רשם הוצאה לפועל

רשם ההוצאה לפועל הוא הגורם השיפוטי ברשות האכיפה והגבייה של מדינת ישראל. רשם ההוצאה לפועל מתמנה לתפקידו זה על פי חוק. תפקידיו העיקריים של רשם ההוצאה לפועל הם להוות זרוע ביצועית של בית המשפט לצורך יישום פסקי דין והחלטות וזאת באמצעות קבלת החלטות בבקשות זוכים (הגורמים שלזכותם ניתן פסק דין), בבקשות חייבים (הגורמים שחויבו לשלם כספים במסגרת פסק דין) ובבקשות צדדים שלישיים. סמכותו של רשם ההוצאה לפועל, היא מעורבת: מנהלית ושיפוטית. בין הסמכויות השיפוטיות הרבות ניתן למנות: מאסר חייבים עד 30 יום, מתן "הפטר" מלא לחייבים שעומדים בתנאי החוק, דיון בבקשת חייב בטענת "פרעתי", חיוב של צד שלישי אשר הפר צו עיקול, חיוב כונס נכסים אשר הפר חובה מחובותיו וחיוב נאמן שהפר חובה ממסגרת חובותיו. הרשם מנהל דיונים באולם דיונים כפי ששופטי בית משפט מנהלים.

היסטוריה

עד להפרדת מערכת הוצאה לפועל מבית המשפט, כיהנו רשמי בית משפט השלום ולעיתים אף שופטי שלום, הן כרשמי בית המשפט והן כרשמי הוצאה לפועל. בתפקידם זה כונו רשמים אלו "ראש ההוצאה לפועל". בהחלטת ממשלת ישראל מס' 3487 מחודש מאי 2008 הוחלט על הפרדת הזיקה בין מערכת בתי המשפט למערכת ההוצאה לפועל ועל הקמת יחידה ארגונית להוצאה לפועל ולמרכז לגביית קנסות בניהול נפרד מהנהלת בתי המשפט ובכפיפות לשר המשפטים. במסגרת תיקון 29 לחוק ההוצאה לפועל אשר נכנס לתוקף ביום 16.5.2009 נקבע, כי רשמי ההוצאה לפועל יכהנו כרשמי הוצאה לפועל בלבד במסגרת "יחוד כהונה". נוסף על כך, שונה שמם מ"ראש הוצאה לפועל" ל"רשם הוצאה לפועל". בתאריך 30.5.2011 נכנס לתוקף תיקון מס' 33 לחוק ההוצאה לפועל במסגרתו הוסדר מינוים ומעמדם של רשמי ההוצאה לפועל כעובדי מדינה הכפופים לרשות המבצעת (במקום לרשות השופטת כפי שהיה בעבר); תוך קביעת הוראות ייחודיות שמטרתן שמירה על עצמאותם ואי תלותם.

כשירות להיבחר כרשם הוצאה לפועל

תנאי הכשירות לתפקיד רשם הוצאה לפועל זהים לזה של שופט בבית משפט השלום. על פי הוראת סעיף 3 (ב) לחוק ההוצאה לפועל, "לא ימונה לרשם הוצאה לפועל, אלא אזרח ישראלי הכשיר להתמנות כשופט בבית משפט השלום". סעיף 4 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984, קובע את תנאי הכשירות לשיפוט בבית משפט השלום, כדלקמן:

מי שרשום ומי שזכאי להיות רשום בפנקס חברי לשכת עורכי הדין, ועסק ברציפות או לסירוגין, לא פחות מחמש שנים, מהן לפחות שנתיים בארץ, באחד או באחדים מן הדברים שברשימה:

• עריכת דין;
• שפיטה או תפקיד משפטי אחר בשירות מדינת ישראל או בשירות אחר שנקבעו בתקנות לעניין זה;
• הוראת משפטים באוניברסיטה או בבית ספר גבוה למשפט שנקבעו בתקנות לעניין זה.

דרכי מינוי של רשם הוצאה לפועל

חוק ההוצאה לפועל מורה כי "לא ימונה לרשם הוצאה לפועל, אלא אזרח ישראלי הכשיר להתמנות שופט בית משפט השלום". בהשראתו של החוק, נקבע מנגנון בחירה על ידי הוועדה לבחירת רשמי ההוצאה לפועל, הדומה במהותו למנגנון בחירתם של שופטים. מועמדים לתפקיד רשם הוצאה לפועל עוברים הליך מיון ארוך ומורכב. במסגרת הליכי המיון נדרשים המועמדים לתפקיד להופיע לפני ועדת איתור, לעבור סדנת הערכה ומיון (הדומה במהותה לסדנת ההערכה במסגרת הליכי המיון לבחירת שופטים) ולבסוף לעמוד לפני הוועדה לבחירת רשמי ההוצאה לפועל. הוועדה לבחירת רשמי הוצאה לפועל מורכבת מחמישה חברים, והם:

• שופט של בית המשפט המחוזי שימנה שר המשפטים בהסכמת נשיא בית המשפט העליון. חבר זה משמש כיושב ראש הוועדה. השופט משה מכליס
• מנהל רשות האכיפה והגבייה. עו"ד תומר מוסקוביץ
• הממונה על רשמי ההוצאה לפועל. עו"ד עוזי מאיר
• נציג לשכת עורכי הדין הנבחר בידי המועצה הארצית של הלשכה. עו"ד יוסף ויצמן
• נציג ציבור בעל השכלה משפטית שימנה שר המשפטים בהתייעצות עם נציב שירות המדינה. ד"ר עו״ד יריב וינצר

על פי סעיף 3 (א) לחוק ההוצאה לפועל שר המשפטים הוא הגורם הממנה את רשמי ההוצאה לפועל לפי בחירתה של הוועדה לבחירת רשמים, כאשר הודעה בדבר המינוי מפורסמת ברשומות. כיום מכהנים ברשות האכיפה והגבייה 65 רשמים ורשמות. רשמים שכיהנו ברשות האכיפה והגבייה ונמצאו מתאימים לכך נבחרו לכהן כרשמים בכירים וכשופטים בבתי המשפט.

תפקידים מרכזיים וסמכויות

רשם ההוצאה לפועל מהווה גורם שיפוטי במערכת ההוצאה לפועל ונושא בסמכויות שיפוטיות ומעין שיפוטיות. הבקשות המונחות על שולחנו של רשם ההוצאה לפועל מחייבות עיסוק יומיומי בזכויות היסוד וחירויות הפרט בישראל. להליכי ההוצאה לפועל שתי תכליות. התכלית האחת, "לסייע לזוכה לגבות את חובו במהירות וביעילות" והתכלית השנייה "להגן על החייבים אשר לאור מצבם הכלכלי אינם יכולים לעמוד בתשלום החוב הפסוק" בתווך בין זכויותיו של הזוכה לזכות בקניינו לבין זכויות היסוד של החייב, נמצא רשם ההוצאה לפועל, ומלאכתו העיקרית דרך כלל, להביא לאכיפת החיוב מושא פסק הדין, תוך שמירה על זכויות החייב לרבות שמירה על זכותו לקיום מינימלי בכבוד. סוגי הבקשות וההכרעות העומדות לפתחו של רשם ההוצאה לפועל רבות ומגוונות. בין היתר, דן רשם ההוצאה לפועל בבקשות למסירת מידע, בקשות להטלת הגבלות על חייבים המשתמטים מתשלום חובם, בקשות לביצוע צווי הבאה ובקשות לצווי מאסר נגד חייבים מזונות. הרשם נדרש גם להכרעות בטענות "פרעתי", לחקירות יכולת ובקשות לאיחוד תיקים, ולביצוע ופיקוח על הליכי כינוס נכסים ומימוש משכונים ומשכנתאות. לרשם ההוצאה לפועל סמכות לתת במקרים מסוימים הפטר מחובות החייבים, ככל שאלו עומדים בתנאי הסף שנקבעו בחוק ולאחר דיון בבקשה. חלק מן הסמכויות דלעיל, הן סמכויות מנהליות וחלקן הן סמכויות שיפוטיות טהורות. מגוון הסוגיות המשפטיות המתעוררות, אגב ניהול ההליכים המתוארים לעיל, מחייב את רשם ההוצאה לפועל לסגל לעצמו יכולת פרשנות, ניתוח ושליטה בשלל תחומי משפט משיקים. כן נדרש הרשם, לתת מענה משפטי מתאים, ליישומן של פסיקות בתי המשפט על רקע המציאות המשתנה.

רשם חדלות פירעון

בתאריך 15.9.2019 נכנס לתוקף סעיף 188 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, המסמיך רשמי הוצאה לפועל לנהל הליכי חדלות פירעון. רשם חדלות פירעון הוא רשם הוצאה לפועל ייעודי, הנבחר על ידי מנהל מערכת הוצאה לפועל בהתייעצות עם הממונה על הרשמים ולאחר שעבר הכשרה מיוחדת לכך. עיקר עיסוקו של רשם זה יהיה בניהול הליכי חדלות פירעון. בישראל פועלים 6 רשמי חדלות פירעון בלשכות הערים חיפה, טבריה, כפר סבא, תל אביב, ירושלים ואשקלון.

הממונה על רשמי ההוצאה לפועל

הממונה על רשמי ההוצאה-לפועל, נבחר לתפקיד זה על ידי שר המשפטים, לפי בחירה של הוועדה לבחירת רשמים (ס' 3א לחוק ההוצאה לפועל). תקופת כהונתו - שבע שנים. כשיר להתמנות לתפקיד מי שכשיר לכהן כשופט של בית המשפט המחוזי, שהוא בעל ניסיון וידע מקצועי בתחום ההוצאה לפועל. עיקר תפקיד הממונה על הרשמים, הוא לשמש אחראי מבחינה מקצועית על כלל רשמי ההוצאה לפועל מבלי להתערב בהפעלת סמכויותיו של רשם על פי דין בנוגע להליך שלפניו. תפקיד הממונה הוא גם להדריך ולהנחות את הרשמים בפן המקצועי, להגן על אי תלותם ולהוות חיץ בינם לבין יתר גורמי הרשות המבצעת העלולים, גם בלי משים, לפגוע באי תלותם ובכפיפותם להוראות הדין בלבד. במסגרת תיקון מס' 33 לחוק ההוצאה לפועל נקבע כי על הממונה הראשונה שנבחרה לתפקיד – הגב' מיכל שביט - לפעול לשם הקמתה וניהולה של חטיבת הרשמים ברשות האכיפה והגבייה; לדאוג למיצובם ולהעצמתם של הרשמים הן בתוך המערכת והן מחוצה לה; לקבוע כללי אתיקה שיחולו על הרשמים; וכללים פנים מערכתיים שיגנו על אי תלותם; שמירה על מקצועיותם והדרכתם.

האחראי על בירור תלונות נגד רשמים

תפקיד זהה לזה הממולא במערכת בתי המשפט על ידי נציב תלונות הציבור על שופטים, נמסר לידיו של האחראי על בירור תלונות נגד רשמי ההוצאה לפועל. האחראי על בירור תלונות נגד רשמי ההוצאה לפועל, שהוא שופט או שופט לשעבר, אינו עוסק כלל בבחינת שיקול דעתם המשפטי של רשמי ההוצאה לפועל, שכן זה נבחן בהליכי ערעור ובכפוף לכל דין. תפקידו של האחראי הוא בירור תלונות על התנהגות רשמי הוצאה לפועל במסגרת מילוי תפקידם, לרבות תלונות לעניין דרך ניהול ההליכים על ידם. הסדר זה, של מינוי גורם ייחודי לטיפול בתלונות אלה ותיחום סמכותו לבדיקת התנהגות וניהול הליכים, נועד לאפשר, מן הצד האחד, ביקורת ובקרה על ביצוע תפקידם של רשמי ההוצאה לפועל, ומן הצד האחר, למנוע ככל האפשר את הפגיעה בעצמאותו של רשם ההוצאה לפועל .

אתיקה של רשמי ההוצאה לפועל

כאמור, רשמי ההוצאה לפועל הם עובדי מדינה, ומשכך הם כפופים להוראות תקנון שירות המדינה ("התקשי"ר") ולקוד האתי של עובדי המדינה. עם זאת, לאור מהות וטיב תפקידם של רשמי ההוצאה לפועל, הכולל סמכויות מנהליות כבדות משקל, סמכויות שיפוטיות וסמכויות מעין שיפוטיות ונוכח הדמיון הרב, הקיים בין תפקידם לבין תפקיד השופט, הממונה על הרשמים בהתייעצות עם שר המשפטים, קבעה כללי אתיקה לרשמי ההוצאה לפועל. כללים אלו, מהווים מעין "שולחן ערוך", לרשמי ההוצאה לפועל וכלי מעשי שמנחה אותם במעשיהם במסגרת תפקידם בלשכת ההוצאה לפועל והן מחוץ ללשכת ההוצאה לפועל. בדומה לכללי האתיקה לשופטים, גם כללי האתיקה לרשמי ההוצאה לפועל, נועדו לשמור על עצמאותם השיפוטית ועל אי תלותם של הרשמים, על מנת לקיים דיון הוגן, בהליכים המתנהלים לפניהם ולהבטיח את אמון הציבור בהם .

היוזמה לשינוי תואר המשרה מ"רשם הוצאה לפועל" ל"שופט אכיפה"

עורך דין יוסף ויצמן, המכהן כמשנה לראש לשכת עורכי הדין וכיו"ר פורום הוצאה לפועל בלשכה, יזם בתיאום עם חבר הכנסת יואב בן-צור, הצעת חוק לפיה יוחלף תואר משרתו של "רשם ההוצאה לפועל" ל"שופט אכיפה". לפי דברי ההסבר להצעת החוק, באה לעשות צדק היסטורי עם הירושה במערכת המשפט שקיבלה מדינת ישראל מימי המנדט ולבטל את המונח "רשם", לכל הפחות לעת עתה ברשות האכיפה והגבייה, שהיא רשות נפרדת כיום ממערכת בתי המשפט. על פי הצעת החוק, מאחר שרשמי ההוצאה לפועל כשירים לכהן כשופטים ותחום סמכותם היא שיפוטית בחלק ניכר מההליכים המובאים לפתחם, הרי שיש לדייק בתואר משרתם ולשנות את שם המשפט לשופט אכיפה וגבייה. טעם נוסף שעלה בהצעת החוק, הוא חיזוק מעמדם של הרשמים, שיוסיף ויחזק את מערכת בתי המשפט כולה, כאשר אכיפת ביצועו של פסק דין יינתן על ידי שופט על כל המשתמע מכך. "כאשר אדם המשתמט מתשלום חובותיו יקבל לידיו צו הבאה בפני "שופט אכיפה", יש סיכוי טוב יותר שהוא יפנים את חשיבות הסמכות אשר בפניה הוא מובא, יותר מאשר הצו חתום בידי "רשם" - תואר ארכאי המשדר שלא בצדק סוג של תפקיד פקידותי גרידא. יש לתקן את המצב הנוכחי, בו לרשם הוצאה לפועל יש סמכות דומה לשופט בית משפט השלום בנושאים מסוימים כגון טענת פרעתי ואף צווי מאסר בתיקי מזונות, אך הוא נקרא רשם ולא שופט. מה גם, שהדבר גורם שרשמים לא מכהנים תקופה ארוכה בתפקיד משום שהם מעוניינים בקידום לתפקיד שופט".

הצעת החוק זכתה לתמיכה רחבה של חברי הכנסת ללא קשר להשתייכות פוליטית.הצעת החוק צפויה להידון במהלך שנת 2017.

לקריאה נוספת

• דוד בר-אופיר, הוצאה לפועל הליכים והלכות הוצאת פרלשטיין גינוסר, מהדורה שישית, 2006
• מנחם אלון, כבוד האדם וחירות בדרכי ההוצאה לפועל, הוצאת מאגנס, 1999
• דוד בר-אופיר ומאיר גלבוע "חקירת יכולת - תפקיד ראש ההוצאה לפועל בזירת ההתמודדות בין הזוכה לחייב המשפט י"א 437 (2007).
• סלים ג'ובראן וחגי קלעי "תחולתה של הזכות החוקתית לקיום מינימלי בכבוד על אנשים החיים בעוני - פרשנותם הראויה של דיני ההוצאה לפועל לאחר פסק-הדין בבג"ץ 10662/04 חסן נ' המוסד לביטוח לאומי" עיוני משפט ל"ז (1) 195 (2014).
• יוסף ויצמן, הוצאה לפועל - מעשה והלכה הוצאה לאור של לשכת עורכי הדין, 2016

קישורים חיצוניים

• נוסח חוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז – 1967 אתר נבו
• אתר הרשות לאכיפה וגביה

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

32407566רשם הוצאה לפועל