רבי אברהם משולם זלמן אשכנזי
 | |||||
| לידה |
ת"ע אלטונה | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
תקל"ז (בגיל 67 בערך) פאסטוב | ||||
| מקום קבורה | פאסטוב | ||||
| מדינה | וואלין אוקראינה | ||||
| מקום פעילות | אוסטראה, וואלין, אוקראינה | ||||
| תקופת הפעילות | תצ"ז–תקל"ז | ||||
| תחומי עיסוק | רב ואב"ד אוסטראה | ||||
| תפקידים נוספים | רב ראשי בוואלין | ||||
| חיבוריו | דברי רבינו משולם | ||||
| בת זוג | יוטא | ||||
| אב | רבי צבי הירש אשכנזי | ||||
| אם | שרה | ||||
| |||||
נוסח מצבתו
|
|---|
|
פ"נ חמדה גנוזה מזה בן מזה איש קדוש עבור אלינו גאון עוזנו מחמד עינינו קדוש ישראל מלבנו גדול היה בששך ושם לא ברקת ה"ה כבוד הרב הגאון הגדול המפורסם מ' אברהם משלם זלמן בהגאון המפורסם חכם צבי זללה"ה אשר הדרתו בק' אוסטרה והגליל נפטר ר"ח שבט תקל"ז לפ"ק תנצב"ה |
רבי אברהם משולם זלמן אשכנזי (ת"ע - א' בשבט תקל"ז) היה אב"ד אוסטראה והגליל[1], מחבר ספר "דברי רבינו משולם". בנו הצעיר של החכם צבי.
ביוגרפיה
נולד באלטונה כבן זקונים לרבי צבי הירש אשכנזי ה"חכם צבי" ולשרה. נקרא על שם סבו אבי אמו רבי משולם זלמן מירלש אב"ד אה"ו. בגיל צעיר התייתם מאביו וגיסו רבי אריה לייבוש אב"ד אמסטרדם גידלו בביתו ולימדו תורה.
בהשתדלות אחיו הגדול היעב"ץ נישא ליוטא בת רבי אהרן בנו של הנגיד רבי יוזפא מאוסטראה, ועבר להתגורר בעיר. רוב ימיו היה חולה[2]. הוא היה עשיר[3].
רבנות
בשנת תצ"ז מונה לכהן כרב הקלויז בעיר אוסטראה, דבר שגרם למחלוקת בינו ובין אב"ד העיר רבי דוד הלפרין, לאחר זמן עזב רבי דוד את העיר בהוראת רבו הבעש"ט וחזר לכהן כאב"ד זאסלאב, אחרי שעזב רבי דוד את העיר קבלו בני העיר את רבי אברהם משולם לכהן במקומו כאב"ד אוסטראה.
כרבה של אוסטראה היה גם כרב הראשי של הגלילות מסביב שכלל כ-282 עיירות ברחבי וואלין ואוקראינה ולכן היה נוסע בתדירות בעיירות אלו לתקן תקנות הלכתיות ולהשגיח על השחיטה, הוא עצמו מציין זאת בספרו כמה פעמים, בין היתר כותב בספרו[4] ”חשבתי לנהוג נסיעתי בערי הגליל בקיץ דהאי שתא תקל"א לפ"ק”. הוא כונה כ"מאסף דמדינות וואהלין"[5].
מסופר שהבעל שם טוב הזהירו שלא יסע לאוקראינה בעקבות חלום בו נגלה אליו החכם צבי להזהיר את בנו רבי אברהם שלא ייסע לאוקריאנה, אך בסוף ימיו, בתקל"ז נסע לפאסטוב ושם נפטר[6] ונקבר.
לממלא מקומו ברבנות אוסטראה מונה רבי מאיר מרגליות, מתלמידי הבעש"ט. לפי מספר מקורות כיהן כרב בלונדון[7], דבר שלא מופיע במקורות אחרים.
ספרו
בתקמ"ד הדפיס בנו רבי צבי הירש בקוריץ, את כתביו שכולל שו"ת וחידושי הלכה וסוגיות בספר 'דברי רבינו משולם', קיבל את הסכמותיהם של רבי צבי הירש אב"ד בראד ואה"ו ומחבר ספר שו"ת תפארת צבי ומרבי אברהם מרדכי אב"ד זולקווה.
משפחתו
היו לו שלושה בנים ושתי בנות. בנו הבכור רבי צבי הירש היה רב הקלויז באוסטראה ורב בברדיטשוב[8], רבי אהרן, רבי חיים, בנותיו, אשת רבי נפתלי הירץ רוקח מבראד ואשת רבי אברהם צבי אב"ד הוסיאטין.
לקריאה נוספת
- אברהם ירמיהו ברונר וחנוך אריה הלוי קליין, דברי רבינו משולם, "תודלות המחבר", ניו יורק, תשנ"ד.
- מליצי אש, א' שבט, אות ג.
קישורים חיצונים
- רבי אברהם משולם זלמן אשכנזי, דברי רבינו משולם, תשנ"ד, באתר אוצר החכמה.
- שמואל גרובר, רבי אברהם משולם זלמן מאוסטראה - מאמר בגליון אורות שבט תשעח, באתר Academia.edu (ביידיש).
- רבי אברהם משולם זלמן אשכנזי מאוסטראה באתר אהלי צדיקים.
- רבי אברהם משולם זלמן אשכנזי, בלקסיקון הרבני "אישי ישראל".
הערות שוליים
- ^ כפי שנחרט על מצבו
- ^ דברי רבינו משולם, דף ר"ב ודף ר"ו.
- ^ ר' אברהם שטרן, מליצי אש, א' שבט, אות ג'.
- ^ רבי אברהם משולם זלמן אשכנזי, דברי רבינו משולם, דף רס"ט, עמוד ב'.
- ^ כפי שנכתב עליו בהסכמות לספרו 'דברי רבינו משולם'
- ^ שבחי הבעש"ט, אות קכד
- ^ ראו: ערכו במליצי אש, א' שבט, אות ג; מאיר וונדר, אלף מרגליות, עמוד 393.
- ^ נדפס ממנו תשובה בספרו של אביו בעמוד קסב