מנייני המרפסות בז'אנר התרבותי
שיחה:מניין מרפסות/ארכיון
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
לא יודעת, אבל אולי יש מקום לכתוב שמנייני מרפסות הם בעקבות זאנר שירת המרפסות שהגיעה מחול. זה התחיל כך.
יש לך מקור לכך שהמניינים הגיעו בעקבות הז'אנר שציינת? אולי זו תגובה טבעית של אנשים הנתונים בסגר, מבלי שיצטרכו ללמד אותם לעשות את זה.
BAM, אם הערך היה מנייני מרפסות בהלכה היית צודק בהערתך. אבל תשים לב, שלמרות שהערך כיום עוסק כולו בעניינים ההלכתיים, הוא אמור לספר את כל הסיפור, מכל הזוויות שלו. תדמיין את האדם שיקרא את זה בעוד כמה עשרות שנים. זה יהיה לו מעניין לראות שמנייני מרפסות הפכו לאחד הסמלים של הסגר. לא כך?!
מישהו, תודה על התמונה המוצלחת שהעלית. שדרגת את הערך שדרוג רב. 
גם אני מצטרף ברוב תשואות, אם כי שהתמונה מתייחסת לדבר קרוב אך שונה מהמדובר בערך.
אם כן צריך להוסיף בערך...
מכלולאים פעילים, מישהו יודע כיצד ניתן להגיע לבעלי זכויות של תמונות כאן ולבקש מהם לשבץ את התמונות המוצלחות בערך?
אני לא מבין למה התמונה הזו קשורה כל כך, אפשר להוסיף אותה כקישור למטה. לא יותר.
איזו תמונה? זה סרט של שיעור ביוטיוב
כשהסרטון הזה מופיע בתוצאות של חיפוש תמונות בגוגל, רואים שם תמונה יפה של מנייני מרפסות. כשפותחים את הקובץ לא רואים את התמונה. כלומר התמונה היא רק האייקון של הקובץ. מעניין...
לדעתי צריך להיות 'מנין מרפסות'
צודק
מסכים.
גם אני [יוצר הערך להזכירכם!] 
לבקשתכם.
אם יהיו התנגדויות יידרש דיון מסודר והצבעה במקרה הצורך...
אני 
כי זה ערך על התופעה של המניינים האלו
זה סופי?
נשמע לי מוזר ברגע הראשון, כי זה ערך על הרבה דיני צירוף של מנין. אבל אח"כ חשבתי שוב שזה השם הנכון. אשמח לשמוע חוו"ד נוספת
למה לא מניין בזמן מגיפה?
אפילו שזה הרבה פחות מסעיר..
כי "מניין מרפסות" זהו השם שהתקבל ע"ע חיפושים בגוגל.
ואז מה?
צריך להרחיב אותו
ואז כדאי להשקיע בו.
יש כאן הרבה חומר (למי שפתוח לו) https://forum.otzar.org/viewtopic.php?f=73&t=50029&sid=0637ab617b9247af1da65b1e28623c74
ראיתי כעת שבנו של השבט הלוי יצא חוצץ נגד כל ההיתרים ולדעתו אפילו המשנ"ב לא התיר לסמוך על הרשב"א.
דעת הגרמ"מ קארפ, שהצירוף מועיל רק לענין קדיש וברכו, ובחזרת הש"ץ יתנה נדבה ובשבת וי"ט והש"ץ ימתין ויתפלל בקול עם קדושה.
בקישור שציינתי לעיל, בפורום של אוצר החכמה (שנטפרי אינה מחבבת).
אדרבה, תמצא מקורות לדבריך ותוסיף לגוף הערך. לגבי הרב גרוס אני תמה, כי רוב הערך בנוי למעשה על דבריו ולא ראיתי שכתב כך. שמעתי את העצה הזו שאתה אומר בשם הרב משה מרדכי קארפ, שכך יש לנהוג גם ביום חול, אבל לא מצאתי לכך מקור.
טעיתי ותיקנתי בהודעה, הרב קארפ.
הערך מקום רביעי בחיפוש השם בגוגל! לפני יומיים הוא היה בדף החמישי!
תחפש בגלישה נסתרת ותראה איפה הוא נמצא, זה עולה לך בעמוד הראשון כי חיפשת אותו כמה פעמים...
משתמש ישן ושאר מכלולאים פעילים - הערך התקדם למקום השלישי בחיפוש גוגל - הידד!
אתה כבר לא מעודכן זה כבר עומד על מקום שני...
גם בביטוי החדש 'מניין מרפסות' נמצאים בעמוד הראשון. מעניין כמה צפיות בפועל יש לעמוד (זה לא גלוי לכולם כמו בויקי), וכמה זמן שהיה.
מכלולאים פעילים לאף אחד אין תמונה שאפשר להעלות?
אתה מוזמן לצלם.
אני אוהב להגיד לאחרים מה לעשות. 
השאלה אם יש מי שמסכים לקבל פקודות 
נו נו. אם אף אחד לא מסכים. אז שלא ישימו תמונות. שיהיה להם בהצלחה...
מהמרפסת שלי זה לא משהו שמצטלם טוב, יש כמה טובים אבל אין לי מושג מי היוצר. יש צורך בתצלומים של המכתבים של הפוסקים?
וודאי!
אביר על סוס, בבקשה אם לא אכפת לך, תן קישורים ל"כמה טובים" שציינת אליהם.
אביר על סוס הסתיר את הרשומה הזאת (היסטוריה)
איציק ברגמן שלחתי לך דוא"ל
שחרחר קישור למייל פתוח רק לבעל המייל.
יש בערך כפילות של המכתבים בהערות שוליים, קישורים חיצוניים, ובראו גם.
יש קונטרס אחד שבאוצר החכמה שמיד יורד כשלוחצים על הלינק, ולא ברור מי מחברו
תעשה טובה ותתקן את הקישורים, או שתשלח לי קישורים למייל. הכפילויות - אתה צודק וצריכים לטפל בזה. לגבי הקונטרס האנונימי - כתבתי שזו שמועה בשם הרב לובין, והבאתי מקור לכך את הקונטרס הזה שהתפרסם בפורום אוצר החכמה.
אגב, אתה בטוח שהקישורים לא עובדים לכולם?! פשוט אני רואה אותם מוכחלים.
זה שהם כחולים זה בסך הכל אומר שזה לינק (חיצוני). תפתח דרך גלישה נסתרת ותראה מה שאחרים רואים.
זה הכל קישורים לאיזה מייל נעלם. הסרתי את כולם
ישר כוח לכל עורכי ערך זה אך לא לשכוח להוסיף תוספות אלו גם בערך המקורי המתבקש מניין הערך לצערינו מאוד דל..
התחלתי. יש עוד מה לעשות שם... בהצלחה.
מכלולאים פעילים, רצוי להוסיף פסקה בנושא תפילה ברמקול. אם יש למישהו מידע אודות רבנים שהתייחסו לשאלה ספציפית לעניין מנייני מרפסות, בבקשה שיוסיף לערך.
יש מחלוקת ידועה באופן כללי (הגרש"ז אוירבך והגר"מ פיינשטיין), ובבתי כנסיות של אלכסנדריה שבגמ' וכו', אתה מחפש מישהו שידבר דוקא על קורונה?
אגב, גם אולי כדאי אח"כ להוסיף את מה שתוסיף לתוך ערך רמקול. אין בו שום איזכור הלכתי.
קצת מרא"מ מגוגל:
ויקיטקסט, ישיבת הר ברכה, עולמות.
ועוד קצת שו"תים מהספר אשי ישראל: פרק כד אות ז:
מנח"ש ט סוסק"א אוסר, ובהגה מהחזו"א 'אפשר', וראה אג"מ או"ח ב קח, וד קכו, ארץ צבי כג, צי"א ד כו ב.
אם אתה רוצה עזרה דבר איתי.
באחד המכתבים או של הבן של הרב ווזנר או הגרמ"מ קארפ
יש לשים לב להבדל בין האם יש לענות "אמן" ושאר דברים כאשר שומעים מרמקול, שידור רדיו וכדומה - כאשר יש עשרה אנשים ששומעים את החזן בקולו הטבעי (מזכיר את בית הכנסת באלכסנדריה), לבין מקרה שכל משתתפי המניין שומעים את החזן אך ורק באמצעות רמקול, ולא את קולו הטבעי.
אבל רמקול ודאי לא קשור ל"צירוף למנין".
צירוף למנין זה כמו צירוף לזימון, וזה על ידי שהיה במקום אחד, ועל ידי ראייה. ויש מחלוקת אם זה ממש כמו זימון ע"י ראייה וכו' ובמ"ב מקל בשעה"ד. שמיעה לא קשורה לצירוף למנין, וכך גם רמקול. כך שתמיד הנידון ברמקול הוא לגבי ענייה.
אמנם בחזרת הש"ץ שיש דין שתשעה ישמעו, יש לדון אם ע"י רמקול זה לא נחשב שמיעה ואז אף שזה נחשב 'מנין' אי אפשר לעשות חזרת הש"ץ כי אין תשעה ש'שומעים'.
וכנראה זו גם כוונתך.
אכן כפי שכתבת, נידון הרמקול אינו מתייחס לשאלת הצירוף, אלא לשמיעת המתפללים את שליח הציבור, וזהו פן נוסף של שאלה הלכתית שצפה בעקיפין בעקבות תופעת מנייני המרפסות.
אצל הגרמ"מ קארפ אני לא רואה התייחסות. את מכתבו של הרב חיים וואזנר לא ראיתי, ובכל מקרה כדאי שמישהו יביא אותו לערך.
דויד, במשנה ברורה כתב שאם מסופק אם יש 10 שמקשיבים (דבר המצוי מאד לצערנו) יתנה הש"ץ לנדבה.
אתה רוצה שאחפש לך איפה בפוסקים כתובה ההשגה הזאת?
[דרוש מקור], בכל אופן.
הוספתי מקורות לפסקה
שמש מרפא הסתיר את הרשומה הזאת (היסטוריה)
שלמה המלך הסתיר את הרשומה הזאת (היסטוריה)
אין נושאים ישנים יותר