מנהיגי ברית המועצות
במהלך שישים ותשע שנות קיומה, מנהיגה של ברית המועצות היה בדרך כלל מנהיג דה פקטו שלא היה בהכרח ראש המדינה, אלא מילא תפקידים כמו ראש הממשלה או המזכיר הכללי של המפלגה. על פי חוקת 1977, יו"ר מועצת השרים של ברית המועצות היה ראש הממשלה,[1] ויו"ר נשיאות הסובייט העליון היה ראש המדינה.
במהלך עלייתו לשלטון של יוסיף סטלין בשנות ה-20 של המאה ה-20, הפך תפקיד המזכיר הכללי של המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות לשם נרדף עבור מנהיגה של ברית המועצות. תפקיד זה בוטל על ידי סטלין עצמו בשנת 1952, אך נוצר מחדש על ידי ניקיטה חרושצ'וב עבור עצמו, תחת השם המזכיר הראשון. בשנת 1966 החזיר לאוניד ברז'נייב, יורשו של חרושצ'וב, את השם המקורי. נושא המשרה שלט בפועל במפלגה הקומוניסטית, ודרכה בברית המועצות כולה, עד שנת 1990. בהיעדר מסגרת חוקית רשמית לסמכויותיו של המזכיר הכללי, לא היו כללים ברורים למנגנון הירושה של התפקיד. לכן, עם מותו או הדחתו של כל מנהיג סובייטי, יורשו היה זקוק לתמיכתם של גופים מפלגתיים או ממשלתיים חזקים כדוגמת הפוליטביורו או הוועד המרכזי. בשנת 1990, יצר המזכיר הכללי דאז מיכאיל גורבצ'וב תפקיד חדש – נשיא ברית המועצות, אליו נבחר הוא עצמו בבחירות שנערכו בין חברי ועידת נציגי העם. במקביל, חברי ועידת נציגי העם הצביעו על הסרתו של סעיף 6 בחוקת ברית המועצות, שקבע כי ברית המועצות היא מדינה חד מפלגתית הנשלטת על ידי המפלגה הקומוניסטית. כמו כן, במקרה של מותו, התפטרותו או הדחתו של נשיא מכהן, נקבע כי סגן הנשיא יתמנה למחליפו, אך עד קריסתה בדצמבר 1991, תרחיש זה מעולם לא קרה בברית המועצות.
רשימת מנהיגי ברית המועצות
להלן רשימת מנהיגי ברית המועצות, מאז הקמתה בשנת 1922, ועד לנפילתה בשנת 1991. הסימן † ליד תאריך סיום הכהונה מציין מוות בעודו מכהן.
| שם (תקופת חיים) |
תמונה | תקופת השלטון | משרה ממשלתית | מדיניות | ראש הממשלה | ראש המדינה | הערות |
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| ולדימיר לנין (1870–1924) |
.jpg)
|
30 בדצמבר 1922 ↓ 21 בינואר 1924† |
יו"ר הסובנארקום | לניניזם • מלחמת האזרחים הרוסית • קומוניזם מלחמתי • נא"פ |
ולדימיר לנין | מיכאיל קלינין | לנין היה מנהיגם של הבולשביקים וייסד את המפלגה הקומוניסטית כשפרשו הבולשביקים ממפלגת הפועלים הסוציאל-דמוקרטית הרוסית. לאחר מהפכת אוקטובר ב-1917 לנין הפך למנהיגה של הרפובליקה הסובייטית הפדרטיבית הסוציאליסטית הרוסית, ולמנהיגה של ברית המועצות עם הקמתה ב-1922 ועד מותו. |
| יוסיף סטלין (1878–1953) |
|
21 בינואר 1924 ↓ 5 במרץ 1953† |
המזכיר הכללי של המפלגה הקומוניסטית (1922–1952) יו"ר מועצת השרים (1941–1953) |
סטליניזם • סוציאליזם בארץ אחת • קולקטיביזציה • תיעוש כפוי • הטיהורים הגדולים |
אלכסיי ריקוב (1924–1930) ויאצ'סלב מולוטוב (1930–1941) יוסיף סטלין (1941–1953) |
מיכאיל קלינין (1922–1946) ניקולאי שברניק (1946–1953) |
לאחר מותו של לנין שלט סטלין כחלק מטרויקה לצד גריגורי זינובייב ולב קמנייב. אך עד אפריל 1925 הפך סטלין לדיקטטור יחיד ורודן מוחלט בתפקידו כמזכיר הכללי של המפלגה, וב-1941 הפך לראש הממשלה באופן רשמי. בין 19 ביולי 1941–3 במרץ 1947 שימש גם כשר ההגנה, ועמד בראש הוועדה להגנת המדינה במשך כל שנות מלחמת העולם השנייה. |
| גאורגי מלנקוב (1901–1988) |
.jpg)
|
5 במרץ 1953 ↓ 14 בספטמבר 1953 |
יו"ר מועצת השרים | גאורגי מלנקוב | ניקולאי שברניק (1946–1953) קלימנט וורושילוב (1953–1960) |
לאחר מותו של סטלין ירש מלנקוב את כל תפקידיו ושלט כחלק מטרויקה לצד ויאצ'סלב מולוטוב ולברנטי בריה, אך נאלץ להתפטר מרובם לאחר חודש בלבד בהוראת הפוליטביורו. הטרויקה התפרקה כאשר נעצר בריה ביוני 1953. בספטמבר הפך ניקיטה חרושצ'וב למזכיר המפלגה וב-1955 הודח מלנקוב מראשות הממשלה. | |
| ניקיטה חרושצ'וב (1894–1971) |
 |
14 בספטמבר 1953 ↓ 14 באוקטובר 1964 |
המזכיר הכללי של המפלגה הקומוניסטית | ההפשרה • דה-סטליניזציה • הפיצול הסיני-סובייטי • הרפורמה המוניטרית |
גאורגי מלנקוב (1953–1955) ניקולאי בולגנין (1955–1958) ניקיטה חרושצ'וב (1958–1964) |
קלימנט וורושילוב (1953–1960) לאוניד ברז'נייב (1960–1964) אנסטאס מיקויאן (1964–1965) |
בספטמבר 1953 הפך חרושצ'וב למזכיר הכללי של המפלגה ולמנהיג ברית המועצות. במרץ 1958 חיזק עוד יותר את כוחו כשהפך ליו"ר מועצת השרים. באוקטובר 1964, בעודו נופש באבחזיה, נקרא בדחיפות לחזור למוסקבה לישיבה של נשיאות הסובייט העליון. בישיבה הלוהטת ביותר מאז ימי הקבוצה האנטי-מפלגתית, אולץ חרושצ'וב להתפטר מכל תפקידיו, בנימוק רשמי של "גיל מתקדם ובריאות לקויה". |
| לאוניד ברז'נייב (1906–1982) |
|
14 באוקטובר 1964 ↓ 10 בנובמבר 1982† |
המזכיר הכללי של המפלגה הקומוניסטית | עידן הסטנגציה • הרפורמה הכלכלית • דוקטרינת ברז'נייב • דטאנט |
אלכסיי קוסיגין (1964–1980) ניקולאי טיחונוב (1980–1985) |
אנסטאס מיקויאן (1964–1965) ניקולאי פודגורני (1965–1977) לאוניד ברז'נייב (1977–1982) |
באוקטובר 1964 התמנה ברז'נייב למזכיר הכללי של המפלגה במקומו של חרושצ'וב. למרות היותו ראש מפלגת השלטון, בתחילה הוא שלט כחלק מטרויקה לצד אלכסיי קוסיגין וניקולאי פודגורני, ורק בשנות ה-70 הפך למנהיגה הבלתי מעורער של ברית המועצות. ב-1977 התמנה ברז'נייב ליו"ר נשיאות הסובייט העליון (ראש המדינה הרשמי) במקומו של פודגורני. הוא מת ב-1982 בעודו מכהן, ונערכה לו הלווייה ממלכתית. |
| יורי אנדרופוב (1914–1984) |
קובץ:Yuri Andropov - Soviet Life, August 1983.jpg | 10 בנובמבר 1982 ↓ 9 בפברואר 1984† |
המזכיר הכללי של המפלגה הקומוניסטית | ניקולאי טיחונוב | יורי אנדרופוב | ירש את ברז'נייב בתפקידיו כמזכיר הכללי של המפלגה ויו"ר נשיאות הסובייט העליון (החל מ-16 ביוני 1983). | |
| קונסטנטין צ'רניינקו | 
|
9 בפברואר 1984 ↓ 10 במרץ 1985† |
המזכיר הכללי של המפלגה הקומוניסטית | ניקולאי טיחונוב | קונסטנטין צ'רניינקו | ירש את אנדרופוב בתפקידיו כמזכיר הכללי של המפלגה ויו"ר נשיאות הסובייט העליון (החל מ-11 באפריל 1984). בשל מצבו הבריאותי, הוא שלט בתחילה כחלק מטרויקה לצד אנדריי גרומיקו ודמיטרי אוסטינוב, אך אוסטינוב נפטר מספר חודשים לאחר מכן, בדצמבר 1984. | |
| מיכאיל גורבצ'וב (1931–2022) |
.png)
|
10 במרץ 1985 ↓ 25 בדצמבר 1991 |
נשיא (1990–1991) המזכיר הכללי של המפלגה הקומוניסטית |
פרסטרויקה • גלאסנוסט • דמוקרטיזציה • דוקטרינת סינטרה |
ניקולאי טיחונוב (1980–1985) ניקולאי ריז'קוב (1985–1991) ולנטין פבלוב (1991) איוואן סילאייב (1991) |
אנדריי גרומיקו (1985–1988) מיכאיל גורבצ'וב (1988–1991) |
כיהן כמזכיר הכללי של המפלגה ממותו של צ'רניינקו ועד התפטרותו ב-24 באוגוסט 1991. יו"ר נשיאות הסובייט העליון מ-1 באוקטובר 1988 עד שהמשרד פורק ב-25 במאי 1989, ויו"ר הסובייט העליון מאז פירוק הנשיאות ועד 15 במרץ 1990. ב-15 במרץ 1990 הפך לנשיא הראשון של ברית המועצות בבחירות שנערכו יום לפני כן בפעם הראשונה בהיסטוריה של ברית המועצות. גורבצ'וב התפטר ב-25 בדצמבר 1991, ויום אחד לאחר מכן התפרקה ברית המועצות. |
ראה גם
הערות שוליים
- ^ Armstrong 1986, p. 169.
מקורות
- Armstrong, John Alexander (1986). Ideology, Politics, and Government in the Soviet Union: An Introduction. University Press of America. ASIN B002DGQ6K2.
