לדעתי חסר בערך תוכן מהותי: מה גדר החיוב והאם למי שיכול יש חיוב ללמוד כל היום. דעתכם?
שיחה:מצוות תלמוד תורה/ארכיון
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מיעוט שיחה, איך כל מה שהובא קשור לת"ת?
כן היה אפשר להביא את פסק השו"ע יל ת"ח שאינו מדקדק במצוות וכו', אבל מה שהובא קשור לירא"ש, לא לת"ת.
נ.ב. לפי כללי גי' יציבה יש לפתוח דיון לפני הביטול.
למה שלא יהיה לזה מקום בערך?
{ציטוט|תוכן=אמר רבה בר רב הונא כל אדם שיש בו תורה ואין בו יראת שמים, דומה לגזבר שמסרו לו מפתחות הפנימיות ומפתחות החיצונות לא מסרו לו, בהי עייל?
הגמרא (בכל אופן בסוף הקטע) מדברת באופן מפורש על "תורה".
שמש מרפא, במאמרים אלה שמו חז"ל יר"ש כתנאי לקיום מצות ת"ת ולא כמצוה לעצמה: "אם לאו מוטב שלא העלית", או כלשונם במקום אחר: "אם אין יראה אין תורה".
כוונתי הייתה בעיקר למאמר רבא על השאלות בשעת מיתה, ואכן לשאר העריכה יש מקום.
הצדק עמך לפי הסבר הגרי"ס (אור ישראל סימן כז), שקנין יראת ה' לעיכובא רק בחלק המצוה של קנין ידיעת התורה (פלפלת בחכמה, הבנת דבר מתוך דבר), שרק ע''י כן יכול להגיע לאמת, ולא בחלק הלימוד (קבעת עתים לתורה) שהוא מצוה לעצמו. הרחבתי את הערך בהתאם.
אמנם ודאי הדברים כוללים יר"ש בסיסית, שהיא תנאי מקדים לכל לימוד תורה (כמבואר נפה''ח ש''ד פ''ה ואילך).
לענ"ד יותר נכון לקרוא לערך כך (ונפק"מ לעוד ערכים). מכלולאים פעילים מה דעתכם? רזיאל • שיחה • כ"ב באב ה'תש"ף 07:33 (IDT)
צריך להחליט על כל הערכים עם הסיומת (מצווה), אם לשנות ל"מצוות" ,
וכמו מצוות יישוב ארץ ישראל, מצוות הקהל, מצוות הענקה, מצוות זכירת מעשי עמלק, מצוות תוכחה.
לכך התכוונתי שזה נפק"מ לא רק כאן.
אבל לא נראה לי דחוף מאוד כרגע להתעסק בשינויים מקיפים כאלו במה שאינו הכרחי.
מסכים עם שניכם.
באנציקלופדיה יהודית יותר ראוי מצוות...
זה לא סוף העולם.
א בוחער ולמה?
אני חושב שזה מספיק
כי זה כפול לת"ת במובן הפשוט
תלמוד תורה כערך מרכזי בישראל[עריכה | עריכת קוד מקור]
על שטר כסף[עריכה | עריכת קוד מקור]
"והלא עניין לנו עם האומה העברית, האומה שידעה את החוק של "ושננתם לבניך" עוד מראשית עלייתה על הבמה ההיסטורית. ואומה זו הן ידעה גם בשנות האפלה שלה לשמור על נכס זה של לימוד חובה לכל ילדיה, ועוד בימי רבי שמעון בן שטח, בשעת התכנסותה מן הגולה חזרה לארץ ישראל, ידעה להושיב מלמדי תינוקות בכל עיר ובכל כפר, בכל גליל ובכל מדינה, וקבעה שכל עיר שאין בה מלמד תינוקות אין דינה כדין עיר. ואף בחשכת פזוריה ובכל קהילותיה, ידעה להטיל על כל קהילה להכניס לקרבה מלמדי תינוקות על חשבון כל יושביה. עשיר ורש, בין עקר ובין מרובה ילדים, רווק ולא רווק – כולם יחד צריכים לשאת בעול לימוד תורה".
— (התש"ט – 1949).
דוד בן-גוריון[עריכה | עריכת קוד מקור]
מכתבו של דוד בן-גוריון לאוניברסיטה העברית בייסודה
- במכתבו של דוד בן-גוריון לייסוד האוניברסיטה העברית בהר הצופים הוא כותב:
"...ממשלת ישראל קובעת - העיר ירושלים הייתה ותהיה המרכז לתורה, לתרבות ולמדע לכל הארץ ולעם העברי"
— - דוד בן-גוריון
מכלולאים פעילים מה דעתכם על פיסקה זו בערך על מצוות תלמוד תורה?
לדעתי בסדר אא"כ לא הבנתי את הבעיה.
הבעיה היא שכדי להביא את ערכה וחשיבותה של תורתנו הקדושה ולימודה, מצטטים את האפיקורסים הללו...
זאת אנציקלופדיה, אדרבה צריך לראות שאפילו הם מבינים את זה. אם אתה חושב שיש אפשרות לסגנן את זה יותר למטה וכו' - בשמחה.
אני 
אין נושאים ישנים יותר