רפובליקה אסלאמית

רפובליקה אסלאמית היא צורת שלטון בה המדינה נמצאת תחת שלטון תאוקרטי-רפובליקאי הנתמך על ידי מנהיגים מוסלמים. צורת שלטון זו אופיינית למספר מדינות במזרח התיכון ובאפריקה.

הרפובליקה האסלאמית מבוססת על חוקי האסלאם, ואולם לא בכל הרפובליקות האסלאמיות חוקים אלו מעל חוקי המדינה.

היסטוריה

מאז התפשטות הדת האסלאמית היו חכמי דת מוסלמים שרצונם היה ליצור מדינה מוסלמית שתאגד את כל המוסלמים בעולם באשר הם. במשך מאות שנים השתמשו מנהיגים שונים ברעיון האומה האסלאמית לצרכים האישיים, כיבוש עמים וצבירת השפעה למען הדבר קירוב את העמים הכבושים למטרה הנעלה שכל מוסלמי מאמין שואף אליה. הזמן וההיסטוריה הוכיחו כי הפערים החברתיים והלאומיויות הנפרדות בין העמים המוסלמים השונים לא יאפשר יצירת אומה אסלאמית (על אף שקבוצות פונדמנטליסטיות שונות עדיין מאמינות ברעיון).

במהלך המאה ה-19 והמאה ה-20, כאשר מדינות מוסלמיות רבות קיבלו עצמאות, העמים המוסלמים מצאו עצמם נשלטים תחת דיקטטורים חדשים שהנהיגו משטרים חילוניים. צורת המשטר לא הפריעה למרבית המוסלמים אולם העוני, התנאים החברתיים, ואי מתן קול לאופוזיציה יצרו תנאים מתאימים לשינויי שלטון אותם ניצלו מנהיגי דת שונים.

איראן היא אחת המדינות בה הונהגה שיטת שלטון זו. אחרי המהפכה בשנת 1979, הוקמה הרפובליקה האסלאמית של איראן, בה המנהיג העליון הוא איש הדת המשמש כראש המדינה לכל החיים. והעם רשאי לבחור בהליך דמוקרטי מנהיגים משלו שיעמדו בראש הרפובליקה (בדמות נשיא הרפובליקה). הרפובליקה האסלאמית של איראן הציבה את חוקי האסלאם מעל חוקי המדינה ומדינות מערביות טענו כי הדבר פגע בזכויות האדם, פגע בהליכים דמוקרטיים (אי מתן זכויות הצבעה לנשים) והחזיר בעיות רבות שהיו קיימות בימי הביניים.

אולם, לא כל הרפובליקות האסלאמיות דגלו בקנאות דתית קיצונית כמו איראן. פקיסטן הפכה לרפובליקה אסלאמית בשנת 1956, ואף שחוקי האסלאם היו במעמד גבוה יותר מחוקי המדינה, הדבר יושם לעיתים רחוקות מאוד. השימוש במלה "רפובליקה אסלאמית" הפך לרצון המדינה להראות כי זו מדינה מוסלמית, ולמרות שבתעודות הזהות ובדרכונים כתוב "הרפובליקה האסלאמית של פקיסטן", הרי שבמסמכים הרשמיים של המדינה רשום "הפדרציה של פקיסטן".