רבי שלום שכנא מפראהבישט
| לידה |
תקכ"ט מזריטש |
|---|---|
| פטירה | י"ג בתשרי תקס"ג (בגיל 33 בערך) |
| מקום פעילות | פוהרבישצ'ה |
| רבותיו |
רבי שלמה מקרלין רבי מנחם נחום מטשרנוביל |
| אב | רבי אברהם המלאך |
| צאצאים |
רבי אברהם מפראהבישט רבי ישראל מרוז'ין |
רבי שלום שכנא מפראהבישט (ה'תקכ"ט - י"ג בתשרי ה'תקס"ג) הנודע גם בכינויו רבי שלום הגדול (=דער גרויסער רבי שלום), היה בנו של רבי אברהם המלאך (בן המגיד ממעזריטש) ואביו של רבי ישראל מרוז'ין.
תולדותיו
נולד במזריטש שבאוקראינה לרבי אברהם המלאך, בנו של רבי דב בער ממזריטש ולרבנית גיטל, בתו של רבי משולם פייביש מקרמניץ. נקרא על שם אבי סבתו רבי שלום שכנא מטורטשין.
בהיותו בן שמונה נפטר אביו (בי"ב בתשרי ה'תקל"ז). היתום הצעיר ואחיו הגדול רבי ישראל חיים נשלחו על ידי אמם - שבחרה שלא להינשא בשנית - לביתו של ידיד בעלה ותלמיד חמיה, רבי שלמה מקרלין, על מנת שיגדלם ויחנכם בדרכי התורה והחסידות, בראותה בו המוכשר ביותר מבין ידידי בעלה לתפקיד זה.
בגיל צעיר מאד נישא לרבנית חוה, נכדתו של רבי מנחם נחום מטשרנוביל בעל ה'מאור עיניים' (שהתגורר באותה תקופה בפוהרבישצ'ה או 'פראהבישט' בעגה היידישאית, פלך קייב שבאוקראינה), בת בתו הרבנית מלכה אשת רבי אברהם מקאריסטשוב, כשחלק גדול מחינוכו ספג בבית סבו.
החל לכהן ברבנות עוד בעת שחמיו זקנו - רבי מנחם נחום - כיהן בה כמגיד, וחסידיו אף בנו עבורו בית מדרש מיוחד בעיר[1].
לאחר תקופה עבר רבי מנחם נחום לכהן כמגיד בעיר צ'רנוביל, באמרו כי שמע בשמים כי רבי שלום שכנא צריך לנהוג ברבנות פראהבישט[2]. גדלותו העצומה הביאה אליו תלמידים מכל רחבי אוקראינה, ביניהם נמנו רבי נתן מברסלב שאף מציין זאת בכתביו, גיסו (אחי אשתו) רבי ישראל מבאהפלי וגיסו בזיווג ראשון (חתן חמיו) רבי אריה לייב מבנדר (אחיו של רבי משה צבי מסאווראן).
יחס גדולי הדור אליו
גדולי דורו התייחסו אליו בהערכה רבה, הן עקב יחוסו הגדול והן מצד גדלותו בתורה בחסידות ובמידות. הסבא משפאלי התבטא כלפיו: "אביו היה מלאך (- רבי אברהם המלאך), אם כך אמו הייתה מלאכית, לא פלא שנולד להם בן כזה". רבי נחמן מברסלב התבטא לאחר פטירתו: "בפראהבישט היה אור גדול שכבה, והותיר אחריו חשכה עצומה".
גיסו, רבי ישראל מבהאפולי, מחבר הספר "עטרת תפארת ישראל", מצטט רבות את רבי שלום שכנא ומתארו בתארים מופלגים: "צדיק יסוד עולם, אדוני מורי ורבי גיסי" ועוד.
עד היום נוהגים בקרב חסידי רוז'ין ובחסידויות נוספות, להזכיר את שמו בסילודין בליל שישי (יום חמישי בערב), באמירה "בזכות רבי שלום הגדול", כסגולה לשבת טובה. המקור לכך הוא אמרתו של רבי שלום שכנא עצמו כי אם מדברים על צדיקים בליל שישי זוהי סגולה לשבת טובה (א גוט שבת), "והסגולה תועיל גם אם ידברו ממני, ואף אם יזכירו את השולחנות או הספסלים שלי"[3].
צאצאיו
- רבי אברהם מפראהבישט - קיבל את שרביט ההנהגה עם פטירת אביו והוא רק בן שבע-עשרה. אך הוא לא האריך ימים ונפטר זמן קצר לאחר מכן (י"ז באדר תקע"ג) מבלי להותיר אחריו צאצאים, אלמנתו (נכדת רבי דוד לייקס) קיבלה "חליצה" מאחיו הצעיר ונישאה בשנית לרבי יוסף דוד מאליק.
- רבי ישראל מרוז'ין מייסד שושלת רוז'ין והאדמו"ר הראשון שלה, ממנה מסתעפות עד ימינו שושלות; חסידות סדיגורה, חסידות בויאן, חסידות בוהוש, חסידות וסלוי וחסידות קופיטשניץ.
- הרבנית חנה איטה אשת רבי יצחק מגארנוב בנו של רבי מרדכי מקרמניץ. על צאצאיהם נמנה רבי אברהם יצחק קאהן, האדמו"ר מתולדות אהרן. גם האדמו"רים מסקווירה בורו פארק, זוויהל, בוסטון, סאסוב, זוטשקא, סטרטין ועוד.
- דב בער - נפטר בצעירותו בחיי אביו. היה מאורס לבתו של רבי לוי יצחק מברדיטשוב.
תורתו
רבי שלום שכנא, לא הותיר אחריו דברי תורה בכתובים. גיסו הביא מדבריו בספרו "עטרת תפארת ישראל", ובספר 'חסד לאברהם' מאביו המלאך - שיצא לאור מיד אחר פטירת בנו - הובא 'הנהגות ישרות' שהדריך. וכן הובאו מדבריו בספרים: "משמיע שלום", "דרכי שלום" ו"נר ישראל".
כיום יוצא לאור מדי שבוע עלון 'סגולת שלום' על ידי מוסדות 'חסידות שטפנשט', הכולל עיונים וביאורים בדברי תורתו, תולדותיו ופעליו ופרסום הסגולה להזכיר את שמו בליל שישי[4].כמו כן יוצא לאור גליון 'והתענגו' על ידי מכון 'חמודות שלום' באשדוד.
לקריאה נוספת
- יצחק אלפסי, "אנציקלופדיה לחסידות- אישים" כרכים א-ג, הוצאת מוסד הרב קוק, 1986, 2000, 2004.
קישורים חיצוניים
- דוד הלחמי, רבי שלום שכנא ברבי אברהם מפרובישץ, ערכו בספר "חכמי ישראל", תל אביב תשי"ח, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
הערות שוליים
