רבי אריה לייב מבנדר

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי אריה לייב מבנדר
לידה ה'תקל"ב
פטירה ג' בתמוז ה'תרי"ד (בגיל 82 בערך)
מקום פעילות Flag of Russia.svg בנדר, בסרביה
רבותיו רבי שלום שכנא מפראהבישט, רבי ברוך ממז'יבוז' ורבי אברהם יהושע העשיל מאפטא

רבי אריה לייב וורטהיים מבנדר (ה'תקל"ב - ג' בתמוז ה'תרי"ד) היה רב ואדמו"ר בבענדר, ומייסד חסידות בענדר.

ביוגרפיה

רבי אריה לייב נולד לרבי שמעון שלמה מסאווראן[1], המגיד מסוורן[2]. נשא לאשה את לאה בתו של רבי אברהם מקוריסטשוב, חתנו של רבי מנחם נחום מצ'רנוביל. לפי מסורת משפחתית שמע רבי מנחם נחום שבשמים חוזרים על דבריו של רבי שמעון שלמה מסאווראן, וביטלו בזכותו גזירות על ישראל, ומיהר לפוגשו ולהשתדך עמו[3].

לאחר נשואיו עבר לגור בסמוך לחותנו שהתגורר בפראהבישט, ודבק בגיסו רבי שלום שכנא מפראהבישט. אחיו הצעיר רבי משה צבי מסאווראן שהה בביתו בפראהבישט במשך תקופה עד לנישואיו[4], ובתקופה זו הכיר רבי אריה לייב במעלת אחיו ודבק בו. בהשפעת אחיו נסע לאחר פטירת גיסו רבי שלום שכנא אל רבי ברוך ממז'יבוז' ולאחר פטירתו לרבי אברהם יהושע העשיל מאפטא.

בשנת ה'תקע"ד הוכתר כרב העיר בנדר[5], בהשפעת אחיו מסאווראן. בשנת ה'תקצ"ח, לאחר פטירת אחיו רבי משה צבי מסאווראן, שסחף אחריו כל חסידי בסרביה, החלו תושבי האזור להתייחס אל רבי אריה לייב כאדמו"ר, למרות התנגדותו, וכך נפתחה בבנדר חצר חסידית גדולה, שהתקיימה עד השואה[6].

רבי אריה לייב נפטר בג' בתמוז תרי"ד בגיל 82, ונקבר בבית העלמין המקומי בבנדר.

על פי המסופר[7], בשנת ה'תש"י שלטונות העיר בנדר, רצו לחרוש את בית העלמין הישן ולבנות עליו בתי מגורים חדשים. לאחר הפעלת לחצים מצד החסידים, הוסכם כי הרוצה לפנות קברים מבית העלמין יורשה לפנותם למקום מיוחד שהוקצה לכך. כאשר ימים ספורים לאחר מכן כמה מהחסידים פנו לפנות את קברו של רבי אריה לייב, נוכחו לראות את גופתו שלימה עם התכריכים שנראו כחדשים. 

צאצאיו

כאמור נשא את לאה, בת רבי אברהם מקוריסטשוב. צאצאיהם:

בזיווג שני נשא את יהודית בת רבי יהודה מאיר משפיטובקה. צאצאיהם:

  • יוטא, אשת רבי לוי יצחק דרבמדיקר, אב"ד ניגרעשט
  • רחל שיינדל, אשת רבי יוסף קצנלבוגן, אב"ד גרוסלס

לקריאה נוספת

  • הרב יוסף ירוחם פישל הגר, צבי לצדיק, בפרק העוסק ברבי אריה לייב מבנדר.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ נפטר בכ"א באייר בין תקס"א לתקס"ה.
  2. ^ היה מיוחס לרבי שמשון ורטהיימר אב"ד וינה ומתלמידיו של המגיד ממזריטש.
  3. ^ שולשלת הקודש סאווראן - בענדר, בתוך "אור השמש", ירושלים תשס"ח, עמ' ג'
  4. ^ לאחר שאביהם רבי שמעון שלמה נישא בשנית
  5. ^ אודות רבנותו ראה בבארות המים, באר שבע, פרק לד עמ' נה; באר לחי ראי עמ' קעה אות  ג'
  6. ^ בארות המים באר לחי ראי ע' קעה ברשימה אות ו'. באר שבע פרק ל ע' נב
  7. ^ על פי עדות ר' אפרים זלמן לרנר ששמע מפי ר' יוסף שניידר שהיה מהמתעסקים.
  8. ^ ב"ר אהרן ב"ר שמואל חתן רבי פנחס מקוריץ.