רבי צבי הירש אשכנזי

רבי צבי הירש אשכנזי

לידה	א' באלול ה'תי"ח טרביטש, כתר בוהמיה
פטירה	א' באייר ה'תע"ח (בגיל 59) לבוב, האיחוד הפולני-ליטאי
בת זוג	שרה רבקה (לבית מירלש)
צאצאים	ראו להלן

רבי צבי הירש אשכנזי (1656 או א' באלול ה'תי"ח, 30 באוגוסט 1658, טרביטש, מוראביה – א' באייר ה'תע"ח, 3 במאי 1718, לבוב) היה רב ופוסק, מחשובי הרבנים בסוף המאה ה-17 ובתחילת מאה ה-18, מכונה החכם צבי על שם ספרו. אביו ורבו של רבי יעקב עמדין.

ביוגרפיה

נולד בעיר טרביטש שבמוראביה, לרב יעקב בן בנימין ז"ק ולנחמה בת הרב אפרים הכהן. בתחילה למד אצל אביו, ובהמשך נסע לעיר אובן (בודה; אחת משתי הערים המרכיבות את בודפשט המודרנית), בירת הונגריה, ולמד אצל סבו, הרב אפרים הכהן (רב קהילת אובן) מחבר ספר "שער אפרים", צאצא של רבה הראשי של ירושלים רבי אפרים פיש (סבו זה היה חתנו של אחד מבני בניו של רבי אליהו בעל שם מחלם). כמו כן נדד לעיר סלוניקי שבחבל הבלקן, שם למד במשך שנתיים אצל הרב אליהו קובו, אצלו אף הכיר ולמד את שיטת הלימוד הספרדית, ומשם בא תוארו 'חכם' כדרך הספרדים.

בהמשך חזר לאובן, שם התחתן ונולדה לו בת. לפי המתואר בספר "מגילת ספר" של בנו, רבי יעקב עמדין, נהרגו אשתו ובתו בשנת 1686 (ה'תמ"ו) כאשר בעת המצור של צבא אוסטריה על העיר פגע פגז תותח בביתו ומוטט אותו על האשה והבת, והוא היה בחדר סמוך וניצל. הוא עצמו ברח מהעיר לפני שנכבשה, נדד והגיע לסרייבו שבבוסניה, שם כיהן כרב הקהילה עד 1689, אז היה גם שם מצור. בהמשך, יצא לחפש את הוריו שנשבו, ונפדו בברלין, ובדרכו התארח אצל רבי שמואל אבוהב בוונציה, ועבר גם באנשבך, בפיורדה ובפראג.

בבואו לברלין נשא לאשה את שרה רבקה, בתו של הרב משולם זלמן מירלש נוימרק אב"ד קהילות אה"ו. אחר נישואיו ישב בעיר הוריה אלטונה 18 שנים, ייסד שם ישיבה, ופעל רבות לתיקוני הדת בעיר. בשנת ה'תס"ז במות חותנו מונה תחתיו לרב קהילות אה"ו לצד הרב משה מרוטנברג, בהסכם רוטציה של שישה חודשים. מצב זה נמשך עד סוף שנת ה'תס"ט כשבעקבות חילוקי דעות שהתעוררו בשאלה הלכתית בדינה של תרנגולת בלי לב נאלץ להתפטר, דבר שהיסב לו חולי כבד. לאחר מכן מונה לרב קהילת האשכנזים באמסטרדם. הקהילה קצבה לו סכום עצום של 2,500 גילדן הולנדי לשנה, פי עשרה מהמקובל בערים אחרות באותה עת. בני שתי הקהילות, האשכנזית והספרדית, כיבדוהו מאוד. בעיר זו הדפיס את ספרו, שו"ת חכם צבי. אך בעקבות חילוקי דעות (להלן) נאלץ לעזוב את העיר בשנת ה'תע"ד.

בעזבו את אמסטרדם, שלח את משפחתו לעיר אמדן, והוא עצמו נדד לאנגליה, לבקשת הקהילה הספרדית בלונדון שהעריכה אותו, ובעבר פנתה אליו בשאלת מעמדו של דרשן הקהילה, רבי דוד ניטו. עבר בקהילות רבות באשכנז ובפולין, כשבחלקן השתהה מספר חודשים, עד שהגיע בחורף של שנת ה'תע"ח ללבוב שבגליציה, שם כיהן כרב מספר חודשים, עד יום מותו בא' באייר ה'תע"ח (1718), והספיק לתקן בעיר מספר תקנות חשובות.

בנו, רבי יעקב עמדין, בא ללבוב להספידו, והדפיס את ההספד בספר "יציב פתגם". את תולדותיו כתב בספרים "תורת הקנאות" ו"מגילת ספר".

על מצבתו נכתב:

בירח זיו ניטל זיו התורה, ויצאה ממנו כל הדרה, בימי בכורי ענבים בטל האשכול ומתה פרישות וטהרה, נגנזה האורה, בוצינא קדישא דנהורא, עמודי דנורא, חד בדרא, מה לדור שאבד מנהיגה קברניט של מלכים שר הבירה אדונינו מורינו ורבינו הרב המובהק הגאון הגדול ההסיד המפורסם כמהור"ר צבי הירש בהרב המובהק מוהר"ר יעקב...

ציור דמותו

בנו רבי יעקב עמדין בספרו הביוגרפי "מגילת ספר" מספר שכשהוא ראה פעם ראשונה את תמונתו של אביו הוא נבהל מאוד לכמה רגעים מרוב שהציור דמה במדויק לאביו, התמונה המפורסמת כיום היא אותה תמונה שראה היעב"ץ.

ילדיו

לחכם צבי היו 16 ילדים, יחד עם בתו הקטנה שנספתה באובין, כנזכר לעיל.

1. מרים, אשתו של רבי אריה לייב מאמסטרדם.
2. רחל, אשתו של רבי יצחק, בנו של רבי מאיר איזנשטט.
3. נחמה, אשתו של הרב נפתלי הירץ שכיהן כרב בפשדבורז. הייתה אלמנה שנים רבות, והתגוררה בבית גיסה רבה של אמסטרדם.
4. רבי יעקב עמדן, היעב"ץ.
5. הרב אפרים, מרבני הקלויז בברודי.
6. הרב נתן, מרבני הקלויז בברודי, אבי אביו של רבי יעקב מליסא, ורבי משה אפרים אשכנזי מקאליש.
7. הרב אברהם משולם זלמן, כיהן כרב באוסטרהא והגליל.
8. הרב משה, אב"ד בקמינקא.
9. הרב דוד, אב"ד יריטשוב. סבם של הרב דוד מטרניגרוד, סבו של רבי חיים הלברשטאם ושל הרב דב בריש אשכנזי רבה של לובלין.
10. הרב אליקים גצל, אב"ד רקובי.
11. דבורה.
12. פריידה, אשתו של הרב יעקב חריף, רבה של לשנוב וגליל פודוליה.
13. אשתו של הרב יעקב מרדכי כ"ץ אב"ד ברודא, בנו של רבי נפתלי כ"ץ, בעל ה"סמיכת חכמים".
14. לאה, שדעות כותבי היוחסין חלוקות בדבר זהות בעלה וצאצאיה.
15. אסתר.

דרכו

החכם צבי התנגד רבות לשבתאות, דבר שהמתבטא במלחמתו נגד נחמיה חייא חיון כאשר האחרון שאף להדפיס את ספרו דברי נחמיה על התורה, בשנת ה'תע"ג. באותו זמן כיהן החכם צבי כרב הקהילה האשכנזית באמסטרדם, ובעקבות מלחמתו הסתכסך עם קהילת הספרדים בראשותו של רבי שלמה אאיליון, שטענו שהחכם צבי מתערב בעניינם. בעקבות המחלוקת נאלץ לעזוב את אמסטרדם, יחד עם רבי משה חגיז שסייע לו באותה מלחמה.

בלימודו העיוני שילב החכם צבי את שיטת הלימוד הספרדית עם שיטת הלימוד האשכנזית.

יצירתו

בעת שהותו באמסטרדם הוציא לאור, בשנת תע"ב, את חיבורו חכם צבי, המהווה שילוב בין שו"ת לבין חידושים תלמודיים.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא רבי צבי הירש אשכנזי בוויקישיתוף

• מרדכי מרגליות (עורך כללי), "ר' צבי אשכנזי", אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל, תל אביב: י' צ'צ'יק, תש"ו, עמ' 1219-1215, באתר HebrewBooks
• רבי צבי הירש אשכנזי, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
• רבי דוד הלחמי, רבי צבי הירש אשכנזי מלבוב (בעל ה„חכם צבי”), בספר "חכמי ישראל", תל אביב תשי"ח, חלק א', עמ' קי"א, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
• "צבי הירש אשכנזי", במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
• שו"ת חכם צבי, באתר היברובוקס
• צבי הירש בן יעקב אשכנזי (1658-1718), דף שער בספרייה הלאומית
• יחזקאל דוקס, אוה למושב, באתר היברובוקס

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

צבי הירש אשכנזי32796464Q244519