שיח' זוויד
 | |
| מסילת רכבת ממצרים לרפיח ליד שיח' זוויד | |
| מדינה |
 מצרים |
|---|---|
| מחוז | צפון סיני |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיירה | 44,448 (2006) |
| קואורדינטות | 31°13′28″N 34°06′35″E / 31.22444°N 34.10972°E |
| אזור זמן | UTC +2 |
שיח' זוויד (בערבית: شيخ زويد, באנגלית: Sheikh Zowaiid) הוא מרכז בדווי בצפון סיני הנמצא על הדרך בין רפיח ובין אל עריש. משיח' זוויד יוצא כביש דרומה לכיוון ניצנה. המקום מהווה מרכז שלטוני ומסחרי לאזור. המקום קרוי על שם שייח' זוויד, שקברו ניצב בין החולות. ב-2006 מנתה אוכלוסיית האזור שסביב לשיח' זוויד 44,448 נפש[1].
השייח' זוויד
השייח' זוויד לחם לצידו של עמר אבן אל-עאץ בסדרת מלחמות שבהן כבשו צבאות הראשידון המוסלמים את מצרים מידי האימפריה הביזנטית. הוא מת בשנת 640.
השייח' זוויד נחשב לקדוש הנערץ על ידי תושבי האזור, העולים על קברו כדי לשטוח את בקשותיהם. כמו כן נערכים על הקבר משפטים וגישורים, כמנהג יושבי המדבר.
העת העתיקה
שלוש כתובות בשפה יוונית קלאסית, משולבות ברצפת פסיפס צבעונית נמצאו בשנת 1913 בשייח' זוויד (מוצגות במוזיאון באיסמעיליה)[2]. הכתובות תוארכו לאמצע המאה ה-4 - אמצע המאה ה-5. רצפה זו, יחד עם משטחי פסיפס נוספים, נמצאו במבנה שתפקידו לא הוברר, אך מניחים שהיה מצודה. הכתובות נאות ואשר עובדיה מאוניברסיטת תל אביב מספר עליהן:[3]
- כתובת ראשונה: "אם אתם אוהבים אותי, אדונים, היכנסו בשמחה לאולם הגדול ואז נשמתכם תהנה מהאומנות שתראו שם. Cypris יצרה זאת. נדיבות העם איפשרה יצירת ריבועי אבן המוזאיקה. היא ערכה אותן בטוב טעם".
- כתובת שנייה: "ידידים, התבוננו בהנאה בדברי האומנות המקסימים, אשר זכו לביטוי בריבועי המוזאיקה. משתק ודוחה עיניים של מקנאים. אתם אלה שתהנו מהאומנות המהנה.
- כתובת שלישית: "תוכלו לראות את הבונה, Nestor, מעריץ היופי".
ליד שיח' זוויד, נמצא האתר הארכאולוגי תל אבו סלימה אשר נחפר על ידי פלינדרס פיטרי בשנים 1936-1935. הממצאים כללו מצודה שקירותיה בנויים לבני טיט מיובשות בשמש מהמאה ה-14 לפנה"ס וממצאים נוספים.
במפת מידבא, מהמאה ה-6, מופיע באתר זה יישוב בעל השם היווני "בתוליון" (ביוונית Β[ητ]υλιον). ייתכן שהכוונה לעיר "בתוליה" המתוארת בספר יהודית, שם ערפה יהודית את ראשו של הולופרנס.
מסעות מלחמה בעת החדשה
עקב מיקומו על דרך הים - נתיב התנועה העיקרי בצפון סיני, עברו בשיח' זוויד מספר מסעות מלחמה, גם בתנועה מזרחה במלחמת העולם הראשונה וגם בתנועה מערבה במבצע קדש ובמלחמת ששת הימים.
מלחמת העולם הראשונה
במלחמת העולם הראשונה, שימש המקום כאתר ההתארגנות של חיל המשלוח המצרי לקרב רפיח (1917).
במפקד שנערך בסיני ב-1937 נמנו במקום 395 תושבים[4].
מלחמת העצמאות
במבצע חורב, במסגרת הלחימה על משלטי צומת רפיח, פשטה יחידה של הגדוד הרביעי של חטיבת הראל על מוצבים באזור שיח' זוויד. הייתה זו הנקודה המערבית ביותר אליה הגיע צה"ל בציר הצפוני של סיני במלחמת העצמאות.
מלחמת ששת הימים
במלחמת ששת הימים פעלה אוגדה 84, בפיקוד אלוף ישראל טל, בציר הצפוני בחצי האי סיני. במסגרתה, נעה חטיבה 7 לרפיח דרך חאן יונס וחטיבה 35 איגפה את מתחמי רפיח מדרום. לאחר כיבוש צומת רפיח הופנתה חטיבה 35 לרצועת עזה וחטיבה 7 המשיכה מערבה, הבקיעה את מערך שיח' זוויד ומעבר הג'יראדי ובלילה התייצבו כוחות האוגדה במבואות אל עריש.
שנות השלטון הישראלי
עד מלחמת ששת הימים התקיים בשיח' זוויד שוק בידואי שבועי. לאחר המלחמה עלתה חשיבותה של אבו טייל הסמוכה, וחשיבות השוק בשיח' זוויד ירדה[5].
לאחר מלחמת ששת הימים הוקמה היאחזות הנח"ל "דקלה" מצפון לשיח' זוויד[6] על ידי גרעין של "בני עקיבא"[7], וממנה התפתח חבל ימית. בסמוך אליה הוקמה גם אנדרטת העשרה. שיח' זוויד שימש כבסיס פעילות עוינת נגד ישראל באזור[8]. במפקד של תחילת 1977 נמצאו בשיח' זוויד כ-2700 משפחות. בשנות ה-70 חוברה שיח' זוויד לאספקת מים של מקורות ולרשת החשמל[9].
שיח' זוויד כיום
באזור שיח' זוויד התבססו כנופיות פשע, ארגוני טרור של הג'יהאד הסלפי ושל אל-קאעידה, המתנגדים לשלטון המצרי[10]. על פי העיתון הערבי א-שרק אל-אווסט ב-2006, אותרו באזור שיח' זוויד מקומות מסתור רבים של החוליה שקשורה לביצוע הפיגוע שהיה בשוק ח'אן אל-ח'לילי בקהיר ב-2005[11]
בשנת 2011, בזמן המהומות במצרים, נערכו הפגנות מחאה רבות בשייח' זוויד נגד משטר מובארק. ב-27 בינואר 2011 נהרג מפגין על ידי כוחות צבא שהגיעו לפזר את ההפגנות.
בשנת 2012 נהרגו לפחות 20 פעילי טרור בקרבות בין צבא מצרים ללוחמים סלפיים באזור שייח' זוויד[12]
ביולי 2013, לאחר הדחת הנשיא מוחמד מורסי דיווח העיתון אל-חיאת על פעילות של צבא מצרים באזור, שבה נהרגו 36 אנשי חמאס וכ-200 נוספים נעצרו[13]. קרבות נוספים אירעו בספטמבר 2013[10] ובינואר 2014[14]. באוקטובר 2014 נהרגו 31 חיילים של צבא מצרים ועשרות נפצעו בפיגוע טרור באזור שיח' זוויד[15].
ראו גם
לקריאה נוספת
- צבי אילן, סיני ורצועת עזה - דרכים ואתרים (מדריך למטייל), מפעלי תרבות וחינוך - תרבות וחינוך, 1968.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ נתוני אוכלוסייה בערי מצרים
- ^ הפסיפס התגלה על ידי J. Clédat בשנת 1913. פירוט נוסף אפשר למצוא במאמר של אשר עובדיה, בפסקה "#קישורים חיצוניים" לעיל.
- ^ התרגום העברי הוא גולמי ונעשה מהתרגום היווני במאמרו של עובדיה
- ^ מנשה הראל, מסעי סיני, עמ' 76, הוצאת עם עובד, 1968
- ^ מנחם תלמי, השוק הגדול באבו טטויל, מעריב, 30 באוגוסט 1968
- ^ מנחם תלמי, שיהיה מה לספר לנכדים, מעריב, 6 ביוני 1969.
- ^ פנחס פרבר, נח"ל דקלים של בני עקיבא, מעריב, 16 ביוני 1969
- ^ אש על מפירי עוצר, דבר, 16 באפריל 1970
- ^ דני צדקוני, אור בשייח' זוויד, דבר, 25 באפריל 1977
- ^ 10.0 10.1 מסוקים מצריים תקפו חמושים וארגוני ג'יהאד בסיני, באתר מגפון, 7 בספטמבר 2013
- ^ ראמי מנסור, על הכיבוש וההרג ועל האנרכיה הביטחונית בשטחים הכבושים, באתר "מחסום" (דף ארכיון), 18 במאי 2006.
- ^ לפחות 20 הרוגים בקרבות בין צבא מצרים ללוחמים סלפיים באזור שייח' זוויד בצפון סיני. צבא מצרים הפעיל מסוקים שירו טילים., באתר "תיק דבקה", 8 באוגוסט 2012
- ^ אסף גבור, הצבא המצרי הרג עשרות חמושים של חמאס בסיני, באתר nrg, 11 ביולי 2013
- ^ AP, מצרים: 49 הרוגים אמש, 4 חיילים נרצחו הבוקר בסיני, באתר וואלה!, 26 בינואר 2014
- ^ א-סיסי מבטיח להילחם: "לא ניתן שישברו את מצרים", 25 באוקטובר 2014, באתר mako
