אל-חיאת (עיתון)

מתוך המכלול
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
לוגו עיתון אל-חיאת

אל-חיאת (الحياة; בערבית: "החיים") הוא עיתון בשפה הערבית היוצא לאור בלונדון.

העיתון, בבעלות סעודית ובעל גישה פאן-ערבית, מודפס סימולטנית בלונדון, ריאד, פרנקפורט, קהיר, בחריין, ביירות וניו יורק ויוצא לאור מדי יום בכ-200 אלף עותקים. אל-חיאת נפוץ מאד בקרב הקהילות הערביות הגולות ובעולם הערבי בכלל. המערכת נוקטת על פי רוב גישה ליבראלית[1] מזו המקובלת בעיתונות הערבית היוצאת לאור במדינות ערב עצמן ומקובלים בו דברי ביקורת על המשטרים הערביים ועל חיי האזרח הערבי במדינות המזרח התיכון.

אל-חיאת נהנה ממוניטין בינלאומי גבוה וכלי תקשורת מערביים מרבים לצטט ממנו. מנהיגים ערביים רבים וכן אינטלקטואלים ערבים רבים, בוחרים להעניק ראיון בלעדי לאל-חיאת, כל אימת שברצונם לבשר על דבר מה בעל נגיעה למערב או לפוליטיקה הפאן-ערבית.

היסטוריה

העיתון, אשר נוסד בביירות בשנת 1946, הפך במהרה לעיתון מוביל בעולם הערבי. המוציא לאור של העיתון ועורכו הראשי[2], היה כאמל מרווה[3]. מרווה נרצח בידי מתנקשים במאי 1966[4]. השלטונות בלבנון עצרו מספר אנשים[5] והעמידו לדין מספר חשודים תומכי נאצר ברצח אשר ראו ב"אל חיאת" "אויב הלאומנות הערבית, אנטי סוציאליסט ומשתף פעולה עם האמפריאליזם"[6]. העיתון המשיך לראות אור בביירות במשך עשר שנים נוספות עד למלחמת האזרחים בלבנון, אולם קרנו ירדה וקרנו של א-נהאר עלתה[7].

בשנת 1988 הושק אל חיאת מחדש, הפעם מלונדון והפך עד מהרה לעיתון הבינלאומי המוביל בשפה הערבית.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ריאקציונית בפי הקומוניסטים - מחריף המשבר בארצות ערב , קול העם, 13 בינואר 1950
  2. תחזית קודרת על עתיד הליגה הערבית, חרות, 11 בספטמבר 1960
  3. הפחד מפני הזרוע היהודית גובר אצל המושלמים, המשקיף, 29 בדצמבר 1948
  4. נרצח עורך אל חיאת, דבר, 18 במאי 1966
  5. מעצרים בביירות, דבר, 3 ביוני 1966
  6. שמואל שגב, ביירות: קאהיר חידשה, מעריב, 28 ביוני 1966
  7. טוביה שמוש, וידויו של חטוף, דבר, 29 ביולי 1974
Telecom-icon.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא תקשורת. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.
סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0