוריק יצאו משפחות אצולה רבות, חלקן מתקיימות גם בימינו. הידועות שבהן: אובולנסקי, אוסטרוגסקי, בורובסקי, בריאטינסקי, וולקונסקי, שויסקי, דולגורוקוב, גורצ'קוב, איזמאילוב, מסלסקי, פוזינה, בולגקוב, גגרין, שחובסקוי.

קשרים עם בתי מלוכה אחרים באירופה

שליטי אירופה בימי הביניים נהגו לחזק כל ברית פוליטית על ידי נישואי ילדיהם. בשיטה זו השתמשו גם נסיכי בית רוריק. אנה בתו של ירוסלב החכם נישאה למלך צרפת אנרי הראשון והייתה אמו של פיליפ הראשון, בתו האחרת, אנסטסיה, נישאה למלך הונגריה אנדרש הראשון. בתו של לב מגליציה נישאה למלך פולין מבית פיאסט.

שליטי רוסיה
נסיכי ולדימיר | נסיכי מוסקבה | צארים של רוסיה | קיסרי רוסיה | שליטי ברית המועצות | נשיאי הפדרציה הרוסית
איוואן הרביעי "האיום" | פיודור הראשון | בוריס גודונוב | פיודור השני | דמיטרי הכוזב הראשון | דמיטרי הכוזב השני | וסילי שויסקי | מיכאיל הראשון | אלכסיי הראשון | פיודור השלישי | איוואן החמישי | פיוטר הראשון "הגדול"

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא שושלת רוריק בוויקישיתוף
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

34186984שושלת רוריק