דיכוי מערכת החיסון

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף מדוכא חיסון)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית מחלה ריקה. דיכוי מערכת החיסון הוא הפחתה של ההפעלה או היעילות של מערכת החיסון. לחלקים מסוימים של מערכת החיסון עצמה יש השפעות חיסוניות על חלקים אחרים של מערכת החיסון, ודיכוי חיסוני עלול להתרחש כתגובה שלילית לטיפול רפואי במצבים שונים.[1][2]

לרוב, דיכוי מערכת החיסון הוא אקט מכוון, כדי למנוע מהגוף לדחות איבר מושתל.[3] בנוסף, הוא משמש לטיפול במחלת השתל נגד המאכסן לאחר השתלת מח עצם, או לטיפול במחלות אוטו-חיסוניות כגון זאבת אדמנתית מערכתית, דלקת מפרקים שיגרונית, תסמונת שגרן או מחלת קרוהן. זה נעשה בדרך כלל באמצעות תרופות, אך עשוי להיות כרוך בניתוח (כמו כריתת טחול), פלסמפרזיס או הקרנות. אומרים כי אדם שעובר דיכוי חיסוני, או שמערכת החיסון שלו חלשה מסיבות אחרות (כימותרפיה או HIV), הוא בעל כשל חיסוני.[4]

דיכוי מכוון

אזתיאופרין
תאי דם לבנים (ותאי דם אדומים)

תרופות לדיכוי חיסון או מדכאי חיסון הן השיטה העיקרית לדיכוי חיסוני מכוון. בנסיבות אופטימליות, תרופות מדכאות חיסון מכוונות רק לכל מרכיב היפראקטיבי של מערכת החיסון[5] לאנשים הסובלים מסרטן קודם הזקוקים לדיכוי חיסוני אינם נוטים לחזור על עצמם.[6] לאורך ההיסטוריה, נעשה שימוש בטיפול בהקרנות להפחתת חוזק מערכת החיסון.[7] ד"ר ג'וזף מורי מבית החולים בריגהאם לנשים קיבל בשנת 1990 פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה על עבודתו בנושא דיכוי מערכת החיסון.[8]

לתרופות המדכאות את מערכת החיסון יש פוטנציאל לגרום לכשל חיסוני, העלול לגרום לרגישות מוגברת לזיהומים אופורטוניסטים ולירידה בהתחסנות נגד סרטן.[9] אפשר לרשום תרופות נגד חיסון כאשר תגובה חיסונית תקינה אינה רצויה, למשל במחלות אוטואימוניות.[10]

סטרואידים היו מדכאי החיסון הראשונים שזוהו, אך תופעות הלוואי הגבילו את השימוש בהם. אזתיופרין ספציפי יותר זוהה כבר בשנת 1960, אך גילוי הציקלוספורין בשנת 1980 (יחד עם אזתיופרין) הוא שאפשר התרחבות ניכרת של תחום ההשתלה גם להתאמה טובה פחות. זוגות מקבלי תורמים וכן יישום רחב להשתלת ריאות, השתלת לבלב והשתלת לב.[3] כמעט תמיד ידחה הגוף את האיברים החדשים בשל הבדלים באנטיגן הלויקוציטיים האנושיים בין התורם למקבל – מערכת החיסון מזהה שהרקמה החדשה היא "זרה" ומנסה לחסל אותה על ידי תקיפתה בתאי דם לבנים. כדי למנוע את הדחייה ניתנים מדכאי חיסון, אך הם הופכים את הגוף לפגיע יותר לזיהומים ומחלות ממאירות.[11][12][13]

דיכוי חיסוני לא מכוון

לוקמיה

דיכוי חיסוני לא מכוון יכול להתרחש, למשל, באטקסיה –טלנגיאקטזיה, חסרים משלימים, סוגים רבים של סרטן וזיהומים כרוניים מסוימים כמו נגיף האיידס (HIV). ההשפעה הלא רצויה בדיכוי חיסוני לא מכוון היא כשל חיסוני שגורם לרגישות מוגברת לפתוגנים כמו חיידקים ו-ווירוסים.[1]

מערכת חיסון מוחלשת מהווה גם השפעה שלילית פוטנציאלית של תרופות מדכאות חיסון רבות, במובן זה, היקף המונח "דיכוי חיסוני" באופן כללי כולל הן תופעות לוואי מועילות והן פוטנציאליות למקרה של הפחתת תפקוד מערכת החיסון.[14]

מחסור בתאי B ומחסור בתאי T הם פגיעה חיסונית שאנשים נולדים איתם או תכונה נרכשת במהלך חייהם, מה שבתורו עלול להוביל לבעיות במערכת החיסון[15] (כמו תסמונת נזלוף שהיא דוגמה למחסור חיסוני של תאי T).[16]

לקריאה נוספת

  • Boraschi, Diana; Penton-Rol, Giselle (2016-01-25). Immune Rebalancing: The Future of Immunosuppression (באנגלית). Academic Press. ISBN 9780128033364.Retrieved 6 May 2017.
  • Thomson, A. W. (2001). Therapeutic Immunosuppression (באנגלית). Springer Science & Business Media. ISBN 9789401007658. נבדק ב-6 במאי 2017. {{cite book}}: (עזרה)

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא דיכוי מערכת החיסון בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 "Immunodeficiency disorders: MedlinePlus Medical Encyclopedia". medlineplus.gov (באנגלית). נבדק ב-2017-05-06.
  2. ^ "NCI Dictionary of Cancer Terms". National Cancer Institute (באנגלית). 2011-02-02. נבדק ב-2017-05-06.
  3. ^ 3.0 3.1 "Immunosuppression: Overview, History, Drugs". 2017-01-06.
  4. ^ "NCI Dictionary of Cancer Terms". National Cancer Institute (באנגלית). 2011-02-02. נבדק ב-2019-11-28.
  5. ^ Wiseman, Alexander C. (2016-02-05). "Immunosuppressive Medications". Clinical Journal of the American Society of Nephrology. 11 (2): 332–343. doi:10.2215/CJN.08570814. ISSN 1555-9041. PMC 4741049. PMID 26170177.
  6. ^ Shelton, Edward; Laharie, David; Scott, Frank I.; Mamtani, Ronac; Lewis, James D.; Colombel, Jean-Frederic; Ananthakrishnan, Ashwin N. (ביולי 2016). "Cancer Recurrence Following Immune-Suppressive Therapies in Patients With Immune-Mediated Diseases: A Systematic Review and Meta-analysis". Gastroenterology. 151 (1): 97–109.e4. doi:10.1053/j.gastro.2016.03.037. PMC 4925196. PMID 27039969. {{cite journal}}: (עזרה)
  7. ^ Ladwig, Gail B.; Ackley, Betty J.; Makic, Mary Beth Flynn (2016-03-15). Mosby's Guide to Nursing Diagnosis - E-Book (באנגלית). Elsevier Health Sciences. p. 28. ISBN 9780323390279.
  8. ^ "Joseph E. Murray - Facts". www.nobelprize.org. נבדק ב-2017-05-12.
  9. ^ "Immunosuppression". National Cancer Institute (באנגלית). 2015-04-29. נבדק ב-2017-07-13.
  10. ^ Chandrashekara, S. (2012). "The treatment strategies of autoimmune disease may need a different approach from conventional protocol: A review". Indian Journal of Pharmacology. 44 (6): 665–671. doi:10.4103/0253-7613.103235. ISSN 0253-7613. PMC 3523489. PMID 23248391.
  11. ^ "Transplant rejection: MedlinePlus Medical Encyclopedia". medlineplus.gov (באנגלית). נבדק ב-2017-07-14.
  12. ^ "Immunology of Transplant Rejection: Overview, History, Types of Grafts". 2017-03-09.
  13. ^ Charles A Janeway, Jr; Travers, Paul; Walport, Mark; Shlomchik, Mark J. (2001). "Responses to alloantigens and transplant rejection" (באנגלית).
  14. ^ Lallana, Enrico C; Fadul, Camilo E (2011). "Toxicities of Immunosuppressive Treatment of Autoimmune Neurologic Diseases". Current Neuropharmacology. 9 (3): 468–477. doi:10.2174/157015911796557939. ISSN 1570-159X. PMC 3151601. PMID 22379461.
  15. ^ "Immunodeficiency (Primary and Secondary). Information". patient.info (באנגלית בריטית). נבדק ב-2017-07-13.
  16. ^ Disorders, National Organization for Rare (2003). NORD Guide to Rare Disorders (באנגלית). Lippincott Williams & Wilkins. p. 408. ISBN 9780781730631. נבדק ב-2 ביוני 2017. {{cite book}}: (עזרה)
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

33798924דיכוי מערכת החיסון

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=דיכוי_מערכת_החיסון&oldid=2040433"